‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי פטור ממע"מ באילת?

תוכן עניינים

מבוא. 3

שאלת המחקר. 6

ממטרות הפטור: לעודד את התיירות באילת. 6

אופן מתן ההטבה לאילת. 7

השלכות הפגיעה בעיר אילת אם יבוטל הפטור ממע״מ. 8

תחרות לערים ירדניות סמוכות: טאבה ועקבה. 9

מע"מ אפס ויוקר המחיה באילת. 9

מבט על: תולדות המע"מ בעולם. 10

מס ערך מוסף באירופה. 10

ארה"ב. 11

היתרונות בשיטת המע׳׳מ הדיפרנציאלי 12

החסרונות בשיטת המע׳׳מ הדיפרנציאלי 13

דוגמה לגביית מע"מ בסך 17% בשרשרת ייצור של מוצר בעל 3 חלקים. 15

מאפייני המס. 15

השפעות מאקרו-כלכלית וחברתיות. 18

שיעורי מס מיוחדים. 18

מס ערך מוסף בישראל. 19

חוק מס ערך מוסף. 19

גובה המס. 20

פטור ממע"מ ושיעורי מס מיוחדים. 22

דוגמאות הסבר לחישוב מע"מ. 23

ובחזרה להשלכות מע"מ אפס באילת. 25

סיכום ומסקנות. 26

ביבליוגרפיה. 28

עבודה זו תעסוק בפטור ממע"מ באילת, איזור סחר חופשי.

חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים), תשמ"ה-1985 הוא חוק המעניק הקלות מס אחדות לתושבים ולעסקים באילת. החוק אושר בכנסת האחת עשרה ב-31 ביולי 1985, והוא נכנס לתוקף ב-1 בנובמבר 1985.[1]

דברי ההסבר להצעת החוק מציגים את מטרתו: מטרתו של החוק המוצע היא לנצל את מיקומו הגאוגרפי של אזור אילת על מנת שיהיה מנוף לשגשוג כלכלי של האזור, דבר שיתרום גם למשק המדינה.

ההנחה היא שהקמת אזור סחר חפשי באזור אילת תביא לשיפור בשלושה מישורים עיקריים:

(1) שיפור במישור הסחר הבינלאומי והייצור המקומי בתעשיות קלות, שיושג כתוצאה. מהפחתת הע­לויות באמצעות פטור ממסים עקיפים וממס ערך מוסף, פטור ממס מעסיקים, הטבות במס הכנסה לעובד ומתן מענק למעסיק;

(2) שיפור בענף התיירות הבינלאומי ותיירות הפנים כאחד, שיושג על ידי הוזלת שירותי התיירות באמצעות פטור ממסים עקיפים המוטלים על שי­רותי התיירות והפחתת העלויות כתוצאה ממתן הטבה במס הכנסה לעובד ומתן מענק למעסיקים; כן יש ציפייה למשיכת תיירים בעקבות מתן אפשרות לרכוש באזור הסחר החופשי טובין, מיובאים ומקומיים, בפטור ממסים עקיפים. [2]

(3) קיימת ציפייה שכתוצאה ממתן הטבות במס לעוב­דים שהם תושבי אזור אילת יעברו עובדים לגור באילת.

ביטול הפטור ממע״מ באילת יגרום בשלב הראשון לעלייה מסוימת במחירי המוצרים באילת. כאמור, בהנחה שבאילת פועלים שווקים תחרותיים, סביר להניח שעליית המחירים לא תהיה במלוא שיעור המע״מ, והפגיעה תתחלק בין הסיטונאים, הצרכנים, היצרנים והקמעונאים. לעליית המחירים עשויות להיות כמה השלכות :

1. עלייה לא מבוטלת ביוקר המחיה של תושבי אילת: דווקא בתחומים מרכזיים בסל הצריכה של משפחה מקומית, השפעת הפטור ממע״מ ניכרת (למשל הוצאות חשמל, דלק ומזון ברשתות).
2. פגיעה בתיירות המקומית: ביטול הפטור יגרום לעלייה מסוימת במחירים של שירותי התיירות ושל מוצרים לא תיירותיים אשר תיירים ישראלים נהגו לקנות באילת כדי ליהנות מהפטור ממע״מ. נוסף על כך, האפקט התדמיתי של הפטור ממע״מ על העיר אילת, שהוזכר לעיל, ייעלם. כך, אין ספק שתהיה פגיעה מסוימת בביקוש של העיר אילת בקרב תיירים ישראלים וייגרם הפסד הכנסות לרוב העסקים באילת, אשר תלויים במידה רבה בענף התיירות. נציין כי על-פי הערכת התאחדות המלונות, ביטול הפטור ממע״מ יגרום לעליית מחירים במלונות, לפיטורים נרחבים ולפגיעה בבסיס הפיננסי של המלונות. התאחדות המלונות מעריכה כי אם ההתייקרות תתחלק בין הצרכנים לספקים, בסופו של התהליך ייאלצו החברות המלונאיות לסגור כ-2,000 חדרי מלון.
3. פגיעה מסוימת בתיירות-חוץ: על-פי סקרים של משרד התיירות ועיבודים של משרד האוצר, מרבית ההוצאות של תיירים זרים הן על לינות, השכרת רכב והוצאות רפואיות, שממילא אינן חייבות במע״מ. כלומר, הוצאת המחיה השוטפות הן חלק קטן למדי מההוצאה של תיירים.

לפיכך, טוענים ברשות, העלות הכוללת של חופשתו לא תייר תגדל גידול של ממש.  יתרה מזו, נראה שהאפקט התדמיתי של הפטור ממע״מ אינו סיבה בעלת משקל לבואם של תיירים זרים לאילת, להבדיל מהתיירים הישראלים.

למרות האמור לעיל, אם בתי המלון באילת ייאלצו להעלות את מחירי הלינה עקב הירידה במספר התיירים הישראלים באילת ועקב עליית יוקר המחיה של עובדיהם, הרי גם המחירים שישלמו התיירים הזרים יעלו. בתרחיש זה, שהוא לא בלתי סביר, תהיה גם פגיעה מסוימת בביקוש של אילת בקרב תיירים זרים.

4. פגיעה בעסקים באילת: עסקים באילת סובלים מרמת סיכון גבוהה בשל הבידוד הגיאוגרפי והרגישות של ענף התיירות למשתנים אקסוגניים. לפי הסקר של חברת ״דן אנד ברסדטריט״ שהוזכר לעיל, אילת היא העיר המובילה במשק הישראלי מבחינת הסיכון העסקי בה: 31.1% מהעסקים בה הם ברמת סיכון גבוהה, ורק 23.3% מהעסקים הם ברמת סיכון נמוכה. הפטור ממע״מ, אשר אמור להקטין את מחיר התשומות של העסקים באילת, הוא תמריץ לפתיחת עסקים בעיר על אף הסיכון הגבוה, וביטולו יגרום לפגיעה מסוימת ברווחיות של העסקים הללו, ובעקבות זאת - לירידה בגביית המסים הישירים.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, (2023)

אלקלעי ע' ביקורת חקירתית, הוצאת רונן (2021)

אבי פרידמן מס ערך מוסף: החוק וההלכה (מהדורה שלישית, בהשתתפות גל גרינברג, רו"ח ומשפטן) הוצאת נבו