‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי חזרה בשאלה ומקומן של הנשים בשסע החילוני-דתי כפי שהוא מיוצג בתיאטרון, ובייחוד במחזה "עושה כרצונו"?

תוכן עניינים

מבוא

רקע - קונטקסט

השסע הדתי-חילוני

הקונטקסט החברתי

השסע החילוני-דתי

האישה החרדית – מאפיינים

חסידות גור – מאפיינים

השוני בין בית הדין הרבני לאזרחי

שליטת הממסד הרבני על הנשים בחברה החרדית

השדה והרפרטואר

תיאטרון הבימה

רפרטואר

התיאטרון ביהדות

ההתכוונות

הז'אנר

מחזאי

במאי

דרמטורגיה

מעצבת תפאורה ותלבושות

אינטר טקסואליות

הטקסט

הדמויות

סוציו-נרטיב

סוציו-סמיוטיקה

סוציו-לינגווסטיקה

ההתקבלות

התקבלות אישית

סיכום

בילביוגרפיה

התיאטרון הישראלי כחלק מהתרבות העברית משמש במה הן לחשיפה בוטה של עימותים ואי הסכמות בחברה הישראלית, בדומה למתרחש ב" עושה כרצונו" והן לצורך בחינה ביקורתית של האידיאלוגיה שהייתה בסיס למדינה העברית. הרפראוטר ובעיקר השינויים שחלו בו, משקפים את ייצוגן המשתנה בתיטארון של הקבוצות השונות בחברה הישראלית (בהצגה עושה כרצונו – דתיים ונשים) והיחס המשתנה אף הוא אליהן – מלמדים על תהליכי דמוקרטיזציה בתרבות הישראלית (אורים 1999 עמ' 83). התאטרון מהווה כלי ביטוי לקבוצות בחברה וע"י כך מעצב אותה על פי צרכי הקבוצות השונות. כך גם בהצגה "עושה כרצונו" הבמה חושפת קונפלקטים מודחקים והמחשה של שסעים.

יצא לאור ספרה של אסתי וינשטיין, "עושה כרצונו". ספרה מספר את סיפורה שלה, בהיותה בת למשפחה חרדית המשתייכת לאחת מחצרות החסידות השמרניות ביותר בקהילה החרדית – חסידות גור. כאמור, ספרה מספר על גדילתה בחברה החרדית, ספקותיה מילדות ביחס לחוקי החברה הזו, והתהליך המחשבתי, כמו גם הרגשי, שהיא עברה עד להחלטתה הסופית, לאחר שכבר התחתנה והקימה משפחה, ולאחר מכן ילדה ילדים, לעזוב את חייה בקהילה זו ולהפוך לאישה חילונית.

התגלתה גופתה של אסתי וינשטיין, לאחר שאיבדה את עצמה לדעת עקב הצער שהרגישה לאחר עזיבתה את החברה וקשייה בחברה החילונית. ספרה של וינשטיין יצא לאחר מותה. לאחר פרסומו, תיאטרון הבימה החליט להמחיזו ולהפכו להצגה לקהל הרחב. סיפורה של אסתי וינשטיין מהווה נקודת מרכזית במערכת היחסים שבין העולם החילוני אל בין זה החרדי. בסיפורה של וינשטיין ניתן להבחין בניצוצות של חדירת השקפות חילוניות לאחר ספקות מרובים, שלאחריהן מתעצבת החלטה לעזוב סגנון חיים אחד ולהמירו בסגנון חיים שונה לחלוטין, תוך הבנת השינויים העצומים שמתגלמים בהשוואתם.

ההצגה, אשר נקראת, כשם ספרה של ויינשטיין "עושה כרצונו", עלתה בתיאטרון הבימה בחודש פברואר של שנת 2018. יצירתה של ההצגה הייתה בהתאם לצוואה שהשאירה אחריה אסתי ויינשטיין לאחר מותה. ההצגה, כספר, מספרת את סיפורם של דסי ובעלה, יעקב, והעולם החסידי כולו, אשר נתפס בקרב רבים בעולם החילוני כעלום ומסתורי. ההצגה נכתבה על ידי מוטי לרנר, ובוימה על ידי איה קפלן. שחקני ההצגה הם: אסנת פישמן, מיקי פלג-רוטשטיין, יואב דונט, ניר זליחובסקי, יגאל שדה, אמנון וולף, אורנה רוטברג, מורדי גרשון, אוראל מאור, סיון מסט, נטע טרוים, חן בר, נוהר קורן, מאי מלר, אלינור וייל.

עבודה זאת עוסקת בהצגה "עושה כרצונו" המועלית ע"י תיאטרון הבימה משנת 2018 ברציפות, בבימויו של מוטי לרנר. עבודה זו תבקש להתייחס להיבטים החברתיים של ההצגה הבאים לידי ביטוי בשסע החילוני -דתי (חרדי) במאבקם של החרדים בינם לבין עצמם על רקע האפשרויות שמציעה החברה החילונית ובשאלת מיקומן של נשים בכלל ונשים חרדיות בפרט, הן בחברה הישראלית והן בעולם התיאטרון. על כן, שאלת המחקר אשר תנחה את עבודה זו תהיה "כיצד בא לידי ביטוי מקומן של הנשים בשסע החילוני-דתי כפי שהוא מיוצג בתיאטרון, ובייחוד במחזה "עושה כרצונו"?".

על מנת לענות על שאלת המחקר, העבודה תחל ראשית כל בקונטקסט החברתי של ההצגה. העבודה לאחר מכן תבקש לבחון את מאפייניה של האישה החרדית, ולאחר מכן את חסידות גור – החסידות שבה עוסקת ההצגה הנידונה. העבודה לאחר מכן תבחן את השוני הקיים בין דתי הדין הרבניים ולבין אלו האזרחיים, ותנוע לעבר בחינת שליטת הממסד הרבני הדתי על נשים בחברה החרדית.

העבודה לאחר מכן תמשיך ותבחן את השדה והרפרטואר שעומדים במרכז העבודה – התיאטרון, השסע החילוני-דתי בתיאטרון, התיאטרון בעולם היהדות והנשים בתיאטרון הישראלי. לאחר מכן, העבודה תבקש להתמקד במיוחד ברקע של ההצגה "עושה כרצונו" – היוצרים, המחזאי הבמאי, המאפיינים הדרמטורגיים, התפאורה, השחקנים, המרת הטקסט להצגה, התוכניה והאינטרטקסטואליות הקיימת בו. לאחר מכן יתבצע דיון בטקסט עצמו – הליהוק, העלילה, הדרך שבה העלילה נעה, שמירה על שיווי משקל ומערכת הסימנים הקיימת.

העבודה לאחר מכן תמשיך ותבחן את הדרך שבה ההצגה התקבלה על ידי המבקרים, תוך בחינת ביקורות שפורסמו וכיצד מחברת העבודה, ברמה האישית, הרגישה כלפיה. לבסוף יובא סיכום ונסיון לענות על שאלת המחקר.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

וסרמן, נ'. חברת הקדושה — דגם חלופי לחברת הלומדים. קתדרה 152, עמ' 139-166.

וסרמן, נ'. מימי לא קראתי לאשתי: זוגיות בחסידות גור. הוצאת מכון בן גוריון.

זמברסקי, ל'. השסע הדתי-חילוני בעיני המנהיגים ומעצבי דעת הקהל בישראל. מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות.

חסינה מורן