‏290.00 ₪

תוכן העניינים:

מבוא 1

חלק תיאורטי 2

סיקור תקשורתי 9

תקשורת מגויסת בעיתות קונפליקט 10

הפגיעה באחר 11

הסיקור התקשורתי של סיכולים ממוקדים 12

עיתונות פופולארית מול עיתונות איכותית 12

דעת קהל 14

מהי דעת קהל 14

דעת הקהל לגבי  סיכולים ממוקדים 14

דעת הקהל לגבי צורת הסיקור של סיכולים ממוקדים 15

מתודולוגיה  16

שאלות והשערות המחקר וניתוח הממצאים_ 18

שאלת המחקר ה-1- האם ובאיזו מידה תוכן הסיקור העתונאי משפיע על מגוון הדעות בשיח הפורמלי 18

מקרה בוחן: כיצד מסקרת התקשורת הישראלית את הסיכולים הממוקדים 18

כיצד משפיעה צורת הסיקור על דעת הקהל כלפי הפעולות 24

סיכום  28

ביבליוגרפיה: 30

נספחים: 32

סמינריון תקשורת פוליטית דליברטיבית: האם ובאיזו מידה העיתונות משפיעה על השיח הפורמאלי.

תקשורת הוא מושג חדש יחסית. אנו נוטים לשכוח זאת, מכיוון שהוא מושג נפוץ ושגור על פינו. אנו רגילים כל כך לקיומו של תהליך זה, עד שאיננו מעלים כלל בדמיוננו מצב שהוא נעדר בו. מושג מרכזי בכל דיון באמצעי התקשורת ובתפקידים שהם ממלאים הוא מושג ההשפעה (גורן). באופן כללי, השפעה היא תוצאה של אינטראקציה חברתית בין שני גורמים- משפיע ומושפע, ובמקרה שלנו מוען ונמען- אשר המוען, מחולל אצל השני, הנמען, תגובה כלשהי (כספי). אמנם, השימוש במונח "השפעה" רחוק מלהיות מדויק וחד משמעי, ולכן, יש להבחין בין השפעה על מעצבי המדיניות, שהכוונה, להשפעה בנושאים ספציפיים בתחום העיסוק של אותם מקבלי ההחלטות, בתחום הפוליטי. ובין השפעה על הציבור או על חלקים ממנו, שכאן מושג ההשפעה הוא רחב הרבה יותר, ומשמש לתיאורם של תהליכים שונים, כמו תפקידם המתמשך של אמצעי התקשורת במישור החברתי והתרבותי.  (גורן), בשנה השנייה של האינתיפאדה, העריכו שיש בכוח השידור יכולת השפעה על הנמענים. היה איסור על השמעת שירים שיכולים להשפיע, להסעיר, לפגוע ולעודד לחציית גבולות את הנמענים. בחיבורו "הדעה והשיחה", כתב החוקר הצרפתי, גבריאל טארד,  (כפי שצוטט אצל כספי), כי העיתונים "מכוונים את הדעה ומעצבים אותה כמעט ככל העולה על רוחם". גם כיום, מובעת האמונה, כי אמצעי השידור מסוגלים להגיע לכל אחד ולכפות עליו דעות ועמדות, לעיתים מנוגדות לרצונו, ולעיתים מזיקות לא רק לנמען, אם כי למוען עצמו, שהדברים עלולים לצאת משליטתו (כספי).

חופש הביטוי הוא מערכת של זכויות, שעיקרן החירות לשמוע ולהשמיע. התהליך הדמוקרטי מותנה באפשרות לדון בבעיות השונות, באופן חופשי, כאשר המדיה ממלאים תפקיד מרכזי בהפצת העובדות והדעות, הרווחות בחברה. מכאן עולה שהפצת המידע והדעות איננה רק זכות של המדיה, אלא גם חובתם. האמונה שחופש הביטוי מאפשר לציבור לבחון את העובדות והדעות השונות, ללבן את הבעיות השונות ולקבל החלטות, מבוססת על שלושה טיעונים עיקריים: הטיעון הראשון קובע שחופש הביטוי הוא האמצעי לגילוי האמת. גילוי האמת מושג רק באמצעות בדיקתן של העובדות, היכולת לאמתן, או להפריכן, והנכונות לשמוע ולהשמיע. הטיעון השני מבוסס על הצורך של האדם להגשמה עצמית, באמצעות פיתוח יכולתו האינטלקטואלית. על- פיו, יש לאפשר לכל פרט בחברה לפתח את אישיותו, באמצעות לימוד העובדות והדעות ובאמצעות מתן ביטוי להשקפותיו. חופש הביטוי מתקשר, אפוא, עם כבודו של האדם ועם חירויות אחרות, כדוגמת חופש המצפון והדת. הטיעון השלישי קובע שחופש הביטוי הוא האמצעי לשיתוף האזרחים בתהליך הדמוקרטי, שכן השיטה הדמוקרטית ניזונה ותלויה בזרימה חופשית של מידע מן הציבור ואליו. הזרימה החופשית של המידע מאפשרת לאזרחים לקבל החלטות בנושאים הקשורים ברווחתם, באמצעות דיון בבעיות וליבונן. רק זרימה חופשית של מידע מבטיחה פעילות יעילה של המוסדות בחברה ומגבירה את מעורבותם של האזרחים בפעילות הממשל, את הסובלנות בחברה ואת יציבותה. חופש הביטוי איננו בא לידי ביטוי רק בהשמעת הדעות המקובלות בקונצנזוס החברתי. הוא מאפשר גם השמעת דעות מרגיזות, הסוטות מן האמונות הרווחות בקרב מרבית הציבור.האמונה בחוסנה הדמוקרטי של החברה המבוססת על ההנחה שזרימת המידע מאפשרת ציבור לבור את המוץ מן התבן ולהתמודד בהצלחה עם העובדות השקריות, או דעות מרגיזות בלתי מקובלות. בישראל לא קיימת חוקה, המגנה על חופש הביטוי וקובעת את מגבלותיו. לפיכך, יש להקפיד על "כללי משחק" נאותים, שיבטיחו חופש ביטוי וימעיטו את נזקיו: ראשית, יש להקפיד על כך שיתקיים איזון בדיווח על אירועים ומחלוקות. פירושו של האיזון הוא המדיה האמורים לוודא כי יינתן ביטוי לצדדים השונים במחלוקת, כדי שצרכני התקשורת יוכלו ללמוד על היבטיה השונים, טרם יגבשו את עמדתם (בן אליעזר)

            דבר מפליא ביותר, הוא שביוון העתיקה, שהייתה חברה שנהנתה משלל חירויות ודמוקרטיה, פילוסוף כה משמעותי יוצא להורג בגלל פעילותו. אויביו של סוקראטס, (פילוסוף יווני, המאה החמישית לפני הספירה), בתקופת משפטו, כינו אותו כאדם המנצח בוויכוחים על-ידי תחבולות סרק שבהן הוא הופך את הטענה הנפסדת לניצחת, כפרקליט מאומן שידו תמיד על העליונה, בלא שזה יעיד על צדקת העניין שהוא רב לו. סוקראטס הציג אנשים רבים, אנשים אלו הם 'מורי חכמה', והיו עוסקים בכל מיני מקצועות שהבקיאות בהם נחשבה רצויה או אף דרושה לצעירים שביקשו לתפוס עמדה פוליטית במדינותיהם. מקצוע מרכזי בהוראה, היה הרטוריקה, ששום אדם לא יכול היה להיבחר למשרה מדינית בעיר שבעלי המשרות שלה נבחרו על-ידי אסיפות העם, בלא שיקנה בכוח נאומיו את לב האזרחים שנתאספו באסיפות אלו. בנאומו, משמיץ סוקראטס את הנואמים לפניו, אל מול אנשי אתונה, בטענה ש"כל דבר אמת לא אמרו". הוא ממשיך ואומר שמפיו לא ישמעו נאום מלוטש ומקושט במילים נבחרות, אלא דברים שלא הוכנו מראש, ובמילים שיזדמנו לו, שהרי הוא בוטח בצדקת דבריו, כי זאת סגולתו הטובה של השופט, ושל הנואם- לומר את האמת. (אפלטון, הדפסה שנייה ).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אברהם א. התקשורת בישראל מרכז ופריפריה, הוצ' אקדמון ת"א

אזרחי, י.  דרוש ערוץ פטריוטי, בתוך:  העין השביעית, 38, המכון הישראלי לדמוקרטיה: ירושלים.

בנדיקט אנדרסון קהילות מדומיינות, מטר ת"א.