‏290.00 ₪

שאלת המחקר

האם ההסדר החקיקתי בישראל סביב המתת חסד מהווה הגנה נזיקית מספקת לאוטונומיה של חולה כרוני כשיר שאינו מוגדר כחולה הנוטה למות?

 תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר   

תביעות נזיקין נגד המדינה          

המתת חסד-מהי?         

המתת חסד פאסיבית    

המתת חסד אקטיבית    

המתת חסד רצונית ולא רצונית   

שיקולים מנחים בהמתות חסד.    

דעות בעד / נגד המתת חסד.      

המתת חסד ודיני הנזיקין

דיסיפלינת חוץ- הלכתית: עמדת היהדות בסוגית המתת חסד        

חולה שלא נוטה למות    

הרופא של חולה שלא נוטה למות 

ישראל: המצב המשפטי בטרם חוקק חוק החולה הנוטה למות         

חוק זכויות החולה אל מול חוק החולה הנוטה למות- האם חוק החולה הנוטה למות בא להטיב עם חולה כרוני כשיר שאינו נוטה למות (בא לגרוע מזכויותיו של חולה שאינו נוטה למות)? 

פסיקה בנושא לאור חוק החולה הנוטה למות.        

פסיקה תקדימית מ  להתיר המתת חסד של חולה שלא עמד בתנאי חוק הנוטה למות

הפיצוי הנזיקי שאמור לקבל חולה הלא נוטה למות במקרה בו לא מאשרים לו המתת חסד      

בישראל כיום לא ניתן פיצוי נזיקי לחולה הלא נוטה למות במקרה בו לא מאשרים לו המתת חסד.         

משפט משווה    

אירופה:

גרמניה 

אנגליה 

הולנד   

קנדה    

ארה"ב  

הצעה לפתרון דעה אישית

סיכום ומסקנות  

ביבליוגרפיה      

התשובה לשאלת המחקר - האם ההסדר החקיקתי בישראל סביב המתת חסד מהווה הגנה נזיקית מספקת לאוטונומיה של חולה כרוני כשיר שאינו מוגדר כחולה הנוטה למות- הינה שלילית.

לדעתי, האבחנה בין חולה שלא נוטה למות לחולה הנוטה למות היא מלאכותית לעיתים לענין המתת חסד. לצערנו, מרבית החולים הסופניים, אף אלו שהיו כשירים, נעשים בימיהם האחרונים בלתי כשירים ונוטים למות, ומחקר בארצות הברית קבע ששיעורם של אלה עולה כדי 75% מן הנוטים למות יש טוענים שאין כל ערך לאוטונומיה בהיות החולה חסר אפשרות לחזור בו, דווי וחסר ישע, ונתון להשפעת הסביבה ה"מצפה" ממנו למות על מנת להקל על סבלה ולשחררה מן הקושי הכרוך בטיפולו, הן פיזית והן פיננסית. [1]

לכן חולה לשלא נוטה למות זכאי להמתת חסד ואם לא נותנים לו אותה זכאי לדעתי לפיצוי נזיקי על כך אך כרגע המצב המשפטי בארץ לא ייתן לו פיצוי נזיקי כזה כי אין פיצוי על מצב משפטי לא נח!

ביולי 2016 מליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעת החוק המציעה לחולים בוגרים הנוטים למות, מרשם רופא לתרופות הרדמה במינון קטלני[2]. הצעת החוק רצתה לקבוע כי אדם הנוטה למות יוכל לקבל מרופאו האישי מרשם לתרופת הרדמה במינון קטלני שתביא למותו.

משבאים לסכם את הניסיון להסדיר בחקיקה את בעייתו של החולה הנוטה למות אנו מוצאים שבפסיקה, בניגוד לעמדת בית המשפט העליון בפרשת שפר - שהנה פרשה ייחודית כיוון שדובר שם בקטינה שלא הביעה בעצמה את רצונה - ניכרת נטייה בולטת בבתי המשפט, ובבית המשפט העליון בכלל זה, לשמור על זכויות החולה הקיימות ולתת תוקף להבעת רצונו החופשי, גם אם רצון זה אינו תואם את עמדת ההלכה. במספר מקרים התבטאו שופטים בזכות העברת ההכרעה לפורומים חוץ-משפטיים, ולאור זאת, מכוונים השמרנים בעלי המגמה הוויטאליסטית לאכוף (בתחום שאין עליו תמימות דעים) את העמדה הקרובה לעמדת ההלכה, ולצורך כך מציעה הצעת הממשלה המשקפת את המלצות רוב חברי ועדת שטיינברג להעביר את ההכרעה במקרים קשים לוועדות אתיקה שתוקמנה בהרכב חדש, שונה מהוועדות שהוקמו בחוק זכויות החולה. הוועדות שהוקמו על פי חוק זכויות החולה לא הראו פעילות מועילה, למרות תפקידן המצומצם יחסית, וגם כשפעלו הייתה החלטתן בגדר המלצה בלבד. ההצעה הנוכחית מציעה הרכב שאין בו רוב לרופאים ומכניסה גורם נוסף דרך קבע - את הרב72. יתר על כן, עקב העמדה שהעניין ביסודו הוא עניין אתי-רפואי ולא משפטי - מוותרת ההצעה על הנחייתו המקצועית והבלתי מעורבת של השופט. בוועדות הקיימות היה יושב הראש משפטן בדרג שופט מחוזי - אך לפי ההצעה, ימונה יושב הראש מכאן ואילך בידי אישיות מקצועית-פוליטית, בידי מנכ"ל משרד הבריאות, והמשפטן שבהרכב לא יהיה אלא אחד מחברי הוועדה (שהכרעותיה ברוב דעות)73. ואילו הגישה לבית המשפט תהיה רק בשלב הערעור הנוסף, בערעור על החלטת ועדת האתיקה הארצית, ולמותב תלתא דווקא74. נראה שבדרך זו יצומצם מאוד תחום התערבותו של בית המשפט בתחום זכויות החולה כיוון שהתערבותו תהיה בגבולות ההתערבות המנהלית בהחלטת הוועדות, היינו הכרעה שאינה מתערבת בשיקול הדעת של הגוף המבוקר, אלא דנה בחריגות מנהליות, ותו לא ; גישה זו מוציאה את הבירור מן הידיים המקצועיות וחסרות הפנייה של המשפטן ומשאירה אותו בידי הרכב שעשוי להיות מקרי ובלתי מקצועי. גם כאשר ועדות ציבוריות פועלות בהנהגתו של משפטן אין ביטחון שדעתו תהיה מכרעת.
הדעת נותנת שנטייתם של בתי המשפט ליישם את המצב החוקי בכיוון שפורט לעיל, היא שהביאה את הממסד להיכנס לעובי הקורה ולהקים את הוועדה בשטח סבוך וממוקש זה. 

מצגת חולה נוטה למות- נזיקין- רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

דניאל סינקלר "האוטונומיה של החולה- יהדות ודמוקרטיה בחוק החולה הנוטה למות" המשפט כא

כרמל שלו ישראל דורון "חוק זכויות החולה לחוק החולה הנוטה למות: התקדמות או הליכה לאחור?" רפואה ומשפטגיליון מס' 43