‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי גביית מיסים כמשפיעה שיעור הצמיחה הכלכלית במשק?

תוכן עניינים

מבוא

צמיחה כלכלית

מיסים וצמיחה

סקירת ספרות

ממצאים עיקריים בספרות האמפירית

מחקרים המבוססים מודלים של צמיחה

בחינת חתכי רוחב על פני כמה מדינות

השפעות מס שולי ומס ממוצע

השוואת סוגי מס

השפעת המס על יעילות הקצאת ההון

השפעת המס השולי על קצב הצמיחה של פירמות קטנות

סקירות בקרב אנשי עסקים

ניתוח סדרות עתיות

ההשפעה של מסי צריכה לעומת ההשפעה של מסי הכנסה

בחינה סקטוריאלית של השפעת המס

ההשפעה על היצע העבודה

שינוי בשיעור ההשקעות

ההשפעה על הפריון

השפעה על המקום הגיאוגרפי

שיעורי מס והעלמות מס

מחקרים בארץ

סיכום

ביבליוגרפיה

עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא מרתק:  גביית מיסים כמשפיעה שיעור הצמיחה הכלכלית במשק. רוב העדויות האמפיריות מצביעות על קשר שלילי בין גודל נטל המס לבין קצב הצמיחה בטווח הארוך. במחקרים שבדקו את השפעת סוג המס על קצב הצמיחה נמצא כי מס על צריכה גורם לפגיעה פחותה בצמיחה לעומת מס על ההכנסה.

את השפעת המיסוי על הצריכה אפשר להעריך גם באמצעות בחינה של השפעת המס על התנהגות הפרטים בתחומים שיש להם השפעה על הצמיחה, כגון היצע העבודה וההון האנושי, השקעות, פריון וצמיחה טכנולוגית, מקום גיאוגרפי והעלמות מס. מניתוח הספרות בדבר ההשפעה של המיסוי על ההתנהגות עולה כי נטל מס גדול משפיע על התנהגות הפרטים והחברות ופוגע בצמיחה הכלכלית, בין השאר בדרכים האלה:

• למדיניות המס יש השפעה מתונה על היצע העבודה, ובעיקר על שיעור ההשתתפות בכוח העבודה;
• שיעור העלמות המס מוערך כגבוה ומושפע משיעורי המס;
• יש מתאם שלילי בין שיעורי המס להשקעות;
• הקטנת שיעורי המס עשויה להגדיל את ההוצאות למחקר ולפיתוח, וכך - את הפריון במשק;
• מערכת המס משפיעה על מעבר של חברות בין מדינות, או לחלופין - על העברת עסקים בין חברות-בנות ששוכנות במדינות שונות. 

צמיחה כלכלית היא גידול האפשרויות של משק לצריכה או לייצור מוצרים, דבר שלרוב גורם לגידול בתוצר הכלכלי. המושג מתייחס לרוב להתנהגות משק לאומי, קרי, מכלול הביצועים של כלל ענפי המשק (התוצר המקומי הגולמי, תמ"ג), לעיתים נעשה בו שימוש גם בהקשר צר יותר, לגבי ענף כלכלי מסוים (חקלאות, תעשייה, או המגזר העסקי למשל), ואף לגבי חברה ספציפית. בחישוב הצמיחה מתחשבים בשיעור התמ"ג לנפש, כלומר, מקזזים מהחישוב את ההשפעה של שינוי בכמות האוכלוסייה, ומתמקדים בשינוי כמות ההון הזמינה בממוצע לאדם.

תוצר המשק יבוא לידי ביטוי בכמות ההון הקיים בו, בגודל הייצוא ממנו, ובכל תפוקה אחרת של המשק. נתוני הצמיחה הם יחסיים - הם אינם מבטאים את גודל תפוקת המשק, אלא רק את השינוי החל בו. הנתון מוגדר לרוב לפי אופי שנתי (כשנאמר כי הצמיחה בסין הייתה 10%, למשל, המשמעות היא שתפוקת המשק הסיני גדלה ב-10 אחוזים לעומת התפוקה בשנה הקודמת). צמיחה נמדדת גם בתקופה קצרה יותר של רבעון, אך כדי שלא ליצור הטעיה עקב הבדלים עונתיים (באירופה, למשל, בחודשי הקיץ גדל משמעותית מספר התיירים לעומת חודשי החורף, אך אין הדבר משקף צמיחה), מושווה הרבעון לרבעון המקביל בשנה הקודמת.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

שפירא ע', סוגיות מעשיות בניהול ומנהיגות, זב"מ (2019)

גבאי י', שראל מ', המיסוי הישיר בישראל – מאפיינים, עיוותים והצעות לשינוי, הוצאת קהלת (2019)

ברוך שמעוני, ייעוץ ארגוני, הוצאת מכוון הביטוס, הוצאת מאגנס, 2019

Park, B.U., Simar, L. & Zelenyuk, V. (2020) "Forecasting of recessions via dynamic probit for time series: replication and extension ". Empirical Economics 58, 379–392