‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תכנון עירוני, דמוגרפיה של ערים?

תוכן העניינים

מבוא. 

היסטוריה של תכנון ערים. 

תכנון עירוני בישראל. 

תהליך תכנון ערים בישראל. 

תהליך ההשתנות הטבעי של עיר. 

המרכז העירוני:. 

דיון מסכם והמלצות להמשך. 

סיכום. 

דעה אישית. 

ביבליוגרפיה. 

התפתחותן ה'טבעית' של ערים בעולם מושפעת בעיקר מגלי הגירה, ריבוי טבעי ואירועים קיצוניים כדוגמת  מלחמות ואסונות טבע. בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל התהוותה מציאות ייחודית - עם הקמתה, החלו גלי עלייה גדולים ועלה צורך מיידי בבנייה מואצת של דירות מגורים לאוכלוסייה החדשה.

ההגירה לישראל הייתה תופעה ייחודית בקנה מידה שאין לו אח ורע בעולם, ישראל קמה על-בסיס גלי הגירה של עולים (מהגרים יהודים) שהגיעו מארצות שונות ועל המדינה היה למצוא פתרונות לאכלוסם.( אלפסי, 2020)

אידיאולוגיית יישוב והפרחת השממה, לצד גידול האוכלוסייה המהיר אשר לא נמצא לה מקום בערים וביישובים הקיימים, הביאו לתכנון והקמת ערים חדשות יש מאין, ויישובן בין-לילה באוכלוסיית המהגרים. השינויים המדיניים והצורך המיידי ביישוב האוכלוסייה החדשה, הביאו ליצירתן של הערים החדשות 'על ניירות השרטוט' במשרדי האדריכלים. מצב זה היווה הזדמנות נדירה ליישום גישות תכנוניות שונות בהבנייה 'מלמעלה' ללא שיתוף או התחשבות ברצונות וצרכי העולים אשר יועדו לאכלס את הערים החדשות. לטענת א. אפרת , בישראל תופעת הקמת הערים החדשות בלטה במיוחד - בתקופה קצרה של כ-15 שנים נוסדו יותר מ-30 עיירות שאכלסו מאות-אלפי תושבים. הערים הוקמו מתוך גישה שלטונית כוללנית לפתרון בעיות ההתיישבות ופיזור האוכלוסייה, ואכלוסן שינה את פני המערך העירוני במדינה.

על-פי פנסטר, מהות העיר והעירוניות היא חברתית ותרבותית - עירוב של אוכלוסיות בעלות זהויות שונות, כמו גם של גילים, תרבויות ואורחות חיים. בנוסף, מבחינה פוליטית ריכזה העיר, מאז ומתמיד, מעמדות שונים, אשר במסגרת יחסי הכוחות השוררים ביניהם יצרו אי שוויון והיעדר צדק מרחבי. העיר שימשה מראשית כינונה כערש התרבות, ההמצאות, הקדמה והנאורות, ונחשבה לישות מרחבית, חברתית ותרבותית מורכבת. מבחינה פיזית, עיר משמעותה צפיפות בנייה ליחידת שטח, ריבוי ועירוב שימושי קרקע (מגורים, תעסוקה, שירותים ותשתיות) המוסדרים בדרך כלל 'מלמעלה' (על ידי העיריות והמדינה) באמצעות מערכת של חוקים ותקנות. העיר, אם כן, בעבר ובהווה, מהווה מרחב של שונות פיזית, חברתית, תרבותית, אתנית ולאומית, כמו גם של צפיפות פיזית ואנושית משתנה, של מגוון שירותים ושל מוצרי צריכה ותוצרי תרבות שונים. עיר היא ישות מרחבית שהתפתחותה מחברת בין תרבות, אזרחות וזכויות. ( אלפסי, 2020)

תכנון עירוני, לטענת וקסמן ובלאנדר, הוא אחד מתחומי פעילותו החשובים של השלטון ותפקידו ליצור סביבה ותנאים אשר יאפשרו לתושבים רמת חיים מירבית בהתאם לאילוצים הקיימים. לטענתן, עקרון היסוד של התכנון העירוני היה כי ייעשה תמיד 'לטובת הציבור', ולצד השלטונות שותפים בו גם אזרחי הקהילה. תכנון לא עוסק רק בהיבטים פיזיים אלא גם בהקשר חברתי-קהילתי רחב, ויש לו השלכות על הריבוד החברתי ורמת החיים בקהילה. על-פי פורטוגלי ואלפסי, אחד מעקרונותיהן הבסיסיים של רוב גישות תכנון הערים הוא שהתכנון העירוני הוא ביסודו מכשיר לניסוח וביצוע מדיניות ממשלתית.

עבודה זו תעסוק בנקודת המפגש בין החזון למציאות - מה היו עקרונות התכנון של מתכנני הערים החדשות בבנייתן? כיצד מומשו, וכיצד השפיעו על תושבי העיר. אנסה לבחון כיצד התוצר התכנוני, כמו מבנה רשת הדרכים או שימושי הקרקע, נטל חלק בתהליך החברתי ויצר בידול או חיבור בין קבוצות חברתיות שונות. לבסוף, אציג מקרים של התאמת התוצר התכנוני לחיי היום-יום על-ידי אוכלוסיית העיר. חשיבות מחקר זה, הבוחן בנוסף לתוכניות השלטון גם את צרכי והתנהגות התושבים בשטח, הוא בהצגת ההיסטוריה 'מלמטה'. אין המטרה לבחון האם חזון מתכנני העיר התממש או לא, אלא כיצד השפיע או הותאם לצרכי החברה; לעיתים בשיתוף ולעיתים תוך התנגדות הרשויות המקומיות.

מצגת התחדשות עירונית, פינוי בינוי

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

שמואל רויטל, איל ד.מאמו, דיני התכנון והבניה (עוקדן), הוצאת סדן. ( 2025)

כסיף אהוד, אדריכלות: ספר המסוימות. הוצ' רסלינג (2022)

בילו בליך, על המודל הארכיטקטוני. הוצ' רסלינג (2022)

אפרת, א. גיאוגרפיה עירונית:יסודות. אחיאסף

AMI חסינה