‏0.00 ₪

עבודה אקדמית זו בקובץ PDF ולא הכי עדכנית ולכן בחינם. העבודות האקדמיות שברחבי המאגר שבתשלום הן בקובץ וורד פתוח ועדכניות

ועדה מטעם משרד הבריאות, שבדקה את החסרים התזונתיים במוצרי המזון, תוך השוואה למצב הקיים בחו"ל, ממליצה לדרוש מיצרני המזון להעשיר מוצרי קמח, חלב ומלח בויטמינים "כדרך יעילה ושוויונית לשיפור הבריאות והתזונה"

בראש הוועדה עמדה פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה בשירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ובין ההמלצות: להעשיר את המלח ביוד ואת מוצרי המאפה והקמח (לרבות קמח נטול גלוטן) בחומצה פולית, בברזל ובויטמין B12 - זאת כדי להתגבר על מחסור בוויטמינים ובמינרלים באוכלוסיה בישראל. ההמלצות טעונות אישור סגן שר הבריאות והליך חקיקה בכנסת.

בדיווח נמסר כי נתונים שנאספו במשרד הבריאות ובקופות החולים ביססו את הצורך בהעשרת המזון: אצל 22.6% מכלל האוכלוסיה קיים מחסור בברזל – מצב שעלול לגרום לחולשה, עייפות, דופק מהיר, כאבי ראש ותופעות אחרות; ב-% 5.5 קיים מחסור ב-B12 וב-12% קיים מחסור בחומצה פולית, מצב שעלול לגרום ללידת תינוקות עם מומים בתעלת העצבים, עד כדי נכות. אצל 83% מהאוכלוסיה קיים מחסור בוויטמין D - מצב הקשור בבריחת סידן, בבעיות לב, בדיכאון ובתופעות בריאות שליליות אחרות.

כדי להבטיח שהציבור לא יצרוך ויטמינים בכמות עודפת, ממליצה הוועדה לבצע ניטור אחת לשלוש שנים שיכלול דגימות ביולוגיות. ריכוז הויטמינים והמינרלים ייבדק בבדיקות דם, וריכוז היוד יימדד בבדיקות שתן.

פרופ' אנדוולט צוטטה בדיווח: "בשנים האחרונות מדברים על 'רעב חבוי' - צריכה של הרבה קלוריות ריקות שגורמת לחוסרים תזונתיים. העשרת מזון היא דרך משלימה נוספת לצד גיוון תזונתי להשלמת חוסרים אלה. בוועדה שמנו דגש על העשרת מזון בסיסי ומזון מפוקח, כמו מלח או חלב שנצרכים על ידי כל האוכלוסיה".

עבודה אקדמית זו בקובץ PDF ולא הכי עדכנית ולכן בחינם. העבודות האקדמיות שברחבי המאגר שבתשלום הן בקובץ וורד פתוח ועדכניות