‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי התופעה של עדות קרובים?

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

מבוא. 3

ארצות הברית. 7

ב. חיסיון בין בני-זוג 7

חיסיון מפני עדות נגד בן-זוג הנאשם במשפט פלילי 8

חיסיון בין הורים לילדים.. 11

קנדה. 12

עדות בני זוג 12

עדות בני זוג במשפט פלילי 12

נאשמים במשפט פלילי 15

אדם בעל מוגבלויות. 15

הריבון כעד. 15

פינלנד 16

עדות קרובי משפחה. 16

חריגים נוספים.. 17

אוסטריה. 19

גרמניה. 21

עדות קרובי משפחה. 21

חריגים נוספים לכלל הכשרות והחובה להעיד. 21

דנמרק. 22

בלגיה. 23

ביבליוגרפיה:. 24

נספח. 26

פקודת הראיות הישראלית קובעת כלל רחב לפיו ״הכל כשרים להעיד בכל משפט...״. כלל זה מסייע לבית המשפט במלאכתו החשובה של גילוי האמת ועשיית הצדק. עם זאת, הפקודה קבעה סייגים לכלל זה, לפיהם במשפט פלילי, בני זוג וכן הורה וילד אינם כשרים להעיד האחד לחובת משנהו, ואין כופים אחד מהם להעיד לחובת אדם המואשם יחד עם משנהו בכתב אישום אחד.

הרציונל העומד בבסיס סייגים אלה הוא הרצון להגן על ערכי שלמות המשפחה ושמירת שלום הבית, שעלול להיפגע כאשר אדם מעיד לחובת בן-זוגו, הורהו או ילדו וכן ההנחה לפיה קרובים הם בעלי עניין.

אולם, נדמה כי הרציונל הראשון אינו תמיד עומד איתן אל מול מקרים בהם עדותו של קרוב המשפחה היא עדות עיקרית או יחידה במשפט; מקרים בהם הנאשם מואשם בעבירות חמורות ומקרים בהם הנאשם עצמו כבר פגע בשלמות המשפחה, עת ביצע עבירה פלילית בקרוב משפחתו. ואכן, הפקודה קבעה סייגים לחריג אי-הכשרות של קרובי משפחה, לפיהם בעבירות מין מסוימות, בעבירות אלימות, בעבירות הנלוות להן וכן בניסיון לעבור עבירות אלה, בני זוג וכן הורה וילד יהיו כשרים להעיד האחד לחובת משנהו.

תזכיר חוק 

א.    שם החוק המוצע 

       חוק לתיקון פקודת הראיות (מס'...)(עדות קרובים), התשע"ג - 2013 

ב.    מטרת החוק המוצע והצורך בו 

סעיף 2 לפקודת הראיות [נוסח חדש] (להלן – הפקודה), קובע כלל לפיו "הכל          כשרים להעיד בכל משפט...". סעיפים 3 ו – 4 לפקודה קובעים סייג לכלל האמור. וזו לשונם של הסעיפים: 

3. במשפט פלילי אין בן זוג כשר להעיד לחובת בן זוגו, ואין כופים אותו להעיד לחובת אדם המואשם יחד עם בן זוגו בכתב אישום אחד. 

4. במשפט פלילי אין הורה וילד כשרים להעיד האחד לחובת משנהו, ואין כופים אחד מהם להעיד לחובת אדם המואשם יחד עם משנהו בכתב אישום אחד. 

       סעיף 5 לפקודה קובע חריג לכלל אי הכשרות להעיד, ולפיו בעבירות המנויות בסעיף לא יחולו הסייגים שבסעיפים 3 ו – 4.  

התכלית של הכלל הפוסל עדות קרובים היא שמירה על התא המשפחתי והימנעות מכפייה על אנשים בקשר טבעי קרוב, בדרך כלל הקרוב ביותר, וכזה המבוסס על אמון, לפגוע בקרוביהם. יחד עם זאת, כלל זה אינו מוחלט ובסעיף 5 לפקודה נקבעו עבירות בהן הוא לא יחול.  

 פורסמה הצעת החוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 16) (עדות קרובים), מטעם הממשלה (להלן: הצעת החוק ), שעניינה הרחבת רשימת העבירות הקבועות בסעיף 5, בהן קרוב יהיה כשר ומחויב להעיד נגד קרובו. בדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, שנערך בחודש יולי הועלו שאלות בנוגע להסדר המוצע ובפרט בנוגע לרציונל העומד מאחורי הרחבת העבירות המוצעות בו, בהן לא יחול כלל אי-הכשרות, והממשלה נדרשה לשקול את המשך צעדיה בנוגע לתיקון המוצע. בעקבות אותו דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט נערכה חשיבה מעמיקה במשרד המשפטים, אשר כללה בחינה של הסדרים בתחום במדינות שונות בעולם. האפשרות להעניק בידי העד את הברירה האם להעיד לחובת קרובו, תוך מעורבות של בית המשפט בהכרעה בענין, נבחנה, אולם היא נשללה בעיקר בשל הקושי הצפוי לתביעה בניהול הליכים בבית משפט, עקב חוסר הוודאות הכרוך בהסדר כזה. בסופו של יום הוחלט להסתפק בהצעה מצומצמת לתיקון הפקודה, אשר נכללה כבר בהצעת החוק, ולפיה אדם אשר הגיש תלונה נגד קרובו, יהיה כשר ומחויב להעיד לחובתו. התיקון המוצע נועד למנוע מצבים בהם קרוב אשר פנה למשטרה ו"הניע את גלגלי המערכת הפלילית", יהיה מנוע מלהעיד.  

עוד מוצע להוסיף לפקודה הגדרה של "בן זוג", וכן להשמיט את ההוראה בדבר החלת הסייג לכלל אי-הכשרות על נסיון לבצע את העבירות המנויות בסעיף 5 לפקודה.  

ג.           עיקרי החוק המוצע 

עיקר 1 – תיקון סעיף 5 

עדות מתלונן - כיום, בעבירות שאינן מהוות חריג לכלל אי-הכשרות, אין אדם כשר להעיד נגד קרובו, אף אם הוא מעוניין בכך ואף אם הוא התלונן נגד הקרוב; כך למשל, במקרה בו בן מבצע עבירות כלכליות כלפי הורהו הקשיש, וההורה פונה בתלונה למשטרה ומעוניין להעיד נגד בנו במשפט. על כן, מוצע לקבוע כי כאשר אדם מתלונן נגד קרובו, לא יחול הכלל של אי-הכשרות, והמתלונן יהיה כשר וחייב להעיד לחובת קרובו בענין אותה תלונה. החריג המוצע לכלל אי-הכשרות מצמצם את המניעה החלה על קרובים להעיד, אף אם הם מעוניינים בכך, ומקדם את גילוי האמת. אין זה מוצדק באותם מקרים למנוע מהקרובים את האפשרות למצות את ההליכים נגד מי שחטאו נגדם. יתר על כן, משבחר אדם להתלונן נגד קרובו, הוא גילה דעתו כי התא המשפחתי התערער, ועל כן פוחתת ההצדקה למנוע את עדותו בשם שלמות אותו תא משפחתי.  

מוצע כי הגשת התלונה תהיה המכריעה לענין הכשרות להעיד, וכי לא יתאפשר לקרוב לסרב להעיד בהמשך ההליך, שכן הוא הניע מיזמתו את המערכת לנהל הליך פלילי נגד קרובו. כך ימנע מצב בו מוגש כתב אישום בהסתמך על תלונתו של אדם, ולאחר מכן הוא יחליט שלא להעיד במשפט. כך אף תושג ודאות הנחוצה לתביעה. יתר על כן, משהתלונן הקרוב, הוא יהיה ככל העדים, וכך יפחת החשש מפני הפעלת לחצים עליו בהמשך ההליך מצד הנאשם לחזור בו ולבחור שלא להעיד לחובתו. 

יודגש, כי אין הכרח שהקרוב יהיה הראשון שפנה למשטרה או לגוף חקירה אחר באותו ענין, על מנת שייחשב כמי שהתלונן לענין סעיף זה. 

הבהרה בדבר החריגים לכלל אי-הכשרות – על מנת להסיר ספק, מוצע להבהיר בסעיף כי החריגים לכלל אי הכשרות המנויים בסעיף יחולו בין אם העד הוא נפגע העבירה ובין אם הוא אדם אחר. 

ביטול סעיף קטן (4) - השמטת הנסיון 

סעיף 5(4) לפקודה קובע כי הסייגים שבסעיפים 3 ו-4 לא יחולו במשפט פלילי בשל "נסיון לעבור אחת העבירות המפורטות בסעיף זה". הוראה זו נקבעה בעבר, שנים רבות לפני חקיקתו של תיקון 39 לחוק העונשין(להלן: חוק העונשין), בו נקבע בסעיף 34ד כי "מלבד אם נאמר בחיקוק או משתמע ממנו אחרת, כל דין החל על הביצוע העיקרי של העבירה המושלמת חל גם על נסיון, שידול, נסיון לשידול או סיוע, לאותה עבירה". נראה, כי אין הצדקה להבחנה בענין החריגים לכלל הפוסל עדות קרובים, בין נסיון לבין שידול, נסיון לשידול או סיוע לאותה עבירה. על כן, מוצע לבטל את סעיף קטן (4) הקובע הוראה מיוחדת לענין נסיון, ויחול סעיף 34ד לחוק העונשין, כך שהסייגים לכלל הכשרות הקבועים בסעיף 5 לפקודה יחולו על נסיון, כמו גם על שידול, נסיון לשידול וסיוע. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

גבריאל הלוי תורת דיני הראיות כרך א'-ד' (הוצאת הקריה האקדמית אונו).

יעקב קדמי על הראיות חלק רביעי ( אונ' ת"א, דיונון, מהדורה משולבת ומעודכנת)‏

ע"פ 6145/15 רונאל פישר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) 

ע"פ 5140/13 מדינת ישראל נ' אברהם אוסקר (טרם פורסם)

Ariel L. Bendor, Dancig-Rosenberg Hadar Unconstitutional Criminalization, New Criminal Law Review )