‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 

תולדות המע"מ בעולם.. 

מע״מ דיפרנציאלי למטרות חברתיות באירופה ומס קנייה דיפרנציאלי בארה״ב.  

מס ערך מוסף באירופה. 

ארה"ב.

היתרונות בשיטת המע׳׳מ הדיפרנציאלי 

החסרונות בשיטת המע׳׳מ הדיפרנציאלי 

דוגמה לגביית מע"מ בסך 17% בשרשרת ייצור של מוצר בעל 3 חלקים.

מאפייני המס.

השפעות מאקרו-כלכלית וחברתיות. 

שיעורי מס מיוחדים..

מס ערך מוסף בישראל. 

חוק מס ערך מוסף. 

גובה המס. 

פטור ממע"מ ושיעורי מס מיוחדים.. 

דוגמאות הסבר לחישוב מע"מ. 

סיווג נישומים.. 

הגדרה כלכלית של ערך מוסף. 

השוואת נטל המס המוטל על החייבים השונים במע"מ. 

בסיס המס לעוסקים.. 

נטל המס על מלכ"רים.. 

נטל המס על מוסדות כספיים.. 

מהי שיטת המס העדיפה ?. 

פשטות בגביית המס :. 

ביקורת אנליטית:. 

חלוקה ברורה של נטל המס בין העוסק לצרכן 

העלות המינהלית של גביית המס. 

עלות המינהל ועלות הציות. 

השוואה בין שתי השיטות. 

יעילות השיטה. 

השוואת יעילות שתי שיטות הגבייה. 

העלמות והשתמטויות. 

תכנוני מס לגיטימיים.. 

פטורים וניכויים שונים שמעניק המחוקק. 

סיכום ומסקנות עיקריות. 

ביבליוגרפיה. 40

נספח - שיעורי מע״מ לפי מדינות ומוצרים

שיטת המע״מ בישראל מבוססת על שיעור אחיד ובסיס מס רחב יחסית, אך למרות זאת קיימים מספר סוגי ושיעורי מע״מ:

מע״מ עוסקים: בשיעור של 15.5% המוטל על רוב רובה של הצריכה הפרטית, על קניות והשקעות המגזר הציבורי והמוסדות הפיננסיים ועל רכישת נכסי נדל״ן, מלבד כמה יוצאים מן הכלל:

עסקאות פטורות ממע"מ, לרבות יבוא ויצוא של יהלומים של העוסקים בענף, השכרת נכס למגורים, השכרת מקרקעין בתנאי שכירות מוגנת ומכירות באילת.

עסקאות בהן שיעור המע״מ הוא אפס, לרבות יצוא מוצרים ושירותים לחו״ל, מכירת פירות וירקות טריים, מתן שירותי תיירות בישראל לתושבי חוץ ויצוא נכס רוחני (כגון פטנט).

מע״מ מוסדות לא כוונת רווח (מלכרי״ם): בשיעור של 7.5% מוטל על מוסדות ציבוריים (כולל משרדי ממשלה) ופרטיים. המס מוטל על תשלומי שכר אשר המלכרי״ם משלמים לעובדיהם, שכן הערך המוסף בהם הוא למעשה שכר העובדים. מלכרי״ם אינם זכאים להחזר ״מע״מ תשומות״.

מע״מ על מוסדות פיננסיים: מוטל בשיעור של 15.5% על תשלומי השכר ועל הרווח של בנקים, חברות ביטוח וספקי שירותים פיננסיים. מוסדות פיננסיים אינם זכאים להחזר ״מע״מ תשומות״.

אשר לסיווג הנישומים, ניתן לכאורה לטעון כי רישום כעוסק הוא הכלל ורישום כמוסד כספי או מלכ"ר הוא בבחינת יוצא מן הכלל, החל רק על מספר מצומצם ומוגדר של גופים במשק. אולם, לא נצא ידי חובתנו אם לא ניתן את הדעת למשקלם המהותי של גופים אלו. המלכ"רים לבדם (ללא הרשויות המקומיות) מעסיקים כ-10% מן המועסקים במשק והערך המוסף שלהם מגיע לכדי 8% מהתל"ג9. אם- נוסיף להם את המוסדות הכספיים, נמצא שאנו דנים בהיקף כספי המהווה רבע מהתל"ג.

זאת ועוד, גופים שונים שמטבע הדברים היו צריכים להירשם כעוסקים, עשויים לבחור בצורת רישום אחרת, אם לדעתם היא תקנה להם יתרונות תמידיים במע"מ או במס הכנסה. ואכן, לאחרונה נדרשו בתי המשפט לשאלת "הסיווג" הנכון של גופים שונים10 (כעוסקים, מלכ"רים או מוסדות כספיים)11.

לא ניתן להבין את המשמעות הכלכלית של מס על הערך המוסף מבלי לנתח את המושג הכלכלי-חשבונאי של "ערך מוסף" (Added Value). משום כך נייחד את הפרק הראשון לרשימה להגדרה הכלכלית-חשבונאית של הערך המוסף. בפרק השני לרשימה נשתמש בהגדרה זו כ"מכנה משותף" להשוואה בין שיטות הגבייה השונות. כמו כן, ננסה לברר את שאלת "שלמות" המערכת, דהיינו, האם השילוב בין שתי שיטות הגבייה יוצר מצב לא רצוי, שבו על אותו ערך מוסף מוטל מס פעמיים. בפרק השלישי לחיבור נבחן את השאלה מהי שיטת הגבייה העדיפה. הבדיקה תעשה לפי העקרונות הקלאסיים שהותוו על ידי Smith Adam לשיטת המס הרצויה : פשטות השיטה, כלליות השיטה והיותה צודקת ככל הניתן. בפרק הרביעי והאחרון נסכם את הדיון ונציג את המסקנות העיקריות.

מס ערך מוסף קיים במדינות אירופה מתחילת שנות ה-70 והחליף מסי מחזור על הצריכה. שיעורי המע״מ הסטנדרטיים במדינות האיחוד האירופאי הם שונים ונעים בטווח של 15% עד 25%.

שיטת המע"מ באירופה היא דיפרנציאלית, קרי שיעורי מע"מ שונים על מוצרים שונים. האיחוד האירופאי קבע רשימה (נספח H בדירקטיבה ה-6)⁴ של מוצרים אשר לגביהם רשאיות המדינות להטיל מע״מ מופחת (בשיעור מזערי של 5%), לרבות: מוצרי מזון; ספרים ועיתונים; תרופות; תחבורה; שירותי מלון ומסעדות. כמו כן נכללים ברשימה (נספח K) מוצרים ושירותים נוספים עליהם ניתן להטיל מע״מ סופר-מופחת, על-פי תנאים שקבע האיחוד: ענפים עתירי עבודה; מוצרים ושירותים המסופקים בעיקרם

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אריק גרובר, אחריות המייצג בדיני מסים (2016)

יורם גבאי מערכת המסים של מדינת ישראל: סקירה ביקורת, הצעות (2015)

אילנית בר, ‏שיעורי מס ערך מוסף והכנסות המדינה מהתוצר בישראל ובמדינות הOECD, מרכז המחקר והמידע ממ"מ של הכנסת

עמי צדיק, ‏מס חברות דיפרנציאלי לפי גודל החברה במדינות המפותחות, מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת

Tait, Alan A. Value Added Tax: International Practice and Problems (Washington:  2015 International Monetary Fund)