‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הקשר בין חרדה ולקות קריאה?

תוכן העבודה

מבוא. 3

שאלת המחקר. 3

השערות המחקר הן:. 3

סקירת ספרות. 4

לקות קריאה. 4

דיסלקציה התפתחותית.. 4

דיסלקציה התפתחותית עקב תוצאה של בעייתיות בעיבוד מחשבתי אלמנטארי 4

דיסלקציה נרכשת (אלקציה) 5

דיסלקציה פונולוגית.. 5

הכרה פונולוגית.. 6

חרדה. 8

גישות פסיכולוגיות לחרדה. 9

גורמי סיכון פרוגנוסטיים.. 9

סוגי חרדה. 10

חרדה קיומית.. 10

חרדת בחינות.. 11

שיטת המחקר. 14

אוכלוסיית המחקר. 14

שיטת הדגימה. 14

כלי המחקר. 15

מגבלות המחקר. 15

ממצאים. 16

תוצאות.. 17

דיון וסיכום. 17

ביבליוגרפיה. 23

נספחים. 24

נספח שאלון 24

נספח שאלון רמת חרדה. 25

נספח טבלת רמת החרדה של לקויים מול לא לקויים.. 27

נספח T-TEST חרדת לקויים מול לא לקויים.. 28

נספח טבלת מצב לקוי-רמת חרדה. 29

נספח מבחן דו כיווני ANOVA.. 31

העבודה הנוכחית עוסקת בנושא של לקות קריאה וחרדה, בעיקר חרדת בחינות.

העבודה הנוכחית הינה מחקרית- בחלק המחקרי נבחן 30 תלמידים לקויי קריאה מול 30 תלמידים שאינם ליקוי קריאה, בגישה הכמותית.

השערות המחקר הן:

1. לקויי קריאה יהיו בעלי חרדת בחינות גבוה יותר.

2. הפער ברמת חרדת הבחינות בין ליקויי למידה ואלו שאינם, יהיה נמוך יותר בקרב משתתפים בעלי רמת מסוגלות עצמית גבוהה מאשר בקרב משתתפים בעלי רמת מסוגלות נמוכה.

בעבודה הנוכחית עסקתי בהשפעת תחושת מסוגלות עצמית על חרדת בחינות אצל ליקוי למידה מול כאלו שאינם ליקוי למידה. קיימים סוגים שונים של חרדות, ע"פ הפסיכולוגים (קרן ואורן קפלן) חרדת בחינות היא נושא ספציפי בתחום הרחב של החרדות, החרדה פוגעת במגוון רחב של אוכלוסיות כולל מבוגרים וילדים. זוהי תופעה נרחבת שפוגעת בהרבה מאד אנשים בריאים אך גם באנשים שסובלים מבעיות נפשיות ואחרות. ע"פ מחקרים בין 5% ל 10% מהאוכלוסיה סובלות מחרדה. רוב האנשים הסובלים מכך אינם פונים לקבלת טיפול. חרדת מבחנים עצמה היא סוג ספציפי של חרדה. אנו ניגשים למבחנים רבים ושונים במהלך חיינו. מבחן מטבעו גורם לרובנו להתרגשות כלשהי, בין אם חיובית או שלילית, מלהיבה או להפך מכך. אדם שסובל מחרדת בחינות, יסבול מתופעות חרדתיות שונות שתוצאתן הכוללת היא פגיעה ביכולתו להכין את עצמו למבחן וביכולתו לבצע את המבחן עצמו בצורה יעילה. ניתן להניח שתחושת שמסוגלות העצמית של אדם (תלמיד) תקל על חרדת הבחינות שלו, שכן אותה תחושה על פיה אדם אומר לעצמו "אני מסוגל, יש לי יכולות" תקל על חרדתו. כך במקרה של לקויי למידה וכך במקרה של כאלה שאינם לקויי למידה. אם כך אין זה ברור על מי תשפיע תחושת המסוגלות יותר במובן של הקלה על חרדת הבחינות, על לקוי הלמידה או על האדם שאינו לקוי למידה.

מבחינת חרדת הבחינות ברור שאם מישהו לא מכין את עצמו בצורה יעילה למבחן, ציונו (או תוצאת מבחן מסוג אחר תהיה נמוכה מהמצופה מבחינת יכולותיו), גם במקרה של אדם שהכין את עצמו אך נתקף בחרדה במהלך המבחן עצמו, תוצאת המבחן תיפגע, שילוב של הכנה לקויה וחרדה במהלך המבחן תביא לתוצאה גרועה עוד יותר.

אם כך מהו הדבר או הדברים שצריך לעשות כדי להפחית בחרדת הבחינות. חרדת מבחן הינה חרדה ספציפית, המתעוררת בתגובה למצבי מבחן או הערכה לימודית, הנתפסים כמאיימים על ההערכה העצמית של הפרט. מאחר ואנו חיים בחברה הישגית ומערכותיה השונות מרבות להשתמש במבחנים שונים לצרכי מיון, קבלה ומעבר בין שלבים שונים בלימודים ובהכשרה מקצועית, הרי בעיית חרדת הבחינות הפכה לבעיה נפוצה ומרכזית. תלמידים מבי"ס היסודי ועד סטודנטים באוניברסיטה וגם מבוגרים סובלים ממנה. השאיפה היא שכל אדם יוכל למצות את הפוטנציאל הטמון בו וכך יוכל לתרום יותר לחברה כולה, כמו גם למשפחתו ועצמו.

(Court, 2018)

לקויי למידה סובלים מקשיים בהקשבה, דיבור, כתיבה, המשגה ולפעמים חולשה ביכולות מתמטיות. כל אלה משפיעים על תוצאות הבחינות שלהם, שכן מי שאינו מקשיב, מתרכז, כותב בצורה מאורגנת ומסודרת וכן הלאה לא יגיע להישג טוב, או לכל הפחות להישג אליו יכול היה להגיע. ספקטור, נ.. אצל לקוי הלמידה מצטבר ניסיון שלילי של כישלון ותוצאות לא טובות במבחנים. זה גורם לו לחרדה, הרי השתתפות בפעילות שהניבה תוצאה שאינה משביעת רצון בעבר יש בה אלמנטים הגורמים חששות ובשל כך גם חרדות מפני השתתפות באירוע בעל אופי דומה. אף על פי כן, יתכן גם מצב של תלמיד לקוי למידה שאינו סובל מחרדת בחינות, למרות שהוא מתקשה להקשיב וכדומה, הוא בעל יכולות נוספות המפצות על כך ומשום כך הישגיו בבחינות הם סבירים או אפילו מעל למה שמצפה סביבתו מאחד שמפריע וננזף לעיתים קרובות. יתכנו סיבות מגוונות, אך לקוי למידה לא בהכרח יסבול מחרדת בחינות.

מאידך גיסא אדם (תלמיד) שאינו לקוי למידה הסובל מחרדת בחינות, במרבית המקרים לא יגיע לתוצאה המצופה ממנו. הכוונה לתוצאה שהוא, מוריו ומשפחתו מצפים לה. יש להניח בסבירות גבוהה שזה ישפיע על תחושת המסוגלות שלו. בסופו של דבר הנחנו מספר הנחות, כאשר הראשונה שבהן היא שליקויי למידה יהיו בעלי חרדת בחינות גבוהה יותר מאשר לא לקויים. כפי שהראיתי בדיון עד כה התוצאה של השערה זו אינה מובנת מאליה ויתכן גם מצב על פיו ימצא שההנחה שגויה.

העבודה הנוכחית הייתה מחקרית- בחלק המחקרי נבחן 30 תלמידים ליקוי למידה מול 30 תלמידים שאינם ליקוי למידה, בגישה הכמותית. ביצעתי מבחן TEST-T שבו ניתן לכל אדם ציון ע"פ רמת החרדה שלו, כלומר 30 ציוני רמות חרדה ללקויי למידה ו-30 ציונים לכאלה שאינם לקויים. בעזרת המבחן הסטטיסטי שציינתי נמצא שבעלי לקויי למידה הם בעלי רמת חרדה גבוהה יותר. זה עולה בקנה אחד עם מחקרם של Jolyn D. Whitaker Sena,, Patricia A. Lowe, Steven W. Lee.

בעזרת אותו מדגם של 30 בעלי לקות למידה ו-30 שאינם בעלי לקות למידה בחנתי גם את השאלה האם בעלי תחושת מסוגלות עצמית גבוהה יותר יהיו בעלי חרדת בחינות נמוכה יותר. לצורך זה הפצתי את שאלון רמת חרדת המסוגלות בקרב אותו מדגם של נבדקים. במקרה זה קיבלתי שוב קבוצה של 50 נבדקים, כאשר לכל נבדק תחושת מסוגלות מסוימת. כלומר לכל נבדק מבחינת הבדיקה הזו שני נתונים, לקוי למידה (כן\לא) ותחושת מסוגלות. זהו חלק מטבלה שבה לכל נבדק שלושה נתונים, הנתונים הקודמים, כלומר לקוי למידה ותחושת מסוגלות וכן רמת החרדה.

יש לציין שעל מנת לבחון השערה זו הוספתי כאמור את המשתנה (המתווך) שנדגם רמת מסוגלות, מצאתי את ערך החציון שלו 27 וקבעתי שתי רמות מסוגלות- "רמת המסוגלות הגבוהה" כרמת מסוגלות מהחציון ומעלה. מהחציון ומטה – "רמת מסוגלות נמוכה".

יש לציין ששאלה זו היא חלק מההנחה המשולבת הנוגעת גם לשאלה שרשמתי לעיל וגם

להנחה שהפער ברמת חרדת הבחינות בין ליקויי למידה ואלו שאינם, יהיה נמוך יותר בקרב משתתפים בעלי רמת מסוגלות עצמית גבוהה מאשר בקרב משתתפים בעלי רמת מסוגלות נמוכה. לצורך זה גם בניתי את הטבלה בעלת שלושת הערכים לכל משתתף אותה הזכרתי קודם. על טבלת נתונים זו ביצעתי מבחן דו כיווני מסוג ANOVA וכך הוכחה הנחת המחקר השנייה. (ראה פרק התוצאות וההפניות לטבלה המתאימה ולמבחן הסטטיסטי) גם הנחה זו עולה בקנה אחד עם מחקרם שלet al Steven W יש לציין גם (חוזר מנכ"ל תש"ס/9 (א), כ"ו ניסן תש"ס, 1 במאי 2000) אומר שהישגיהם האקדמיים של לקויי הלמידה בנושאי קריאה, חשבון, כתיבה ועוד אינם תואמים את המצופה מהם מבחינות רבות. נושא זה אינו מראה את הקשר של לקות למידה, תחושת מסוגלות, חרדת בחינות אך עומד בקנה אחד איתו ולא סותר אותו. הרי אם היה מתברר

שלקויי הלמידה הם בעלי תוצאות טובות מהאחרים היה בכך כדי להשפיע על הנחות המחקר. כלומר, אם בעלי לקויי למידה הם בעלי תוצאות טובות מהאחרים, יתכן שזה קורה בגלל חרדת בחינות פחותה. בנוסף כל המחקרים מראים שלקויי למידה תוצאות הבחינות שלהם פחותות משל האחרים, זה פועל יוצא של הגדרת לקוי למידה. אם כך הגדרת לקוי למידה הייתה משתבשת וברור שמהחינת המחקר הייתה מתעוררת בעיה. יש קשר בין לחץ לכישלון וכישלון ללחץ (מעגל קסמים) ויערי קושרת את זה לגורמים אישיותיים ובינהם לקויות למידה ב - Individuals with Disabilities Education (IDEA) מוצג קשר בין מודעות עצמית לבין חרדת בחינות.

חשיבות הנושא היא בדרך ההתמודדות הכוללת של המערכת לשיפור מצבם של לקויי הלמידה. מקובל להתמודד עם הנושא בדרכים המביאות לרגיעה ולריכוז, (צפרירי 2010). אך האם רצוי להתמודד עם הנושא תוך שימת דגש על נושא תחושת המסוגלות העצמית, במידה ונמצא שכן, כלומר כפי שאמנם נמצא ש 1A<2A הרי ששימת דגש על תחושת המסוגלות העצמית תסייע לבעלי לקות הלמידה יותר מאשר לאחרים. במידה ולא כלומר 1A גדול או שווה ל 2A ניתן לומר שהשקעה מיוחדת בלקויי הלמידה בנושא של העלאת תחושת המסוגלות שלהם, היות והיא מניבה תוצאה פחות משמעותית מאשר בשאר האוכלוסיה אינה הדרך הנכונה לטפל בבעיה.

היות והשאיפה הכוללת היא להביא לסוג של סגירת פערים בין בעלי לקויות הלמידה לבין כאלה שאין להם לקויות למידה, ודאי לא באמצעות "גרימת נזק" לאלה שאינם בעלי לקוי, אלא בדרך של העלאת לקויי הלמידה וקירובם לאחרים. הרי שקיים אלמנט של דלתא המפריד ביניהם. התמודדות כוללת בדרך של העלאת תחושת המסוגלות על פי המחקר הזה תקטין את אותה דלתא וזה דבר שיש שאיפה פדגוגית שיקרה. במידה והיה נמצא שהעלאת תחושת המסוגלות תשפיע יותר על אותם שאין להם חרדת בחינות יימצא שבכך נהפוך את הלקויים לחריגים עוד יותר. בסופו של דבר מצאתי שהשפעת תחושת המסוגלות תהיה משמעותית יותר בעבור בעלי לקויות ולפיכך המערכת צריכה לנסות ולהעלות את תחושת המסוגלות העצמית של כלל התלמידים וכך ישתפר מצבם היחסי של לקויי הלמידה ויקרב אותם לאחרים. האם התמודדות עם מצבי לחץ שההצלחה בהם תעלה את תחושת המסוגלות העצמית של התלמידים, או הקלה למשל ברמת הבחינות שתאפשר לתלמידים להצליח ובכך להעלות את רמת תחושת המסוגלות שלהם.מחקרים שונים התמודדות עם השאלות האלה בדרכים שונות והגיעו למסקנות שונות ומגוונות. לפי מה שמצאתי במחקר אמפירי זה מבחינת קידום בעלי הלקויות וקירובם לחבריהם יש לנסות לשפר את תחושת המסוגלות. מדובר בשיפור כולל אך גם בדגש על בעלי הלקויות. יש דרכים פדגוגיות ופסיכולוגיות לעשות זאת בהן לא עסקתי, אך מבחינתי זה גורם שיקרב בין שתי הקבוצות מביענת חרדת הבחינות שלהן. מצאתי שהלקויים "חרדים" יותר וזוהי חריגות. העלאה כללית של תחושת המסוגלות תשפיע בדרך חיובית יותר על הלקויים וכך תהפוך אותם לפחות חריגים.

לסיכום, מבחינת מחקר זה הוכח שתחושת המסוגלות מסייעת ללקויי הלמידה להפחית בחרדת הבחינות שלהם יותר ממה שהיא מסייעת לאחרים. מחקרים מראים על מספרים גדולים יחסית (2.4%) של לקויי למידה ולפיכך כדאי וחשוב לנסות ולהעלות את תחושת המסוגלות של לקויי הלמידה.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2018, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2018)

כהן, נועה. הקשר בין אמונות אפיסטמולוגיות, מטרות הישג וחרדת בחינות בקרב תלמידים. רמת-גן; אוניברסיטת בר אילן, עבודות לתואר שני, בית הספר לחינוך, תשע"ז 2017

בוכריס-בזק, שירה. הקשר בין תגובתיות-יתר וטמפרמנט לבין תפקוד רגשי ותחושת מסוגלות עצמית בגיל הילדות. רמת-גן; אוניברסיטת בר אילן, עבודה לתואר שלישי, בית הספר לחינוך, (2017)

דוג' משאלון רמת חרדה

האם אובחנת כליקוי למידה?

כמה משפט זה מתאר אותך בדרך כלל. סמן את תשובתך באמצעות הספרה המתאימה, כש-1 מסמן כלל לא מתאר אותי ו-5מתאר אותי במידה רבה מאוד