‏290.00 ₪

שאלות המחקר

כיצד החרדים מארגנים את חייהם הכלכליים?

 כיצד בא לידי ביטוי המתח בין התרבות הצרכנית של השפע בחברה הכללית לבין הנורמה החרדית לצניעות והסתפקות במועט?

תוכן עניינים

מבוא

שאלות המחקר

תעסוקת חרדים

שיעור התעסוקה של חרדים נמוך מזה של חילונים שלא סיימו יסודי

הממשלה גנזה את החלק החרדי בדו"ח טרכטנברג

מחקר של איתן רגב

חשיבותה של השכלה פורמלית (לימודי ליבה) בשוק העבודה

לימודים פורמליים ולימודים תורניים

שיעור החרדים שלומדים או למדו בעבר בישיבה גבוהה

חרדים בשוק העבודה גיל ההשתלבות וענפי התעסוקה

שלב האיזון בין הנורמה לדילמה

אישה חרדית ציינה :"המצב הכלכלי שלנו סביר, אבל בתקופות קשות אנחנו לא מבזבזים כספים ונוטים לחסוך בחודשים הקשים יותר."

תשלומי העברה

הקהילה החרדית

רצונם של החרדים לכלכלה

סיכום

ביבליוגרפיה

נספחים

ראיון מס 1 זוג חרדים

ראיון מס 2 זוג חרדים

ראיון מס 3 זוג חרדים

ראיון מס 4 זוג חרדים

עבודה זו תעסוק בנושא חשוב בשיח האקדמי בישראל ובעולם. שאלת היחס בין הדת למדינה בישראל היא בעלת מתח רב, מתח המביא לעתים קרובות לסכסוכים חריפים בזירה המדינית. מדינת ישראל, בהיותה מדינה יהודית ודמוקרטית מעצם קיומה, מתמודדת עם פערים עמוקים בין דת ומדינה, תוך ניסיון מתמיד למצוא פתרונות שיאפשרו הרמוניה בין הקטבים. 

ראשית, עצם ההתמקדות בבעיית העוני במגזר החרדי – לצד ההתמקדות בעוני בקרב הערבים, ובעוני של החד-הוריות, ואצל נתמכי ויסקונסין, וכו' וכו' – היא בעייתית. התייחסות לעוני כאל תכונה של מגזר בעל מאפיינים דמוגרפיים או תרבותיים כאלה ואחרים טומנת בחובה את ההנחה שבעיית העוני נובעת ממאפיינים אישיותיים של האדם – מהתרבות שלו או מתכונות האופי שלו.

התפיסה המאשימה את העניים בעוניים היא תפיסה שמרנית קלאסית, והיא בעייתית מאוד מבחינה עובדתית. בפועל, ברור שעוני הוא עניין מבני. אנשים חיים בעוני בגלל שמבנה ההזדמנויות שהחברה מציבה בפניהם לא מאפשר להם להיחלץ מהעוני. כשהבחירה היא בין אבטלה לבין עבודה דכאנית בשכר נמוך; בין הזנחת הילדים במסגרות טיפול לא-הולמות לבין אי עבודה; בין כניעה לאלימות מצד בן הזוג לבין חיי עוני כמשפחה חד הורית – לאנשים לא נותרת ברירה אלא לחיות בעוני.

לכן, השאלות החשובות אינן 'מדוע החרדים חיים בעוני', או 'מדוע הערבים חיים בעוני'. השאלות החשובות הן 'מדוע בשוק העבודה בישראל אין מספיק משרות המסוגלות לחלץ את המועסקים בהן מעוני', 'מדוע מדינת הרווחה הישראלית אינה מספקת לאנשים את הכלים להיחלץ מעוני', ולא פחות חשוב – 'את מי משרת מספר העניים הגדול בישראל'.

כל עוד אין עבודה במשק הישראלי – מה הרבותא לדון בהוצאת הגברים החרדים לשוק העבודה? כל עוד משפחה בת שבע נפשות נותרת מתחת לקו העוני, גם אם שני בני הזוג עובדים במשרה מלאה בשכר מינימום -   איך אפשר להאשים את היעדר התעסוקה בעוני?

ב חיבור זה אטען כי החוק מעניק אוטונומיה רחבה מדי לאוכלוסייה החרדית על הכלכלה שלהם, מבלי לספק מנגנוני הגנה לאינטרסים הציבוריים בחינוך, ובעיקר לאינטרס שהתלמידים יגדלו להיות אזרחים סובלניים ועצמאיים כלכלית. נוסף על כך, והסדר זה עלול לפגוע בזכותם של ילדים בני העדה החרדית לקבל חינוך שיאפשר להם לבחור בעתיד לעזוב את הקהילה. אציג פרדיגמטיות להתמודדות עם הדילמה, ואראה כיצד כל גישה מאמצת איזון המאפשר לקבוצות מיעוט לחנך את ילדיהן על פי דרכן, תוך ייצור מנגנוני הגנה כמותיים ותוכניים המבטיחים את האינטרס הציבורי בכלכלה. לטענתי, הוראות החוק אינן יוצרות מנגנוני הגנה כאלה, ולכן החוק אינו מהווה הסדר לגיטימי לכלכלתם של חרדים בני קהילות מיעוט לא ליברליות. 

מצגת חרדים כלכלה- רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

פרידמן, מ. החברה החרדית-מקורות, מגמות ותהליכים, ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל.

פרידמן, מ. האישה החרדית. בתוך י. עצמון (עורכת), אשנב לחייהן של נשים בחברות יהודיות: קובץ מחקרים בין-תחומי (עמ' 273-290). ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל.

צרפתי, א. ובלייס, ד.  "בין "מובלעת תרבותית" ל"מובלעת וירטואלית"-החברה החרדית והמדיה הדיגיטאלית,קשר 32, עמ' 47-55