עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון מיסוי עסקאות באינטרנט, דיני מיסים מסחר אלקטרוני ברשת, מיסוי עסקים קטנים עד חברות ענק כמו גוגל,פייסבוק (עבודה אקדמית מס. 612)

‏290.00 ₪

39 עמודים.

סמינריון מיסוי עסקאות באינטרנט, דיני מיסים מסחר אלקטרוני ברשת, מיסוי עסקים קטנים עד חברות ענק כמו גוגל,פייסבוק

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

מסחר אלקטרוני

מע"מ על עסקאות בינלאומיות בשירותים ובנכסים לא מוחשיים

משפט משווה

מניעת כפל מס

קשיי אכיפה

האם ניתן להמשיך ולהחיל את שיטות המס המסורתיות על מסחר אלקטרוני, או שמא יש צורך בפיתוח דרכי מיסוי חדשות לשם התמודדות ספציפית עם האינטרנט ?.

ועידת טורקו

ועידת אוטווה

התבססות על עקרונות המיסוי הקיימים

שמירת ניטרליות במיסוי עסקאות המתבצעות באמצעות האינטרנט

מוסד הקבע

בעיות אכיפה

מיסוי בינלאומי של הכנסה ממתן שירותים בחו"ל

הדין האמריקאי:

הדין הישראלי:

מיסוי בינלאומי של הכנסה ממכירת מוצרים מוחשיים באמצעות מסחר אלקטרוני e-commerce

הדין בארה"ב:

הדין הישראלי:

מס מכירה בארה"ב של עסקאות במסחר אלקטרוני e-commerce

מיסוי סניפים, המיסוי של חברות זרות הפועלות בישראל כמו גוגל ופייסבוק

מיסוי סניפים: ההסדר המשפטי הנוהג בישראל

בג"ץ

טיוטת חוזר מס הכנסה

סיכום

ביבליוגרפיה

 

השימוש הגובר והולך באינטרנט לצרכים מסחריים הינו רק חלק מתהליך שלם של גלובליזציה, במסגרתו הופך העולם בהדרגה למיקשה עיסקית אחת ומחיצות גיאוגרפיות מאבדות מחשיבותן[1]. הזרזים העיקריים של תהליך זה היו ועודם הקמת "גושי מסחר" גדולים, כמו השוק האירופי המשותף, התפתחותן של חברות רב-לאומיות וביטולם הכמעט מוחלט של חוקי פיקוח על מטבע חוץ במדינות רבות, תהליך לו אנו עדים בימים אלו ממש גם בישראל[2]. מגמה זו מאפשרת לגופים עיסקיים למקם עצמם במדינות שונות בעולם, ולקיים פעילות עיסקית בינלאומית ביתר קלות, וללא חסמים כלכליים ומינהלתיים שהיו קיימים בעבר הלא רחוק[3]. האינטרנט הינו אחד הגורמים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר התורם לתהליך הגלובליזציה, והוא פותח בפני עולם העסקים מגוון כמעט בלתי נדלה של אפשרויות[4].  השימוש באינטרנט מאפשר לחברות ובתי עסק לפרסם, לשווק ולמכור מוצרים ושירותים בדרכים חדשות. מגבלות תקשורת מונעות כיום העברה אפקטיבית של סוגים שונים של מידע באופן דיגיטלי. עם זאת, התחזית היא, שבעתיד הלא רחוק ועם התפתחות הטכנולוגיה ניתן יהיה להעביר במהירות וביעילות רבה יותר סרטים, תקליטורים, ואף ספרים באופן דיגיטלי. ההון הדרוש לצורך השימוש באינטרנט לצרכי מסחר הינו, בדרך כלל, נמוך. נוסף על כך, שימוש זה לרוב איננו מחייב העסקת גורמי ביניים כגון מתווכים, בנקים ומוסדות פיננסיים למיניהם, בין ספק המוצר או השירות לבין הלקוח הסופי. הגישה לאמצעי זה של מסחר בינלאומי נפתחת אפוא גם בפני חברות קטנות. בארה"ב, למשל, נפוצה תופעה במסגרתה אנשים פרטיים פותחים ומפעילים אתרי אינטרנט מבתיהם. הקלות בה ניתן לפתוח "אתרי בית" אלו מאפשרת כמעט לכל אחד לנהל פעילות עיסקית חובקת עולם, כל זאת מהבית וללא צורך בהקמת תשתיות כלשהן במדינות בהן מתבצעת הפעילות[5].


ועידת אוטווה, כקודמתה, מהווה ציון דרך חשוב בהתמודדות מדינות שונות בעולם עם נושאי המיסוי הבינלאומי הנובעים מהתפתחות המסחר האלקטרוני. עם זאת, כקודמתה, לא קבעה הוועידה כללים חד משמעיים בכל הקשור למיסוי בינלאומי של האינטרנט. תוצר מעשי אחד של הוועידה ושל עבודת ההכנה לקראתה הוא החלפת דברי ההסבר של אמנת המודל של ה-OECD בכל הקשור לעסקאות המערבות תוכנה. נותר, אם כן, לחכות להתפתחויות נוספות.

בישראל, נציבות מס הכנסה טרם פרסמה את התייחסותה להשפעת התפתחות המסחר האלקטרוני על עקרונות המיסוי הבינלאומי. ניתן לקוות, שבמסגרת הרפורמה המקיפה בנושא המיסוי הבינלאומי, תצעד ישראל "צעד אחד קדימה" ויינתן גם לנושא זה דחיפה חוקית מתאימה[1].

 

השימוש הגובר והולך באינטרנט לצרכים מסחריים הינו רק חלק מתהליך שלם של גלובליזציה, במסגרתו הופך העולם בהדרגה למקשה עסקית אחת ומחיצות גיאוגרפיות מאבדות מחשיבותן[2].

הזרזים העיקריים של תהליך זה היו ועודם הקמת "גושי מסחר" גדולים, כמו השוק האירופי המשותף, התפתחותן של חברות רב-לאומיות וביטולם הכמעט מוחלט של חוקי פיקוח על מטבע חוץ במדינות רבות, תהליך לו אנו עדים בימים אלו ממש גם בישראל. מגמה זו מאפשרת לגופים עסקיים למקם עצמם במדינות שונות בעולם, ולקיים פעילות עסקית בינלאומית ביתר קלות, וללא חסמים כלכליים ומנהלתיים שהיו קיימים בעבר הלא רחוק.

האינטרנט הינו אחד הגורמים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר התורם לתהליך הגלובליזציה, והוא פותח בפני עולם העסקים מגוון כמעט בלתי נדלה של אפשרויות. השימוש באינטרנט מאפשר לחברות ובתי עסק לפרסם, לשווק ולמכור מוצרים ושירותים בדרכים חדשות. מגבלות תקשורת מונעות כיום העברה אפקטיבית של סוגים שונים של מידע באופן דיגיטלי. עם זאת, התחזית היא, שבעתיד הלא רחוק ועם התפתחות הטכנולוגיה ניתן יהיה להעביר במהירות וביעילות רבה יותר סרטים, תקליטורים, ואף ספרים באופן דיגיטלי.

ההון הדרוש לצורך השימוש באינטרנט לצורכי מסחר הינו, בדרך כלל, נמוך. נוסף על כך, שימוש זה לרוב איננו מחייב העסקת גורמי ביניים כגון מתווכים, בנקים ומוסדות פיננסיים למיניהם, בין ספק המוצר או השירות לבין הלקוח הסופי. הגישה לאמצעי זה של מסחר בינלאומי נפתחת אפוא גם בפני חברות קטנות. בארה"ב, למשל, נפוצה תופעה במסגרתה אנשים פרטיים פותחים ומפעילים אתרי אינטרנט מבתיהם. הקלות בה ניתן לפתוח "אתרי בית" אלו מאפשרת כמעט לכל אחד לנהל פעילות עסקית חובקת עולם, כל זאת מהבית וללא צורך בהקמת תשתיות כלשהן במדינות בהן מתבצעת הפעילות[3].

בעבודה זו סקרנו את נושא המיסוי של חברות זרות הפועלות בישראל. כפי שראינו, הגלובליזציה העולמית, האינטרנט והסחר האלקטרוני מציבים אתגרים לא קלים לקובעי מדיניות המיסוי בכל העולם, ולא רק בישראל. האתגר העיקרי: מציאת האיזון הנכון בין רצונה של המדינה למסות את מירב הפעילות העסקית המתקיימת בה, ובין רצונה להיות תחרותית ולמשוך השקעות ועסקים בינלאומיים. בהקשר זה חשוב לציין את גישתה של דגן לכל אורך ספרה[4], שבו היא ממליצה על התאמה של מדיניות המיסוי ושל מנגנוני עידוד ההשקעות לכללי המיסוי במדינות התושבות של החברות הזרות, ע"מ להקטין ככל האפשר את נטל המס על החברה הזרה. זאת, גם ללא אמנה בילטרלית. האתגר השני: התאמתן של שיטות המיסוי לעידן הטכנולוגי, שבו נפח עסקים מאד משמעותי מתבצע באינטרנט. בפרק 3, פרק שאלת המחקר, שהתבסס על מאמרם של שאנן וגולדפריד[5], סקרנו את המצב המשפטי הקיים ופירטנו כמה מהבעיות במצב זה שעליהן הצביעו שאנן וגולדפריד – כולל הפתרונות שאותם הם הציעו. חלק מהבעיות (אך לא כולן), נוגע לחוסר תאימות בין חוקי המס ובין הטכנולוגיה המודרנית. כפי שראינו בפרק 4, רשות המס אכן ערה לחוסר תאימות זה, והציעה בטיוטת חוזר מאפריל השנה מספר דרכים לפתרון. הצעות אלו מבוססות על מיזם ה-BEPS של ה-OECD[6], שאחת ממטרותיו היא התאמת שיטות המיסוי לעידן הדיגיטלי.

 


ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

מונדרר נ' חוק איסור הלבנת הון הוצאת "אוצר המשפט". (2018)

שי מנוחין ואלון יגנס ״מיסוי בינלאומי בעידן האינטרנט״, ועידת ארגון ה - OECD באוטווה, קנדה, מיסים יג / 2 

רו"ח אבי ביבי, עו"ד אילת יצחקי מיסוי עסקאות אינטרנט (ת"א)

א' ברק, "פרשנות דיני המיסים," משפטים כח (3) 452 

Proposed Treasury Regulations 1.861-18, 61 Fed. Reg. 58, 152 

Department of the Treasury Office of Tax Policy, Selected Tax Policy Implications of Global Electronic Commerce   

Internet Tax Freedom Act


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

תוספות/מחיקה ובלעדיות