‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי טיפול בילדים בסיכון במסגרת הקהילה?

תוכן עניינים

מבוא:     

שאלת המחקר     

טיפול בילדים בסיכון במסגרת הקהילה    

טיפול מערכתי בצוות בין מקצועי 

מסגרת לילדים בסיכון - הפנימייה

מסגרות ילדים בסיכון הצלחה בעולם העבודה       

רכישת מיומנויות תעסוקתיות וחוויית עבודה מוצלחת.       

הקשר שבין חוסן נפשי לטיפול בקידום נוער          

חינוך טיפל ושיקום במסגרת ילדים בסיכון של כפר נוער     

אוכלוסיית הפונים לכפר הנוער    

מבנה הפיזי של כפר הנוער         

מבנה ארגוני של כפר הנוער        

‏ תפקידי מנהל הפנימייה וסמכויותיו:‏        

הצוות הטיפולי בפנימייה:

הגדרת תפקיד וסמכויות מחנך הקבוצה    

המדריך החינוכי במציאות משתנה           

הפעילות החינוכית כמעצבת מתבגר מכישלון לכישרון        

בעיה והצעה לפתרון      

מהתנהגות חריגה ומסכנת להתנהגות נורמטיבית בכפר הנוער       

מדוע מתרחשת התנהגות חריגה או מסכנת בכפר הנוער?‏ 

ילדים בסיכון נשירה ממסגרות    

ילדים בסיכון     

נשירה גלויה וסמויה       

הגורמים המשפיעים על הנשירה ממערכת החינוך 

הקשר בין ילדים בסיכון לבין נשירה סמויה וגלויה  

אוכלוסייה בסיכון – הגדרות ומאפיינים     

חוק לימוד חובה

פתרונות אפשריים לבעיית הנשירה          

תוכניות התערבות בבית הספר   

סיכום   

מסקנות והמלצות למחקרים עתידיים       

ביבליוגרפיה      

 סמינריון זה עוסק בטיפול בילדים בסיכון במסגרת הקהילה. השמת ילדים במסגרות חוץ-ביתיות הינה החלטה הרת גורל ואירוע טראומתי עבור הילד ומשפחתו. לאחרונה הולכות ומצטברות עדויות מחקריות המעלות סימני שאלה באשר ליעילותה של ההשמה החוץ-ביתית. מאחר שבחלק ניכר מהמקרים שבים הילדים/הנערים לסביבה המשפחתית והקהילתית (במסגרת ביקורים או בתום תקופת ההשמה החוץ-ביתית), הגורמים השליליים ימשיכו להשפיע על הילד/הנער ולצמצם את הסיכוי לשינוי משמעותי וליציאה ממעגל הסיכון, אם לא יתקיים טיפול מעמיק במשפחה ובקהילה. ממצאים דומים נמצאו גם בישראל ונטען כי הטיפול בילדים בסיכון אינו מספק, הן במסגרת השמה חוץ-ביתית והן במסגרת הקהילה, ויש לבחון את תכניות הטיפול הקיימות.תכניות טיפול רבות פותחו עבור ילדים בסיכון הנשארים במסגרת הקהילה. חלק ניכר מהן מבוססות על גישת ה"מעטפת" הטיפולית הרחבה ('Wraparound  '), ועל עבודה מערכתית הכוללת התאמת המענים למשפחה, תוך השענות על מגוון השירותים בקהילה והתייחסות להקשרים השונים בהם חי הילד/הנער. עדויות מצטברות ממדינות מערביות בהן יושמו תכניות "מעטפת" בהיקף נרחב, מצביעות על כך שמעורבות המשפחה והילד בתהליך ההתערבות תורמת להסכמה על המטרות הטיפוליות, מחזקת תחושת אופטימיות, תחושת שליטה, תמיכה חברתית ויכולת התמודדות. עם זאת, ישנה שונות רבה בין תכניות מעטפת שונות, ויש הטוענים שגישת ה"מעטפת" אינה תוכנית טיפול או תיאוריה, אלא פילוסופיית טיפול או דרך לתכנון תהליך טיפולי . אנשי טיפול העובדים בגישת ה"מעטפת" טענו שאינם מכירים אסטרטגיות ספציפיות בהן יוכלו להשתמש במהלך העבודה, ושחסרים להם תהליכי עבודה ברורים שיסייעו להם בהליך הטיפול בילדים ובמשפחותיהם.

 בעשור אחרון ניתן לראות כי משרד החינוך בפרט וממשלת ישראל בכלל מנסות למצוא פתרונות יצירתיים לבעיית הנשירה בישראל. יחד עם שיפור ההוראה בקרב המורים באמצעות קורסים מכוונים גם הוקמו מספר תוכניות ממשלתיות אשר מתמקדות בעיקר בנושא העבודה: נשירת ילדים בסיכון.

 כחלק מהמאמצים הממשלתיים הוקמה תוכנית מיוחד שנקראת :"התכנית הלאומית לטיפול בילדים בסיכון" אשר הינה למעשה התוכנית החשובה והפרודוקטיבית ביותר של הממשלה בעשור האחרון סביב נושא זה. אולם, הבעייתיות הינה שתוכנית זו מיושמת רק בחצי מערי הארץ. בבדיקה של חוקרים בנושא נמצא כי מתוך כ־180,000 הנערים בסיכון בגילי 17–12, כ־80,000 (קרוב ל־50%( אינם מקבלים מענה חינוכי טיפולי סביב התוכנית הנ"ל. זוהי כמות עצומה של ילדים אשר לרוע מזלם נופלים בין הכיסאות ואינם זוכים לעזרה כיאות. תלמידים אלו בשל מצבם הבעייתי מבצעים וונדליזם ומקרי התפרעויות רבות אשר מקשים על המורים ומדרדרים את מערכת החינוך בבית ספרם מטה.. מה שגורם לכך שיש בעצם שני מערכות חינוך בארץ- מערכת חינוך לעשירים ומערכת חינוך לעניים. 

 המלצתי למחקרים עתידיים הינה להמשיך ולחקור את הקשר שבין הילדים בסיכון לבין תופעת הנשירה. בלי שום צל של ספק זהו נושא אשר דובר רבות בדיסציפלינה הנוכחית אולם סוברת אני כי עדיין ישנם תחומים אפורים בנושא זה אשר עוד לא נגעו בהם.

בלי שום צל של ספק הגופים המקצועיים באינטגרציה מעולה עם משרד החינוך והרווחה פועלים רבות לשיפור מצב אותם ילדים בסיכון אומללים אך זהו לא דיי. יש עדיין ילדים רבים מידי אשר נופלים בין הכיסאות בשל חוסר ההתאמה למערכת החינוכית. על העובדים בנושא להמשיך ולשפר את דרך התייחסותם לאותם ילדים בסיכון הנושרים ממסגרות החינוך ולהגדיל את האפשרויות העומדות לרשותם וכל זה כדי שלא יושלכו לרחובות. 

(בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

אלישיב ריכנר. ‫ סיפורן של מסגרות החינוך המשלב והקהילות המשותפות. ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2016.

נעמי מנדל-לוי, שווים : תמיכה בית ספרית בשוויון הזדמנויות, תרגום מאנגלית: לירון רובינס, יותם בן משה.  ירושלים : אבני ראשה - המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית, (2017)

יאיר, גד, מסע ישראלי : מפתחות לפדגוגיה ישראלית ולחינוך הערכי בישראל. ידיעות אחרונות : ספרי חמד, (2017) 

גוטרמן , י. ( 2016). בדרך למנהיגות חינוכית: מנהל בית הספר כמנהיג של תהליכי הוראה ולמידה באמצעות צפייה ומשוב. החינוך וסביבו: שנתון מכללת סמינר הקיבוצים. 26-11.