‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הסללת תלמידים לבתי ספר מקצועיים?

תוכן עניינים

מבוא

חינוך מקצועי והסללה

החינוך המקצועי והטכנולוגי

סוגיית החינוך המקצועי והמדיניות החברתית-כלכלית

החינוך המקצועי כתרומה הכרחית כביכול של מערכת החינוך לצורכי המשק והכלכלה

החינוך המקצועי כערוץ חלופי המאפשר תחושת מסוגלות ומיצוי הפוטנציאל האישי

החינוך המקצועי כחינוך ערכי לחיי עבודה, עשייה ויצרנות

סקירה היסטורית

נתונים תמונת המצב בישראל

היקף הלומדים בחינוך הטכנולוגי והמקצועי

הישגי התלמידים בחינוך הטכנולוגי והמקצועי

עלות הלימודים בחינוך הטכנולוגי

תוכניות לקידום החינוך הטכנולוגי בישראל

הזכות לחינוך

הזכות לחינוך בישראל

הזכות לשוויון

השוויון במדינת ישראל- ההיבט המשפטי

הזכות לקבל חינוך

גישה שווה והנאה שווה מאמצעי חינוך

הזכות לחינוך בארה''ב - התפתחות פסיקתית סביב השאלות החוקתיות

מסקנות הועדה ליישום ה - ICESCR בישראל⁵⁷:

הפרת הזכות לחינוך בישראל כהפרה ישירה של חופש העיסוק

סיכום

ביבליוגרפיה

נספח

בנימה אישית

עבודה אקדמית זו עוסקת בהסללה- הסללת תלמידי עדות המזרח לבתי ספר מקצועיים. יהא דיון באפלייה עדתית, ובשוויון בחינוך בכללי.

ישנה שאיפה להביא את בתי הספר התיכוניים בישראל לאיכות הוראה וחינוך המעניקה לכל תלמידה ותלמיד הזדמנות אמיתית למצות את הפונטנציאל הגלום בהם, ולהכשיר אותם להשכלה גבוהה וללימודים נוספים בכל מסלול שייבחרו[1].

הכשרה איכותית למסלולים מקצועיים חשובה לדחיפת הכלכלה והתעשייה הישראלית קדימה, אולם מקומה אינו בחינוך העל-יסודי. יש לפעול לביטול פרקטיקות של הסללה לחינוך המקצועי/טכנולוגי, הפוגעות קשות בסיכוי ההשתכרות והמוביליות החברתית, במיוחד אלו של תלמידים ותלמידות תושבי הפריפריה, מזרחיים בעיקר (אך גם ערבים יוצאי אתיופיה ויוצאי ברה”מ לשעבר).

בעבר נודעה הבחנה ברורה בין חינוך מקצועי, המתמקד בהקניית מיומנויות טכניות ובהכשרה לחיי עבודה, לבין חינוך טכנולוגי, העוסק בהכשרה לפעולה בסביבות עתירות טכנולוגיה ותוך התבססות נרחבת על מדע. כיום אין הבחנה חד-משמעית בין המושגים והם עשויים לשמש לתיאור מערכות דומות.

סביב שאלת מקומו של החינוך המקצועי בחברה בכלל ובמערכת החינוך בפרט מתנהל דיון ציבורי ער. שלוש דילמות מרכזיות הנוגעות לשאלה זו הן כדלקמן:

• האם על החינוך המקצועי לשמש כמענה הכרחי לצורכי המשק והכלכלה?
• האם יש להבטיח חינוך מקצועי נרחב כערוץ חלופי ליצירת תחושת מסוגלות והצלחה בקרב תלמידים המתקשים בחינוך העיוני?
• האם יש להבטיח חינוך מקצועי נרחב כאמצעי להקניית חינוך לחיי עבודה ויצרנות?

בעשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל נתפס החינוך המקצועי והטכנולוגי כמסלול נחות לעומת החינוך העיוני, בין השאר בשל היותו מבוסס על 'הסללה[3]' (מיון תלמידים למסלולים שלא על-פי רצונם). אף-על-פי-כן, באותה תקופה ניכרה מגמת עלייה קבועה בשיעור הלומדים בנתיב המקצועי/טכנולוגי, אשר הגיע בסוף שנות ה-70 לכדי 52% מתוך כלל התלמידים בחינוך העל-יסודי.[4]

עקב ביקורות חריפות שהופנו כלפי החינוך המקצועי בישראל, מונו בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים כמה צוותים וועדות לבדיקת הנושא, אשר בעקבות המלצותיהם החל משרד החינוך ביישום רפורמה מקיפה. בין המלצותיה של אחת הוועדות הבולטות – ועדת הררי – נכללו צעדים אלה: ביטול שיטת המסלולים, ריכוז מגמות מקצועיות וטכנולוגיות וצמצום מספרן, הרחבת הבסיס המדעי-עיוני וצמצום ההכשרה המעשית הממוקדת, יתר גמישות בבחירת מקצועות ובנגישות לבחינות הבגרות, ועוד.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2020, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

נעמי מנדל-לוי, שווים : תמיכה בית ספרית בשוויון הזדמנויות, תרגום מאנגלית: לירון רובינס, יותם בן משה.  ירושלים : אבני ראשה - המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית, (2017)

 גודמן, יהודה ומזרחי ניסים, זיכרון לאומי והסללה אזרחית: הבדלים אתניים-מעמדיים בתהליכי זיכרון בבתי ספר תיכוניים בישראל, מתוך: "פרקטיקה של הבדל בשדה החינוך בישראל: מבט מלמטה"; בעריכת יוסי יונה ניסים מזרחי יריב פניגרף מו"ל: מכון ון ליר בירושלים והקיבוץ המאוחד