‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי קונפליקט בין בני זוג המוביל לגירושים?

תוכן עניינים

מבוא    

שאלות המחקר  

סקירת ספרות   

'משפחה' מהי    

הפער בין הציפיות לחיים האמיתיים בזוגיות         

בסיס הקונפליקט בין בני זוג        

סיבות לגרושין   

גירושין - הגדרה

בנצרות הקתולית           

ביהדות

באסלאם           

סוגי גירושים     

גירושים בישראל

קביעת החזקה על הילדים          

המודל הלגאלי משפטי    

המודל הפסיכוסוציאלי    

המודל ההלכתי 

נישואים מחדש בין בני הזוג הגרושים       

זכויות וחובות    

הפקעת הנישואים          

מהות הנישואים 

נישואים בנצרות הפרוטסטנטית   

נישואים בנצרות הקתולית           

נישואים באסלאם ובדת הדרוזית 

נישואים בישראל

מדדי איכות החיים של המשפחה 

משפחות נורמטיביות בישראל     

הגירושין במשפחה         

נתונים סטטיסטיים על גירושין     

גישור משפחתי  

התפתחות הגישור         

העלייה בגירושין מושפעת משינויים חברתיים       

כניסת הליך הגישור לחוק בישראל           

הליך הגישור בהסכמה   

התאמת ההליך לסכסוך המשפחתי: גישור וגירושין

אפיון וייחוד הגישור בגירושין       

אלמנטים שונים בסכסוך המשפחתי והשפעתם על סיכויי הצלחת הגישור     

יתרונות הגישור המשפחתי על ההליך המשפטי     

חסרונות הגישור המשפחתי מול ההליך המשפטי  

תפקידי המגשר בענייני גירושין    

גישור למשפחות כהליך חובה – בין הרצוי למצוי    

חוק גישור חובה (החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה) תשע"ו-           

חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה}, התשע"ה-

תחום הגישור בישראל    

סיבות לגירושין הנובעות מדחק: אספקטים חברתיים, משפחתיים ואישיותיים           

מהו דחק (stress) ?       

הגדרות לדחק   

גירושין – מחקרים אקדמיים        

הסיבות והשלבים בגירושין         

השלבים בתהליך הגירושין          

ממצאים

סיכום ואחרית דבר        

ביבליוגרפיה      

נספח שאלון בנושא הסיבות לגירושין        

נספח תוצאות שאלונים   

סיכום תשובות

לאחר סקירת כל המחקרים שתוארו לעיל, הכל מסכימים כי מצב הגירושין הינו מצב היוצר דחק עבור כל הנוגעים בדבר: המתגרשים, ילדיהם, הוריהם ולעתים גם הסביבה החברתית הרחוקה יותר. בעקבות הממצאים השונים, הוצעו מודלים שונים לתיאור והתמודדות עם מצב זה, בעיקר מהגישות המערכתיות.

הגירושין נתפסים יותר ויותר כתהליך ולא כמאורע חיים בודד. מעבר לכך, הגירושין נתפסים היום כתהליך התפתחותי, שבמהלכו המשפחה לומדת להתמודד עם הסטטוס החדש, הזהות החברתית החדשה ושינוי במבנה התפקידים ובמטלות החיים. למשל, המודל של הרץ-בראון

 מנסה למקם את המשפחה לאורך הרצף ההתפתחותי של הסתגלות האמהות לגירושין.

כל המאמרים מדגישים את החשיבות של ההגדרות, התפיסות והנורמות החברתיות במצב הגירושין. למשל, דרימן ואלדור, טוענים שיש תפיסה תפקידית דיכוטומית ברורה לשני המינים. לכן, במצב הגירושין, כשאישה נאלצת להגביר את מינון שעות העבודה, נוצר אצלה קונפליקט תפקידי כאמא וכאישה עובדת. המון וקוב (1993) טוענים שאין תפיסות חברתיות ברורות במצב הגירושין ולכן, אין גם נורמות התנהגות ברורות מהורי המתגרשים. כיוון שהמאמרים הללו נכתבו לפני מס' שנים, יש לבדוק מהו המצב הנוכחי. אין לשכוח שבשנים האחרונות חלה עליה גדולה מאד בשכיחות התופעה. יתכן שהמציאות החברתית החדשה יצרה בינתיים תפיסות ונורמות חדשות.

כיוון שברוב המקרים, המשמורת על הילדים היא בידי האישה, רוב החוקרים בודקים את אופן התמודדותן של הנשים עם מצב זה. לכן, נושאים הקשורים בהתמודדות עם גידול הילדים מהווים מקור לדחק, או שיכולים להגביר את הדחק בו שרויה האם ממילא. בנוסף, במקרה של משמורת על הילדים בידי האישה, האישה הופכת ליחידה כלכלית נבדלת ועצמאית. גם הנ"ל הינו גורם למצבי דחק.

ניתן לסכם ולומר שהקשרים בין הגורמים מורכבים ואינם חד-כיווניים. ראשית, יש כנראה אינטראקציה בין הגירושין כמאורע חיים משברי הגורם לדחק לבין טרדות היומיום כגורם לדחק. לפי הדיווחים, נשים גרושות מדווחות על תדירות הרבה יותר גבוהה של טרדות היומיום ועל דחק רב יותר בקרבן. בנוסף, לפי הממצאים, לא ניתן "להאשים" את מצב הגירושין לבד כיוצר דחק. זהו מצב חברתי נתון וישנם גורמים נוספים המשפיעים על תפיסת הדחק וההתמודדות איתו, כגון: תעסוקת האם (אף תעסוקת האם הינה גורם רב-ממדי), בעיות התנהגותיות של ילדים, סטטוס סוציו-אקונומי, חוסן אישי, משאבים ומערכות תמיכה קיימות. יחד עם זאת, ניתן לומר שמצב גירושין יוצר דחק מעבר לוריאציות המצביות.

לפחות לגבי הגירושין, ניתן לסכם שהמציאות החברתית מקדימה את התפיסות החברתיות. הפער בין הנ"ל יוצר קונפליקטים תפקידיים, עמימות לגבי ההתמודדות במצב כזה. כנראה שהשכיחות הגדלה של התופעה תיצור שינוי בתפיסות החברתיות שישתקפו בעמדות כלפי המצב הנ"ל, בציפיות התפקיד, בנורמות ההתנהגות, במערכות החינוך ו...כן, גם בספרים...

סיכום ההמצאים: לשאלה הדי שוביניסטית "אישה שעובדת פוגעת במשפחתה, בילדים ובבעלה" ענו באופן מפתיע 23 שמאוד (!), 27 הסכימו, 16 הסכימו מעט. רק 4 לא הסכימו כלל וכלל!

להיגד "התנגדות ההורים תרמה לגירושינו" 12 הסכימו בהחלט, 47 הסכימו, 8 הסכימו מעט, 3

לא הסכימו בכלל – כלומר הרוב המוחלט הסכים לקביעה זו ומלמד שההורים (גם בהיגדים האחרים) נתפסים כגורם דומיננטי בהחלטה להתגרש!

החברים שלי נישאו בגיל צעיר וזה השפיע עליי רק 8 הסכימו מאוד, 11 הסכימו, 9 מעט 42 לא הסכימו בכלל.

להיגד השוביניסטי מעט "כשאישה עובדת יש לה יותר הזדמנויות לבגוד בבעלה" 31 הסכימו מאוד, 22 הסכימו (הרוב הסכים לכך!) 8 מעט, ורק 9 "צדיקים" שללו לגמרי.

דוגמא מהשאלון

• הייתי מספיק בוגר שנישאתי
• כמות רבה של בני זוג לפני החתונה עוזרת לקבל ניסיון במערכות יחסים
• אישה שעובדת פוגעת במשפחתה, בילדים ובבעלה
• גירושין אצל זוגות מעדות אשכנז קורים פחות מאצל זוגות מעדות המזרח
• ככל שיש יותר ילדים במשפחה, החלטת הזוג להתגרש פוחתת
• ילד החשוף לסיבות הגירושים של הוריו יאמץ סיבות זהות לגירושין שלו
• ההורים לחצו עליי להתחתן מוקדם
• הילדים מתערבים בחיים ובזוגיותם של בני הזוג

(בעבודה האקדמית כ-60 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

מרידור מ' אבהות ואמהות, דרכי ההקניה וההוכחה – דין, הלכה ומעשה. אוצר המשפט (2023)

מרקוס א' אלימות במשפחה - עילות וסעדים - דין, הלכה ומעשה. אוצר המשפט (2023)

אבינועם רוזנק, זהויות מתנגשות – נישואי תערובת: ניתוח פילוסופי, תיאולוגי ומחשבת החינוך, הוצאת כרמל, ירושלים (2023)