מאגר עבודות אקדמיות 
עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
(לא דיינרס) 
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה אקדמית מערכת הבריאות המוסלמית, היסטוריה של בית החולים האיסלמי, מוסד צדקה ערבי ניהול שלטון איסלם, יחסים בין-דתיים, הבימארסתאן (עבודה אקדמית מס. 6051)
290.00 ₪
32 עמ'
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי היסטוריה של בית החולים האיסלמי?
תוכן העניינים
מבוא
פרק ראשון: הבימארסתאן כביטוי לעליונות מוסלמית
א - בעלות על הנכסים
ב - בעלות על הידע
ג - פטרונות וניהול
פרק שני: הבימארסתאן כפלטפורמה אפשרית לשוויון
א - טיפול בכולם
ב - רופאים שאינם מוסלמים
ג - השכלה רפואית לכולם ומקור לקידמה רפואית-מדעית
סיכום
רשימת מקורות
בית החולים המוסלמי שימש להוכחת עליונות הדת והתרבות המוסלמיות במרחב המזרח התיכון דובר הערבית. הבימארסתאן, הן כיישות פיזית והן מטפורית בזיכרון הקולקטיבי, התפתח דרך מסורת עשירה שהחלה במוסדות הביזנטיים שסימלו את הקשר שבין הכנסייה והשליט אל האוכלוסייה. בדרך זו, הבימארסתאן לא עמד לבדו בדאגתו לאוכלוסייה, אלא היווה חלק ממערכת מורכבת של מוסדות, אשר גדלו בהדרגה לכדי מבנים אדירים של השליטים. בתי החולים המוסלמיים המשיכו להיות פרוייקטים של צדקה, אשר נבנו כחלק מתכנית צדקה מקיפה יותר של השליט. הם נתמכו כלכלית על-ידי קרנות הקדש. וקף זה הוא שאיפשר את מתן המשכורת לרופאים ולצוותי בית החולים, את רכישת תרופות ואת מזון שניתנו לחולים בחינם עד להחלמתם המלאה.
בית החולים המוסלמי, נוסף על היותו מוסד רפואי היה חלק מרשת של מפעלי צדקה שהוקמו על-ידי השליטים המוסלמים ונועדו לשתי מטרות - טיפול באוכלוסייה הנזקקת וקיום מצוות הצדקה המוסלמית; והוכחת עליונות השליט, אדיקותו הדתית ורוחב ליבו. למרות היות השלטון מוסלמי, על-אף שמדובר במוסד צדקה שמקורו במצוות יסוד בדת האסלאם והעובדה שהתמיכה הכלכלית בוצעה מתוך הקדש דתי (וקף), ניתן לראות כי סביב בית החולים המוסלמי התקיים שיתוף פעולה בין פרטים, רופאים ונרפאים, בני דתות שונות. בית החולים היווה פלטפורמה לשוויון כלכלי-חברתי עבור הרופאים המשכילים וסיפק לרופאים שאינם מוסלמים מעמד קרוב מאוד לזה של הקולגות המוסלמים שלהם. עם עליית הסולטנות הממלוכית ככל הנראה תמה אידיליה זו ובית החולים המוסלמי פסק מלשמש פלטפורמה לשוויון בין בני הדתות השונות.
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
סבטלובה ק', על עקבים במזרח התיכון, הוצ' פרדס (2020)
אבישר נ', ללמוד מהמזרח – מזרחיות, חינוך ותיקון עולם, הוצ' מופת, (2019)
אדוארד סעיד, תרבות ואימפריאליזם, תרגם נועם רחמילביץ', עריכה מדעית: יורם מיטל, הוצאת רסלינג (2019)
Berger, Miriam. "Palestinian in Israel". Foreign Policy. (2020)
חסינה AMI