‏390.00 ₪

הגעתי לבית המשפט לענייני משפחה בת"א לצורך ביצוע עבודת סיום זאת. אציין שאני ידידה של חברה המתמחה אצל עוה"ד המייצג אחד הצדדים ובאתי על תקן "מתלמדת-מתלווה" לכן יכולתי להכנס לדיון משפחה שלא פתוח לקהל הרחב.  

דיון בפני כבוד השופט א' יחזקאל _(מצורף פרוטוקול מלא בנספח)

בבית המשפט לענייני משפחה בת"א , תמ 18/ 1758, בפני כבוד השופט א' יחזקאל. הפרוטוקול של ישיבת ביהמ"ש היה על פרשת הגנה של חוקר פרטי בענין בגידה בין מתדיינים בענייני גרושין. בדיון נכחו המתדיינים ועורכי הדין של שני הצדדים שהם "ששים אלי קרב".

אני נכחתי מתחילת החקירה הראשית של החוקר הפרטי אהרון בלעם.

ביהמ"ש הזהיר את עד ההגנה 1: "הנך מוזהר לאמר רק את האמת אחרת תהא צפוי לעונשים הקבועים בחוק.". אציין שזה היה טכני ומהיר. בסדרות הטלויזיה זה תמיד דרמטי, נשבעים על הברית החדשה או התנ"ך. בדיון בת"א הופתעתי מהטכניות והאפרוריות.

החוקר הפרטי העיד שהוא בעל ניסיון של 15 שנות חקירה. הוא העיד "אני הוזמנתי על ידי מר ראובן בקר (הנתבע) להשיג עבורו את הראיות על בגידת אשתו כביכול. לאחר תיאום בטלפון- בו הסביר לי הבעל בקר את המשימה באופן כללי והוסכם על שכרי כחוקר- הגעתי למשרדו של הבעל לפגישה."

כאן היתה שאלה מעניינת . ב"כ הנתבע: מה היה בפגישה? האם זה נכון שבגדה התובעת?.

כאן החלה דרמה קטנה כאשר ב"כ התובעת התרעמה: "אני מתנגדת לשאלה זו חקירה ראשית וזו חקירה מטעה הבאה לשים בפי העד את התשובה!" ביהמ"ש הרעים בקולו ודפק בפטיש: השאלה נפסלת!

ניתוח לפי התאוריה הראליסטית למשפט: ספקנות עובדות – אבי הרעיון – ג'רום פרנק. הוא טוען שהשופט לא שונה מהעדים. העדים יוצרים עיוות ראשוני של העובדות והמושבעים (שאצלינו אין) יוצרים עיוות נוסף. קליטת המידע היא תמיד סלקטיבית ומושפעת מדעות קדומות (כמו ה"בגידה" של האישה בתיק דנן), מצב רוח וכיוצא בזה. למשפט אין יכולת למצוא את העובדות ולהכריע בשאלה מה באמת קרה. צריך לשם כך להפעיל ידע מפסיכולוגיה / סוציולוגיה. לא מקובל על הריאליסטים העובדה ששופט מפריד בין עובדות ונורמות. הפעלת שק"ד של השופט היא שרירותית והכל תלוי במצב רוחו של השופט, בהיבטים התרבותיים שלו (דעות קדומות), או באיזון שהשופט עושה בין שיקולי מדיניות. השופט במקרה דנן לא היה שמרן ולא ראה בבגידה אם היתה כזו כענין מוסרני נורא כל כך. שופט דתי או שמרן יכול להגיב אחרת.

אחר כך העד פרט כיצד הבעל הדגיש בפניו פרטי המשימה וסוכם לוח הזמנים למעקב. כמו כן מסר הבעל לו תיאור מפורט של אשתו בצירוף תמונות, תיאור של מכוניתה של האישה ומספר הרישוי שלה.

אחר כך הפרקליט של גב' בקר חקר את מר בלעם חקירה נגדית.

ב"כ התובעת: "זה נכון שאת העלון של הגלריה בה הציג דון רוברטו סיפק לך כבר בפגישה הראשונה הנתבע. "

ע"ה 1: נכון

ב"כ התובעת: מה היה בעלון?

ע"ה 1 :בעלון הייתה תמונתו של האמן וכתובת מגוריו בה נמצאת גם האטלייה שבה הוא יוצר. לפי התמונה זיהיתי את רוברטו לאחר מכן.

אחר כך היתה חקירה על הראות והתאורה שראה אותם כביכול רוקדים.

אחר כך הוגשו סיכומים מטעם התובעת והנתבע.

התאוריה הראליסטית: אנטי קונצפטואליזם – יציאה כנגד שימוש של המשפטן במושגים מופשטים כדי להצדיק החלטות שלו. המלומד פליקס כהן – חלומו האולטימטיבי של המשפטן הוא להיות בגן עדן של מושגים מופשטים שאינם מפורשים על ידי המציאות. כהן אומר שיש כאן התמקדות במושגים שלא נותנים תשובה. השאלה היא לא מהו המושג אלא מה המושג אמור להשיג במציאות, שאלת התכלית. המושג הוא כלי של פרשנות שניתן להבנה רק דרך שאלת הפונקציה שלו. השופטים צריכים לעשות דיון פונקציונלי ולא מטאפיזי. וכך במקרה דנן הדמויות המטושטשות יכולות להראות כרוקדים ואז המח משלים כבר את ה"רומן". השופט יכריע בכך בעתיד לפי ראות עיניו הסובייקטיבית.

לפי הגישה הפוזיטיביסטית לגבי שיקול דעת השופטים:במקרים שהמשפט הפוזיטיביסטי לא מוסדר בהם, ולשופט אין כלים משפטיים לשפיטה והמצב הוא של לאקונה. המלומד אוסטין טוען כי במצב כזה השופט צריך להפעיל את שיקול דעתו ברוח הגישה הפוזיטיביסטית וכך יוכל להכריע בסכסוכים. לפי פוזיטיביזם החוק הוא יצירה אנושית העומדת כשלעצמה ואיננה קשורה בהכרח עם המוסר (כך ששאלת הבגידה במקרה דנן מינורית מבחינה מוסרית).

כך גם לפי ה- CLS[1] המשפט אינו נייטרלי אלא משמש את מוקדי הכוח והממסד

(בעבודה האקדמית כ-10 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

א' מרקוס מומחים לדיני משפחה, הוצאת אוצר המשפט, 2017

פרופ' דוד גורביץ' דן ערב אנציקלופדיה של הרעיונות, גישה ביקורתית, 2012.

רבקה לוביץ מסע הייסורים של נשים בבית הדין הרבני, הוצאת ספרי חמד, 2017