‏250.00 ₪

שאלת המחקר:

האם ההבדלים בין שיטות מדידת העוני משקפים תמונות מצב שונות של עוני?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

סקירת ספרות (גוף העבודה)

שיטות חלופיות למדידת עוני

גודל משפחה:

שיטה 1: סל צריכה של משקי בית והצרכים הבסיסיים

שיטה 2: סל מוצרים ושירותים בסיסי למשפחה מייצגת

שיטה 3: מדד ה- MBM

המדד המשולב:

סיכום:

ביבליוגרפיה:

עבודה זו עוסקת במדידת עוני בישראל : נתונים, מדידת עוני, קצבאות, גודל משפחה כמשפיע על עוני ופרמטרים נוספים[1].

בישראל מיושמת גישת המדידה היחסית. על פי גישה זו, עוני הוא תופעה של מצוקה יחסית שיש להעריכה ביחס לרמת החיים הטיפוסית לחברה. כלומר עוני יחסי נמדד בהתאם לרמת החיים של האוכלוסייה כולה. משפחה נחשבת ענייה לא כאשר אין ביכולתה לרכוש סל מוצרים בסיסי כלשהו הדרוש לקיומה, אלא כאשר תנאי חייה ירודים במידה ניכרת מתנאי החיים האופייניים לחברה כולה. הביקורת על הגישה היחסית היא כי קו העוני לא יכול להיות תלוי זמן ומקום.
המדדים/ אינדיקטורים המקובלים בישראל ובמרבית המדינות המערביות מודדים את העוני על סמך ההכנסה הכספית הפנויה של המשפחות ומשקי בית ומתעלמים ממרכיבים אחרים כמו: בעלות על רכוש, חסכים בתנאי חיים, קשיים חומריים שונים, תחושה פסיכולוגית של עוני, היעדר השתייכות חברתית[2] ודפוסי התנהגות המשקפים תרבות עוני. הנטייה להשתמש במדדים הקיימים נובעת מההכרה, כי זהו הכלי הזמין והנוח ביותר למדידת העוני.

גישת המוסד לביטוח לאומי מייצגת רמת חיים על-ידי ההכנסה הכספית נטו. השיקול לגבי בחירת המשתנה נוגע לשאלת מהות העוני. תוצאות מדידת העוני רגישות מאוד להחלטה לגבי המשתנה והמדד הסטטיסטי.[3]

בנוסף ל"קו העוני" מודד המוסד לביטוח לאומי גם את מדד "פער העוני" במבטא את גודל הפער בין ההכנסה הממוצעת של העניים למול "קו העוני"

קיימת סברה שאילו היה קו העוני בישראל מוחלט ולא יחסי היו יותר בני אדם מצויים מתחתיו, משמע היינו מקבלים תמונה שמשקפת בצורה נכונה יותר את מצב העוני. הסבורים שקו עוני יחסי עדיף מקו עוני מוחלט מדגישים שהרעתו של המצב היחסי של אדם היא גם הרעה של מצבו המוחלט , שכן מוצרי צריכה יקרים שפעם היו בבחינת מותרות נעשים עם הזמן למוצרים שאפשר לומר עליהם שאי אפשר בלעדיהם ושהיה ראוי לכלול אותם בסל המצרכים המגדיר קו עוני מוחלט. 

אם כך, נשאלת השאלה האם זו השיטה הנכונה למדידת העוני או שצריך להחליפה באחרת ומה מידת השפעת השיטה למדידת העוני על תוצאת מצב העוני?

(בעבודה האקדמית כ-12 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2021, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2021)

עירית קינן, עירית הרבון, הביטחון כסוגיה אזרחית: התרופפות הביטחון האזרחי־פוליטי־תרבותי בישראל, הוצ' פרדס (2020)

פוגל - ביזאוי, ס. האישי, הלאומי, הגלובלי: מבט עכשווי על משפחות בישראל.מאזני משפט, י"ג, 1 -27. (2020)