‏290.00 ₪

סרטון יוטיוב המציג כל העבודה. לינק:

https://youtu.be/NnB-L-pQd8w

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי האישה היהודיה במרוקו, חיי העבודה והמשפחה שלה ומעמדה לאור ההלכה היהודית והמוסלמית?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

החינוך בהקהילה היהודית במרוקו

תרבות יהודי מרוקו

שפה

מעמד האישה

יצירתיות בחיי האישה במרוקו

עבודת האישה המרוקאית כנורמה חברתית

השפעת המודרניזציה על עבודת האישה המרוקאית

מעמד האישה המרוקאית וחיי המשפחה

השכלה ותעסוקה של יהודי מרוקו

המלאח רובע יהודי בעיר מקנס

תחת שלטון וישי

במרוקו העצמאית

האישה המרוקאית המוסלמית וההלכה המוסלמית

תהליכי חילון בתחום החינוך במרוקו

החינוך ברשת אליאנס

סיכום

רשימת מקורות

עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא מרתק:  האישה היהודיה במרוקו, חיי העבודה והמשפחה שלה ומעמדה לאור ההלכה היהודית והמוסלמית.

בין קווי ההיכר הבולטים של המשפחה המסורתית ניתן למנות: פטריארכליות, נישואיי בוסר בקרב הנשים, חלוקת תפקידים מוגדרת, לפיה תפקידי הגבר היה לדאוג לפרנסת המשפחה ואילו מקום האישה היה בבית. הסטאטוס והאוטוריטה הגבוהים ביותר הוענקו לראש המשפחה ואילו האישה והילדים היו בעלי סטאטוס נמוך יותר. כמו כן הייתה נהוגה הפרדה חברתית בין נשים לגברים בתוך המשפחה (קל וחומר מחוצה לה) ועל הבת, אשר הגיעה לפרקה, נאסר לצאת מפתח הבית, במיוחד אם התארסה לאיש[1].

על פי האמור לעיל לא יכולה הייתה האישה בחברה המסורתית לעבוד לפרנסת המשפחה, במיוחד אם הדבר היה כרוך ביציאתה לא רק מחוץ לביתה אלא אף מחוץ למלאח (השכונה היהודית) או לעבוד בין גברים זרים ובכלל זה בין מוסלמים.

המקצוע הנפוץ ביותר בין הנשים היה "מקצוע המחט" וספיחיו (שזירת חוטי זהב לרקמת בגדים ונעליים), ואכן התופרות ביחד עם רוקמות הנעלים (250), עושות הכפתורים (100) ושוזרות חוטי הזהב (30) מגיע המניין ל 1410 נשים. הסיבה למספר הגבוה של העוסקות במקצוע זה (אגב, גם בקרב הגברים מספרם היה גבוה) נעוצה בעובדה שהמוצרים, היו מיועדים לא רק ליהודים, אלא בראש וראשונה ללקוחות המוסלמיים ובמיוחד לכפריים הברברים הרבים שחיו במחוז הדרום. לעומת זאת, שאר המקצועות היו בעיקר לצרכיה הפנימיים של הקהילה, ולכן מספר המועסקות הוא נמוך יחסית.

תופעת האישה העובדת במראקש הייתה קיימת עוד לפני חדירת המודרניזציה לאזור ותפוצתה לא הייתה נמוכה כלל ועיקר. למרות שלהלכה היא הפרה את חלוקת התפקידים בחברה המסורתית, לא השפיע הדבר על מעמדה של האישה במשפחה בתקופה זאת והיא נותרה כמו רעותה, הלא עובדת, כפופה למרות בעלה. העבודה אשר נבעה, בראש וראשונה ממצוקה כלכלית נוספה על המטלות הביתיות של האישה.

בתקופה המודרנית לא חלו שינויים מהותיים בהיקף התופעה, אולם העבודה מחוץ לבית, גם בסביבה נוכרית, מתחילה להיהפך, בהדרגה, לנורמה שאין בה פסול. האישה גם הרחיבה את תחומי עיסוקיה ועל המקצועות המסורתיים נוספו מקצועות "מודרניים". כמו כן התחיל להסתמן שינוי במעמדה בתוך המשפחה ובתפקידיה המסורתיים. לעתים ערער השינוי את חוסנה של המשפחה המסורתית והדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בריבוי מקרי גירושין.

רוב היהודים עסקו באומנויות ובמסחר זעיר. מהם שנדדו בין אוהלי הכפריים וחזרו לשבתות או רק לחגים. יהודים שחיו בין הברברים בעמקים הפוריים שבין הרי האטלס עסקו גם בחקלאות ובגידול צאן. רק יהודים מעטים היו אמידים – אלה שסחרו עם זרים בייבוא או בייצוא, סוכנים ותורגמנים, וכן המקורבים לממשל המקומי והמרכזי. העניות גברה גם בגלל שנות בצורות, שנמשכו לעתים שנתיים ויותר.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

 יצחק דהן, מהמגרב למערב, יהודי מרוקו בין שלוש יבשות, הוצאת רסלינג, 2022

דוד גדג', אור במערב: התרבות העברית במרוקו, מרכז זלמן שזר, 2022

אקון נ', המסורת העברית במרוקו, בין זהות יהודית לזהות מכילה, הוצאת יד בן צבי, 2021

משה בר-אשר, חקרי מערב, עיונים בלשונות ובמסורות, באורחות חיים ובתעודות של יהודי המגרב, הוצאת מאגנס