‏290.00 ₪

שאלת המחקר

האם מוסרי להבדיל מחוקי לשווק בישראל סמים קלים לקהל הרחב? 

תוכן עניינים

מבוא

1. רקע
2. ניתוח באמצעות תחליפי מוסר

2.1 החוק

2.2 השוק

2.3 הסביבה החברתית

3. ניתוח באמצעות עקרונות המוסר

3.1 תועלתנות

3.2 חובות

3.3 הסכמה חברתית

4. סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

בשנים האחרונות הדיון הציבורי אודות לגליזציה של סמים קלים ובמיוחד סם מסוג קנאביס הופך להיות יותר ויותר מעשי. אנו עדים למומנטום עולמי בו מדינות רבות מגדירות מחדש את יחסן כלפי צריכת קנאביס לצורכי הנאה אישיים ולצרכים רפואיים.(רונאל, 2020)

יחס זה כולל ממדיניות אי-הפללה עד לכדי לגליזציה מלאה בה האזרח יכול לקנות קנאביס ותוצריו בחנויות מורשות (Caulkins, J. P., Kilmer, B., & Kleiman, 2016, pp 172) נכון להיום, המחקר בתחום ההשפעות של הקנאביס על הבריאות הגופנית והנפשית מצוי בפני מגמה מעורבת כאשר ניתן לראות מגמות מעורבות אשר מצד אחד רואה נזק בעצם השימוש בקנאביס וכאלו שלא מוצאים נזק ואפילו תועלת Saha, Ruan, Goldstein, pp 41)).

השימוש בישראל בקנאביס לצורכי הנאה הוא נפוץ ביותר, ויש נתונים המראים כי רבע מהישראלים מעשנים קנאביס או התנסו בו (ירקצי, 2016, מתוך וואלה!). עם זאת, הקנאביס מוגדר תחת פקודת הסמים המסוכנים. דבר זה מעמיד אזרחים רבים – נורמטיביים בכל היבט אחר בחייהם – נחשבים על פי החוק עבריינים, כמו כן בישראל ישנה מגמת אי הפללה בצריכה ובשימוש קנאביס.

בעוד לגליזציה בהולנד ומדינות אחרות הן עובדה מוגמרת בישראל יש מי מצפה להכרה בכך שקנאביס יכול להיות חוקי. חוקרים גם בדקו את מדיניות הלגליזציה באמסטרדם תחת ההנחה התפיסה מוסרית הרווחת כי התרת שימוש בסמים יגדיל את השימוש בכלל סוגי הסמים ויפגע בבריאות החברה. החוקרים לא מצאו כל עדות להתקיימות ההנחה ולמעשה לא נרשמה עלייה בשימוש בסמים באופן משמעותי. בישראל עם זאת נבחנת האפשרות של הקלה על צרכני הקנאביס על ידיי יישום מדיניות אי-הפללה אשר ניתן לתאר כלגלזיציה חלקית (סאור, וגזית, 2013, עמ׳ 3-5). בעבודה זו אבחן את היבטים המוסריים בהתרת סחר בקנאביס באופן היפותטי ולא כהמשך למדיניות הקיימת. לצורך כך אחלק את העבודה למספר ראשי פרקים אשר יכולו לברר זאת.

 לאור האמור, אבדוק את השאלה: האם מוסרי )להבדיל מחוקי( לשווק בישראל סמים קלים לקהל הרחב? 

לצורך הניתוח אניח באופן היפותטי שאין איסור חוקי (או שקיימת מדיניות של אי אכיפת האיסור החוקי), ולחלופין שהאיסור החוקי אינו עולה בקנה אחד עם דרישות המוסר, מה שיאפשר לי להתמקד בניתוח הפן המוסרי.

ראשי הפרקים הינם: רקע (פרק 1) – בוא אניח את היסודות העובדתיים, לאחר מכן אתפנה לנתח את שאלת המחקר תחת תחליפי מוסר (פרק 2). תחליפי המוסר בהם אעשה שימוש הם – 2.1 חוק בוא אבין את החוק הקיים ואת האופן ניתן לשנותו או למצוא בו מרחב תימרון. 2.2 השוק – בוא אבחן את מאפייני השוק הקיימים והאופן בו מתקיים היחסים בין הספק לצרכן. 2.3 הסביבה החברתית – הנוגעת לעמותות ובעלי עניין חוץ ממשלתיים והאופן בו הן מנגישים את המידע הרלוונטי לשאלת המחקר.

לאחר מכן אנתח את הסוגיה דרך תפיסות מוסריות ספציפיות (פרק 3) בינהם – 3.1 הגישה התועלנתית אשר מבקשת לבחון את התועלת הכללית של מדיניות מסויימת מתוך הנחה כי השלטון לא צריך להתערב אלא אם יש לכך סיבה טובה. 3.2 גישת החובות המשלימה את גישת הזכויות ובניגוד לתפיסה התועלתנית מתייחסת לכוונה ולא לתוצאה ולבסוף 3.3 גישת ההסכמה החברתית אשר מפשרת בין הגישה התולעתנית לגישת החובות. מתוך הניתוח שביצעתי לאורך העבודה מצאתי כיצד סחר במריחואנה בישראל הינו מעשה שלכל הפחות אדיש מבחינה מוסרית וניתן לדון בו בנפרד ממשקל מוסרי כזה או אחר ולכל היותר בעל תוקף מוסרי חיובי בהתאם לידע שנצבר נכון להיום ונכונות ישראלים רבים לבחור בצריכת קנאביס תוך הסתכנות בסנקציות. ההצדקה המוסרית נובעת הן מהתולעת והן מהכוונה העומדת בבסיס היתר הסחר בקנאביס לצורכי הנאה ויכולה לבוא לידי יישום דרך גישת ההסכמה החברתית ממנה יגזרו הצרכים השונים היו או לידי ביטוי בתחליפי המוסר.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

דוח 2021 מכון TGI, פלח שוק: קנביס רפואי, ת"א, 2021

רונאל נ' (2020). התמכרויות: שנים-עשר הכלים- צעדים של שינוי, הוצ' פרדס

אפלברג ש' (2020). מנהל היחידה לקנאביס רפואי הצהיר על ניגודי עניינים 2020

גבע, אביבה. מוסר ועסקים: מקבילים נפגשים. תל אביב: הקיבוץ המאוחד.

חסינה  DNEVO