עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית שירות לאומי ערביות, התנדבות לשרות לאומי בקרב בנות ערביות בישראל, מגדר, ערביי ישראל, איכותני ראיונות בעד ונגד שירות לאומי ערביה (עבודה אקדמית מס. 5973)


‏390.00 ₪

31 עמ'


שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי שירות לאומי בקרב בנות ערביות בישראל, מזווית הראיה של החברה הערבית?

תוכן עניינים

מבוא:  

סקירתספרות    

מהו שירות לאומי            

חוק שירות לאומי            

התרבות הערבית והערבים בישראל:           

פמיניזם

השירות הלאומי בקרב בנות מהמגזר הערבי:           

התנגדות במגזר הערבי לשירות לאומי-קהילתי       

סיכום: 

מערך המחקר     

ממצאים             

סיכום   

נספחים

ראיון בעד התנדבות במסגרת שירות לאומי:            

ראיון נגד התנדבות במסגרת שירות לאומי:             

ביבליוגרפיה

ראוי להקדיש תשומת לב מיוחדת בדיון בשירות האזרחי להיבטים מגדריים שלו וכן לנשים צעירות ערביות שהן האוכלוסייה המאיישת את שורות השירות האזרחי ולחלופות השונות הזמינות להן.  בנות הן הציר המרכזי עליו סובבתת וכנית השירות האזרחי הן ליהודים והן לערבים. צעירות ערביות הן הרוב המכריע של המתנדבים והשירות האזרחי מהווה במידה רבה גומחה נשית: תחומי ההתנדבות העיקריים הם סיוע בחינוך, בבריאות וברווחה. שהם עיסוקים שלנשים בשוק העבודה ומזוהים עם נשיות. (קלינר קסיר, 2017)

במחקר נמצא כי: הרוב המכריע של מתנדבי השירות האזרחי הם בנות המחפשות פעילות מתאימה לאחר סיום בית הספר התיכון ולפני המשך ללימודים גבוהים. הוא מהווה עבורן ערוץ לניידות חברתית ולהתפתחות אישית בלי לקרוא תגר על המסגרת המשפחתית והקהילתית המסורתית למחצה. השירות פחות מושך בנות שמעוניינות ויכולות להמשיך ללימודים גבוהים מייד אחרי סיום בית הספר התיכון. או בנים המעדיפים לעבוד בשכר בשלב זה בחייהם. כמו במגזר היהודי, השירות האזרחי במגזר הערבי הוא גומחה נשית. פרופיל המתנדבים מתאפיין ברוב מכריע שלבנות, בעיקר בגיל 18-20 בוגרות תיכון, עם ייצוג-יתר של נוצריות ובדוויות. העיסוקים, המתמקדים בשירותי רווחה,  הם נשיים מובהקים כשרוב המתנדבים עובדים בשירותי חינוך ורפואה בישוב מגוריהם או בקרבתו ומתגוררים בבית משפחותיהם. הגופים המגייסים מתמחים בגיוס בנות ופונים בעיקר לבנות, הבנות מתנדבות יותר כי אפשרויות התעסוקה שלהן לאחר סיום התיכון הן מוגבלות בעוד שרוב מכריע של הבנים אינם מתנדבים כי הם עובדים בשכר וחוסכים כסף להמשך לימודים או לסידור בחיים. האופי הנשי של השירות הלאומי לא בא במקרה, כאשר נחקק חוק השירות הלאומי המטרה הייתה מציאת מסגרת לבנות דתיות לשירות המדינה, לכן המסגרות היו בעיקר בתחום הקליטה והטיפול בפצועים וחולים. (קלינר קסיר, 2017)

גם במגזר היהודי נשים משרתות יותר מאשר גברים, עד היום מקומות ההתנדבות אותם מציעות עמותות השירות הלאומי הם בעיקר בעלי אופי נשי- השירות הלאומי נמצא בעיקר בשדה החינוכי והטיפולי הבריאותי,  שנתפס כתחום עיסוק נשי.

המנהיגות הערבית, שאינה קשורה לממסד היהודי, מתנגדת לשירות אזרחי לערבים ומנהלת מאבק חריף נגד ובשל החשש כי יצור תקדים להטלת חובה של שירות אזרחי או צבאי על האזרחים הערבים ויטשטש את זהותם הלאומית. התנגדות המנהיגות נובעת גם מאי שיתופה בקבלת ההחלטות בנושא. מאז פתיחת השירות באופן ממוסד לצעירים ערבים, עלה מספר המתנדבים, ומספר המבקשים להתנדב עוד יותר. סקרי דעת קהל הצביעו על נכונות של מחצית הצעירים להתנדב לשירות אזרחי.

ראשי הציבור הערבי, שאינם שייכים לממסד היהודי, רואים בשירות האזרחי לערבים איום חמור. הם מעלים שורה של נימוקים נגד. ח"כ חנין זועבי כותבת כי יש להתנגד לשירות האזרחי בשל הפיכת זכויות הערבים לזכויות מותנות ברוח ה "ליברמניזם" : "המדינה מעמידה את הזכות לשוויון מוחלט,שהיא זכות טבעית ובלתי מעורערת, על תנאי. בכך מבקשת המדינה להעניק לגיטימציה אבסורדית לדיכויים והדרתם המתמשכים של האזרחים הערבים. "המנהיגים הערבים מביעים חשש, שמתחזק על ידי הצעות של אנשי ציבור יהודיים, שהשירות האזרחי ייהפך במשך הזמן לשירות חובה. השר לביטחון פנים והרמטכ"ל העלו הצעות כאלה. בתגובה הביע ד"ר ראובן גל התנגדות נחרצת לקביעת חובת שירות אזרחי כי היא תסלף את מהות השירות. (גל, ראובן. 2009).

דוגמא להתנגדות לשירות לאומי במגזר הערבי הייתה בהתנגדות מרכז "מוסאוא" דרך אתרי האינטרנט.

דוגמא מראיון בעד התנדבות במסגרת שירות לאומי:

אנואר בת 21, רווקה, אום אלפחם.

"המראיינות: שלום אנואר אנחנו אמאניורוזאן, סטודנטיות מאונ' חיפה שנה ג' בוגרות חוג סוציולוגיה. הראיון הזה מתקיים תוך מסגרת סמינר " מלחמות ישראל בפרספקטיבה סוציולוגית", נושא הסמינר שלנו מתמקד בבנות מהמגזר הערבי המתנדבות בשירות לאומי. ומה שהבנו ממך בשיחת טלפון שקיימנו שאת מתנדבת בשירות לאומי לשנה שנייה.

אנואר: נכון, זה השנה השנייה שאני מתנדבת בשירות לאומי.

המראיינות: מה זה שירות לאומי לפי דעתך?

אנואר: שירות לאומי, משמו שירות לאומי, זה שירות לטובת הלאום, שירות שעוזר ללאום להתלכד כדי שיכול להחזיק מעמד. לדעתי שירות לאומי חיוני לכל חברה, כי הוא עוזר לה שתוכל לשפר את המצב הפוליטי, הכלכלי והחברי בה. וזה הדבר הכי קטו שתושב יכול לעשות כדי לסייע למדינתו שתחזיק מעמד מול שאר המדינות.

המראיינות: בחודשים האחרונים מתקיים מסע שכולל את כל המפלגות והתנועות הערביות נגד היוזמה להפעלת פרויקט "שירות לאומי" שבא לעודד את המגזר החרדי ואת המגזר הערבי להתנדב במשך שנה עם אפשרות להארכה לשנה נוספת,שבמהלכה ישרתו המתנדבים בתחום המגזר שלהם או מחוצה לו בתחום החינוך,הרווחה ואיכות הסביבה,או השיטור הקהילתי או בעמותות הפועלות הן במגזר החרדי והן במגזר הערבי. בתמורה יקבלו : המשרתים ייהנו מתנאים של חיילים ביחידות עורפיות בצבא בתום השירות ייהנו מזכויות של חיילים משוחררים.

המראיינות: את יודעת שהמגזר הערבי מתנגד חריף להתנדבות הזו. אז מה דעתך על התנגדות זו בתור שאת בחורה בת 21 מתנדבת בשירות לאומי.

אנואר: לפי דעתי המגזר הערבי נותן לעניין זה משקל יתר, למה הם באים בטענות שאנחנו לא צריכים להתנדב במדינה זאת, בגלל שהיא לא מדינתנו, לפיד דעתי בואו נחשב אחרת.

המראיינות: מה זה בואו לחשוב אחרת!

אנואר: בו נחשוב על מצב איזון למדינה, בכך שכל התושבים יהיו שווים, אנחנו שווים בזכויות, אז למה לא נהייה שווים גם בחובות, אנחנו הערבים תמיד באים בטענות שליהודים יש זכויות יותר מימנו, ואף פעם לא חשבנו למה

המראיינות: למה לפי דעתך?

אנואר: כי פשוט מאוד הם נותנים למדינה מדם שלהם. הם משרתים בצבא, ואם לא רוצים לשרת צבא אז מתנדבים.

המראיינות: אבל יש הבדל בין שאת מחוייבת להתגייס בצבא ובין שאת מתנדבת מתוך רצון.

אנואר: נכון, אמרתי לך קודם בואי נחשב על צעד קדימה בחיים שלנו, למה נחייה כל הזמן במלחמות! למה לא נחשוב על חיים שקטים.

המראיינות: למה את מתכוונת?

אנואר: אני מתכוונת שהערבים והיהודים שני העמים האלו יחיו ביחד בשקט ובשלום.

המראיינות: ואיך לדעתך אפשר ששני העמים האלו יחיו בשקט ולא יסבלו מבעיות פוליטיקאיות?

אנואר: אם אנחנו לא יכולים לשנות ולהפוך את המדינה למדינה פלסטינית , אז למה נחיי ברעש פוליטי כל הזמן?......"

 

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2019)

מאיר חטינה ומוחמד אל־עטאונה (עורכים), מוסלמים במדינה: דת, פוליטיקה, חברה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018.

ניצה (קלינר) קסיר, בנק ישראל, "מאפיינים תעסוקתיים של ערביי ישראל - מגמות השלכות ומדיניות", הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה, 2017

 

תח-9


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)