‏350.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי שימור חומר ארכיוני לאור חוק הארכיונים?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

רקע לחקיקת חוק הארכיונים

חקיקת משנה- צו הארכיונים

תקנות מכח חוק הארכיונים

יישום החוק

שימור חומר ארכיוני

תקן העבודה הבריטי לשימור ארכיב

שימור ארוך טווח של חומר ארכיוני בגנזך

דוח מבקר המדינה בנושא שימור רשומות אלקטרוניות

שימור ארכיוני של חומר רפואי

סיכום

ביבליוגרפיה

עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא מרתק: חוק הארכיונים, ארכיב, שימור חומר ארכיוני. חוק הארכיונים קובע מהו החומר הארכיוני שיופקד בארכיון המדינה ומהן סמכויות הפיקוח והבדיקה של הגנז (מנהל ארכיון המדינה) בנוגע לארכיונים ציבוריים ובנוגע לחומר ארכיוני שברשות הפרט.

תכליותיו של החוק הן יצירת בסיס חוקי לקיום ארכיון המדינה (גנזך המדינה) והסדרת עבודתו וקשריו עם הארכיונים של משרדי המדינה ומוסדותיה - סמכויות בדיקה ופיקוח, וכן הסדרת הטיפול בחומר המופקד בארכיון המדינה - רישום, טיפול, יצירת העתקים והצגה לקהל הרחב. יצירת הבסיס החוקי לקיומה של מועצת הארכיונים העליונה וסדרי עבודתה; הסדרת סוגיית החומר הארכיוני המצוי בידיים פרטיות, והסדרת סוגיית חומר ארכיוני המוצא מישראל.[1]

על בסיס סעיפים אלה נקבעו תקנות משנה והנחיות המסדירות את ביעור החומר הארכיוני.

שימור חומר ארכיוני: מגוון האמצעים הפיזיים והטכנולוגיים לאחסון, לתיעוד ולשימור של חומר הוא רב, והוא מתעדכן לעתים קרובות עם התקדמות המדע והטכנולוגיה. כאשר מדובר בשימוש באמצעי מדיה לשימור חומר ארכיוני בגנזך המדינה יש להבחין בין יישום הנחיות גנזך המדינה לניהול ולשימור של רשומות במוסדות המדינה עצמם לבין אמצעים המשמשים בגנזך לצורך שימור חומרים שכבר הופקדו בידיו. [1]

הגנזך מפקח על חומר ארכיוני אשר לא בהכרח נמצא ברשותו, אלא ברשות מוסדות מדינה וארכיונים ציבוריים. אימוץ סטנדרטים מתקדמים לניהול רשומות על-פי הנחיות שיעביר גנזך המדינה יפחית את הצורך בהליכי שימור מיוחדים כאשר יופקד החומר הארכיוני בגנזך.

בשנת 2001 פורסם התקן הבין-לאומי הראשון לניהול רשומות - 15489 ISO. התקן אומץ באוסטרליה, בבריטניה ובמדינות נוספות. תקן זה מהווה מסגרת עבודה כללית הן לניהול רשומות מסורתיות (נייר, סרטי קול, מיקרופילם וכדומה) הן לניהול רשומות אלקטרוניות. גנזך המדינה אימץ את התקן הבין-לאומי לניהול רשומות[2].

כדי ליישם את התקן הבין-לאומי בשגרת העבודה של מוסדות המדינה יש להגדיר מערכת דרישות ספציפית. גנזך המדינה קיבל את אישור הארכיון הלאומי בבריטניה (The National Archives) להשתמש במערכת הדרישות שלו להקמת מערכות לניהול אלקטרוני של רשומות ולשימורן לאורך זמן.

כיום נעשית בגנזך עבודת הערכה לתקן העבודה הבריטי ובמסגרתה פועל הגנזך, בין השאר, להצגת הנוהל הבריטי לפני מומחים ואנשי טכנולוגיה ולקבלת הערותיהם לקראת יישום התקן בישראל. בכלל אפיון מערכת הדרישות נבחנים נושאים כגון אמצעים ליצירת מסמכים ולניהולם, תוכניות מיון ומפתחות תיוק לרשומות, סוגי רשומות, מטה-דאטה (Metadata) ועוד. [3]

שימור ארכיוני של חומר רפואי: בעידן הסדר ואירגון, כזה שאנו חיים בו, כמעט כל טיפול רפואי כרוך ברישום כלשהו. ברגיל, רופא פרטי רושם, מלבד פרטים אישיים על המטופל, גם את דבריו של האחרון במה לוקה בריאותו, ואחרי בדיקתו מוסיף הוא מצידו את ממצאיו ובהמשך הזמן גם את שיקוליו בדבר האיבחון (הדיאגנוזה) והוראותיו לטיפול. כן נהוג הרישום במוסדות הרפואה, אשר אליהם נזקקים רוב הבריות בארץ. במקרה הראשון, נשמר מכלול הרשימות בארכיונו הפרטי של הרופא; ובמקרה השני, שמורות ה"רשומות" - כפי שהן נקראות - בארכיון המוסד (המכונה על-פי רוב "כרטסת"). בשני המקרים גם יחד נהוג כי יצורפו לרשומות תעודות שונות המשלימות אותן (תצלומים, פיתקאות על אנליזות וכיוצא באלה, שהמטופל עצמו או אחרים יספקו לרופא המטפל כעת בחולה).

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

דשא ו' מערכת המשפט בישראל (הוצאה אקדמית נבו, ירושלים) (2019)

ידין ש'. רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי (הוצאה אקדמית נבו, ירושלים) (2018)

מסמך רקע בנושא: תחולת חוק הארכיונים וסוגיית השימור של חומר ארכיוני , הוגש לחה"כ יוסי שריד, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

נחמיאס, ד' ומידני, א' (2018). מדיניות ציבורית-יסודות ועקרונות. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה