‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תפקוד עובדי עירייה עם תוכנית התערבות למשוב הערכת עובדים לעובדים בכל המחלקות בתוך הארגון על ביצועיהם?

תוכן עניינים

מבוא 

תיאור הארגון והמחלקות 

תוכנית התערבות בארגון נבחר: עיריית שפרעם

תיאור הבעיה

הערכות עובדים

משוב

מטרת העבודה 

סקירת ספרות 

שינוי אירגוני 

רקע בהתפתחות הערכת הביצועים של ימנו ועיצוב תהליך הערכת ביצועי עובדים 

דינמיקה במערכות אנוש 

עמדות ותפיסות כלפי מקום העבודה

סיכום

ביבליוגרפיה

תיאור הבעיה:

הבעיה היא היעדר משוב מסודר לעובדים בכל המחלקות בתוך הארגון על ביצועיהם.

אין אדם שאחראי להנחות את מנהלי המחלקות לגבי ביצוע תהליך הערכת העובדים בצורה מסודרת, דבר הגורם לתסכול גדול בקרב העובדים ומעקב את תהליך התקדמותם מכיוון שלא מתבצע תהליך הערכה מסודר בכל הארגון. הכלים לביצוע ההערכה קיימים, אבל מחליטים שלא לבצעה. מנהלי מחלקות טוענים שלפני כמה שנים היו עושים הערכה לעובדים, אמנם כל שנתיים, אבל לפחות הדבר היה נעשה. המנהלים טוענים שלא נותנים חשיבות לדבר, ולא כל המחלקות עושות. הם חדלו למשב את העובדים מתוך כמה מניעים, שהעיקרי הוא השקול הפוליטי הצר. רשות מקומית תפקידה לנהל יישוב, או קבוצת יישובים (יישוב במקרה המחקר), אשר נבחרות בצורה דמוקרטית. על-פי נתוני משרד הפנים (שם) השלטון המקומי בישראל מורכב כיום מ-256 רשויות מקומיות, אשר לא כוללות בתוכן את כלל אזרחי מדינת ישראל. קיימות שתי גישות מרכזיות ביחס לכוחה של הרשות המקומית. הגישה הראשונה בעצם מחזקת את ריכוזיות הגוף השלטוני המדיני וגורסת כי הרשות המקומית היא שלוחה ות"פ של השלטון המרכזי, מה שמוריד מסמכות הרשות המוניציפאלית ומעלה מכוחו של משרד הפנים והשר האוחז במשרה זאת. הגישה השנייה היא גישה מבוזרת, המקנה ערכים של בחירה, חינוך, שירותים מקומיים ורווחה, גישה זו מאפשרת יותר עצמאות לרשות המקומי, המקדמת הלליכי בחירה, פלורליזם, גביית מיסים והשתתפות ישירה של התושבים בניהול הרשות המקומית, תוך חוסר תלות בשלטון המרכזי. המהות של הרשויות בישראל היא בעצם הפשרה בין התפיסה הראשונה לזאתי השנייה.

עיריית שפרעם נוסדה בשנת 1910, כאשר מאז כיהנו בה 6 ראשי ערים, שהשלושה הראשוניים כיהנו במשך 89 שנים בתפקיד. בעירייה יש ממלא מקום וסגן כאשר במשך שנים רבות ובאישור מיוחד ממשרד הפנים כיהנו שני סגני ראש עיר בשל הרכבה המיוחד של העיר. במשך כשני עשורים, הייתה העיר מקום מושבה של ועדת המעקב לערבי ישראל כאשר ראש העיר המנוח איברהים נמר חוסין כיהן בה כראש ועדת המעקב .

 מזה שני עשורים נחשבה שפרעם לעיר הערבית המובילה בקליטת מהגרים פנימיים במיוחד מאזור נצרת והסביבה. רבים מייחסים הגירה מסיבית זו לחיים השלווים בתוך העיר.

בבחירות המקומיות מתמודדות בדרך-כלל רשימות עדתיות מהסיעות חדש ובל"ד, וזאת בשל הרכבה של העיר.

מבחינה היסטורית שפרעם הייתה מרכז מסחרי גדול בשל מיקומה הגאוגרפי, באמצע המשולש עכו-נצרת-חיפה. מאז קום המדינה הלך ונשחק מעמד זה. העיר התפתחה לאיטה, בצורה לא מספקת, בהיעדר תשתיות מתאימות עבור תעשייה ומסחר. בעיר 40 אלף תושבים, מתוכם 60% מוסלמים, 28% נוצרים, 12% דרוזים, וכך זה מתבטא בהרכב המועצה כאשר מוסכם מזה שנים שראש העיר מהעדה המוסלמית, ממלא המקום מהעדה הנוצרית וסגן ראש העיר הוא דרוזי. הרכבה של המועצה לא מאפשר תמיד לקבל החלטות מבצעיות טהורות נקיות מאינטרסים מפלגתיים או אישיים כאשר כל רשימה עדתית מנסה להשיג לעצמה ולקהל בוחריה השיגים אישיים. במועצת העיר הנוכחית מוצגות 4 רשימות מוסלמיות, להם 7 נציגים, שתי רשימות נוצריות, להם 3 נציגים, ושתי רשימות דרוזיות להם 2 נציגים. לשתי המפלגות חדש ובל"ד יש שני נציגים בקואליציה בתוך המועצה.

לעירייה מבנה ארגוני המתחלק ל-11 מחלקות: גביה, חינוך, הנהלת חשבנות , הנדסה ותשתיות, רווחה, תברואה, יעוץ משפטי, קניות ועוד. בכל מחלקה יש את מנהל המחלקה שהוא כפוף למנכ"ל העיר והוא המנהל הישיר של העובדים בתוך המחלקה. כך מתנהלים הדברים בתוך הארגון בכל המחלקות.

זיקתו של כותב העבודה - עובד בארגון המתואר, מזה 15 שנים שאני חי עם הארגון ומכיר מקרוב את המורכבות והבעייתיות שלו. 

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

(חטינה, 2018)