‏390.00 ₪

שאלת המחקר

האם יש להעדיף פונדקאות אלטרואיסטית על פני פונדקאות מסחרית או שמא לשלב בין השניים?
תוכן עניינים

א.          מבוא   

ב.          המצב הקיים בארץ       

ג.           פונדקאות מסחרית        

יתרונות וחסרונות של הפונדקאות המסחרית       

ד.          פונדקאות אלטרואיסטית           

יתרונות וחסרונות של הפונדקאות האלטרואיסטית           

ה.          בחינת נושא הפונדקאות מנקודת מבט של זרמי הפמיניזם:           

ו.           משפט משווה    

ארצות הברית   

אוסטרליה         

בריטניה

צרפת    

ז.          סיכום  

ח.          ביבליוגרפיה     

מקורות ישראלים          

מקורות זרים  

בימי משבר הקורונה נושא הפונדקאות קיבל משמעות חדה יותר עקב חוסר היכולת לטוס לשם יצרית קשר עם פונדקאית בעולם השלישי (הודו, גאורגיה אוקראינה ורוסיה בעיקר).

הליך הפונדקאות מערער את יסודות המשפחה הנורמטיבית ומטשטש את הגבולות בין קטגוריות תרבותיות מקובלות המבחינות בין טבעי לחברתי, בין משפחתי לעבודה ובין פרט לציבור, בעצם הופך את האימהות לעבודה בתשלום המוסדר ע"י חוזה.

רוב הפונדקאיות, בוחרות לשמש כרחם להשכרה בעקבות הגעתן מרקע סוציו-אקונומי של מצוקה כלכלית וקשיים חברתיים ורגשיים. מחקר שנערך על ידי הגב' אלי תימן, תומך בעמדה זו ומבצע חלוקה לפיה 30% שייכות למעמד הבינוני- בינוני נמוך, 30% עניות ו30% עניות מאוד- ניתן לראות שיחד הן מהוות 90% מהנשים שנבדקו. מנגד, יכולות לעלות טענות כי מחקר זה כבר לא עדכני ורק אחוז קטן של הנשים הנכנסות להליך הפונדקאות הן נשים ממקרי סעד ומצוקה.

קיים דפוס התנהגות של נשים פונדקאיות אשר מקבלת את ההחלטה בצורה ספונטנית וללא כל תכנון מקדים. לדעתנו, דפוס זה נובע מהלחץ שמראש קיים בהליך בתוספת הלחצים האישיים של כל אחת וכך בעצם הן נכנסות להליך ללא הבנתו עד היסוד והמודעות על אופן השפעתו על גופן וכתוצאה מכך על המשך חייהן.

לעיתים, אנו עושים בחירות בחיים ומנמקים זאת בצורה כזו או אחרת כדי להרגיש טוב עם עצמנו או לחילופין כדי לרצות את הסביבה שלנו, דבר היכול לבוא לידי ביטוי גם בהסברים הניתנים על ידי הפונדקאיות השונות.

כשמדברים על ניצול, מדברים על פונדקאות מסחרית ולכן לא ניתן לומר שפונדקאות זו נתפסת כפונדקאות מוסרית. כחברה, קשה לראות בפונדקאות זו כמעשה הרואי לאור הגמול הכספי. אולם, אין זה מתפקידנו לקבוע מה ייחשב כמוסרי/ ראוי ומה לא, לכל אדם יש תפיסות שונות שהוא פועל על פיהן ומקבל החלטות.

חוסר הנוחות הכרוכה בביצוע הפונדקאות תמורת כסף, ההערכה החברתית שמקבל ההיבט האלטרואיסטי של הפונדקאות והמחויבות הרגשית החזקה של הפונדקאית כלפי הזוג המיועד, מפעילים על הפונדקאיות לחץ פסיכולוגי ניכר "להצליח" במשימת הכניסה להריון כדי לשמח את הזוג המזמין. [1]

כיום, בעידן בו אנו נמצאים, ניראה שלא תתקבל אפשרות הצעה לפיה פונדקאות אלטרואיסטית תחליף את הפונדקאות המסחרית. על כן, לדעתנו יש לפעול למען שילוב השיטות תוך מתן אפשרות בחירה וכתיבת הנחיות ברורות לשם יצירת חברה יותר מקבלת ופתוחה לרעיונות חדשים ובכך להרחיב את זכות ההורות לכלל האוכלוסייה.

בעקבות פערי הכוחות שהוזכרו לעיל, המטרה הכלכלית של האם הפונדקאית לא בהכרח מושגת באופן האידאלי בשבילה, יכול להיות ששילוב בין שתי השיטות ישפר זאת- סביר להניח שיהיה צמצום בהיצע הפונדקאיות שיגבו תשלום כספי ולחלק לא תהיה בת משפחה/ מכרה שמעוניינת לעבור את ההליך ובכך עמדת המיקוח של האם הפונדקאית שנכנסת להליך בכוונה להתחזק מבחינה כלכלית תשתפר. בנוסף, יש להגביל את התשלום עבור ההליך המסחרי לפי הגבלות שיקבעו על ידי המדינה.

במידה והשילוב יתקבל, ניתן להיעזר בבסיס הרעיון של חוק השתלת אברים ומשם להתקדם. בנוסף, ניתן ליישם את הצעת ליפקין וסממה ולהפקיד את הטיפול בידי עמותות ללא כוונת רווח ולא בידי גופים מסחריים, בדומה להסדר הקבוע בחוק האימוץ.

במקביל, יש להטיל הגבלות על התיווך המסחרי הקיים ובכך נסייע להשבת האלמנט הרגשי והאישי של ההליך ללא גורם מפריע שבראש מעיניו רואה רק רווח כספי. ההגבלות יינתנו בהדרגתיות עד להחלפת פעילות הארגונים המסחריים בעמותות ללא כוונת רווח באופן מלא. [2]

כאשר יתבצע הליך השילוב בין שתי השיטות, יש לחייב פיקוח מדיני על הארגונים הקיימים המתווכים בין האם הפונדקאית להורים המיועדים לשם מטרה כספית(עד להחלפה מלאה כפי שהוזכר לעיל), פיקוח על הליך הפונדקאות המסחרי לאחר חתימת ההסכם ופיקוח על הפונדקאות האלטרואיסטית לאור ההנחיות שיקבעו בהמשך- יש להבטיח את יישום ההנחיות ולנהל מעקב ארוך טווח בנושא כדי לוודא שהכל מתנהל כשורה.

הצגנו מספר רעיונות אשר יפחיתו את ההליך המסחרי לצד רעיונות כיצד ניתן להתחיל ולעצב את ההליך האלטרואיסטי. הפחתת ההליך המסחרי לבדו לא יגרום להכנסת ההליך האלטרואיסטי באופן אוטומטי , עלינו לפעול כדי לאפשר את התקיימות שתי הדרכים במקביל בצורה נכונה תוך כתיבת הנחיות וחקיקת חוקים על ידי גופי המדינה.

לאורך כתיבת העבודה, נחשפנו לכתיבה עשירה בנושא הפונדקאות, העשרנו את הידע האישי ונקווה שהצלחנו להעשיר את הידע של הקורא. מצאנו את עצמנו בוחנות את הנושא לעומקו תוך חשיבה כנה ואמתית לגבי אימוץ ההליך באופן אישי. הזדהינו מאוד עם הטענות התומכות בקבלת סוגי משפחות שונות תוך כיבוד האחר ואנו ציפייה כי נתקדם יחד כחברה לעבר עתיד מקבל בו הזכויות ניתנות לכולם ללא הבדלי דת, גזע ומין.

מדובר בנושא הטומן בחובו שלל רגשות ומגוון דילמות לכן, חשוב לנו לציין כי עבודה זו לא באה לשפוט את בחירות הנשים אשר לוקחות חלק בהליך הפונדקאות, אלא נכתבה במטרה להציג את שתי האפשרויות הקיימות תוך הבעת דעה אישית בניסיון להגיע להבנה האם יש צורך לבצע שינוי בהליך הפונדקאות במדינת ישראל.

מצגת פונדקאות רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

פוגל – ביזאוי ס. "האישי, הלאומי, הגלובלי: מבט עכשווי על משפחות בישראל" מאזני משפט, י"ג, 1 -27. (2020)

יצחק כהן, דיני המשפחה בישראל, פרוצדורה ומהות (2019)

צבי טריגר פשעים נגד הפטריארכיה (האוניברסיטה המשודרת)

אברהם חיים "הורות, פונדקאות והמדינה שביניהן" חוקים ט' עמ' 96

 Kristal, T., &Yaish, M. (2020). Does the coronavirus pandemic level genderin-equality curve? (It doesn’t). Research in Social Stratification and Mobility, 1-5; 100520