‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי זיקת הנאה מכוח שנים?

תוכן עניינים

מבוא מהי זיקת הנאה. - 3 -

הזכאי בזיקת הנאה –. - 7 -

כיצד נוצרת זיקת הנאה. - 7 -

זיקת הנאה מכוח שנים לפי ס' 94 לחוק המקרקעין - 9 -

ארבעה סוגי זיקות הנאה. - 14 -

פסיקה. - 16 -

רישום בפנקס המקרקעין של זיקת הנאה מכוח שנים.. - 18 -

זיקה למקרקעי ציבור. - 21 -

חקיקה. - 23 -

ההתישנות. - 26 -

הקודקס האזרחי וזיקת הנאה מכוח שנים.. - 27 -

סיכום   - 31 -

נושא עבודה זו הוא זיקת הנאה מכוח שנים.

שנים רבות חלפו מאז כתב פרופ' רייכמן את מאמרו "הערות להגדרת זיקת ההנאה"[1] אשר יצא לאוויר העולם בסמוך לחקיקת חוק המקרקעין ואנו רואים כי כמות ההערות אך גדלה עם השנים ורבות מהסוגיות העולות זוכות למספר תשובות אפשריות, אשר לא זכו להכרעה בבית המשפט העליון.

הפסיקה החסרה בנושא והמנעות בית המשפט העליון מלדון בסוגיות ממשיכות את חוסר הוודאות המשפטית אשר ניכר היטב בפסיקת בתי המשפט המחוזיים אשר פוסקים ללא יד מכוונת החלטות שלעתים סותרות אחת את רעותה.

ניסיתי להראות במהלך עבודה זו את האפשרויות הפרשניות השונות לכל הסוגיות והקפדתי להביע את דעתי בנוגע לפרשנות הנכונה בכל שלב ושלב.

זיקת השנים הינה זכות קניינית שהעניק המחוקק בהתאם לתנאים המצויים בסעיף 94 לחוק המקרקעין. ככזו יש לשמור גם עליה ולפרש את סעיפי החוק באופן שלא יפגע בה יתר על המידה. על כן, לדעתי, איני מוצא הצדקה ראויה לדרישת המשניות העולה מדעתם של חלק מהמלומדים. עוד אני מאמין כי הפירוש הנכון לס' 94 אינו מעניק מרחב שיקול דעת לביהמ"ש בנוגע למידה שבו שימוש ראוי להיות זיקה אלא רק במידה שהוא מתאים להיות כזו. לא זו אף זו, נראה לי כי המקום הנכון להכנסת מדיניות ושיקול דעת ביהמ"ש הינו במסגרת סעיף 96 לחוק וכי היקף שיקול הדעת שמפעיל ביהמ"ש ואשר אותו מקנים המלומדים הוא רחב מדי ופוגע באופיה הקנייני של זיקת השנים. לבסוף אסכם ואומר שהפירוש הנכון, בכל סוגיה וסוגיה, צריך להיות פירוש תכליתי, שמתחקה אחר הנסיבות ומקיים את הוראות סעיף 94 (לשון אחר, אינו מרוקן אותו מתוכן).

כפי שכתבתי במסגרת העבודה, לפי דעתי הסוגיה הבאה שביהמ"ש העליון יצטרך להכריע בה היא הפירוש הנכון לס' 113(ג) אשר מונע את תחולתו של סעיף 94 במקרקעי ציבור.

אציין עוד כי נראה שהקודקס העתיד לבוא עלינו לטובה, יפתור חלק מהבעיות העולות, לרוב בצורה התואמת את השקפתי, אך וודאי לא יפתור את כולן. [2]

לבסוף אציין כי ניסיתי להביא לדיון מעמיק (ככל שמתאפשר לי מפאת קוצר היריעה) את כל הסוגיות העולות מזיקת השנים ואני מקווה שעמדתי במשימתי זו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 Pellissery, Sony and Dey Biswas, Sattwick. Emerging Property Regimes: What It Holds For the Future of Socio-Economic Rights? IRMA Working