עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 12% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה אקדמית מגדר נשים מקצוע הרפואה, רופאות בתפקידי ניהול, אפליה מגדרית מערכת הבריאות, מעמד הרופאה, ראיונות איכותני רופאות (עבודה אקדמית מס. 5876)
390.00 ₪
45 עמ'

שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי תחושת אי הצדק המקצועי והאפליה המגדרית אשר משפיעות על מעמד הרופאות במערכת הבריאות בישראל?
תוכן עניינים
תקציר
הכנסות נשים- נתונים מסקר הוצאות משק הבית
מושג השוויון על משמעויותיו השונות
הגורמים המניעים נשים לבחור במסלול הקריירה
קבוצה סגורה של הרופאות בפייסבוק
רפואה מהבית בעידן הקורונה- קונפליקט בית משפחה מרוכך
הקשר בין תחושת צדק מקצועי לבין אפליה מגדרית בקרב רופאות במערכת הבריאות בישראל
עבודה אקדמית זו עוסקת בנושא: רופאות בתפקידי ניהול, תחושת אי הצדק המקצועי והאפליה המגדרית אשר משפיעות על מעמד הרופאות במערכת הבריאות בישראל.
במערכת הבריאות בישראל שיעורן של הנשים מבין העובדים הוא גבוה, כולל בקרב הרופאים, אבל ייצוגן בשורות המנהלים הוא נמוך בהרבה. דבר זה נכון בעיקר בבתי החולים, שם שיעור הרופאות בתפקידי ניהול נמוך במיוחד, וזאת על אף שבמשך רוב שנות ה-90 ובשנים שלאחר מכן שיעור הנשים בקרב מקבלי הרישיונות ברפואה הגיע לפחות ל-%45. לעומת זאת, ייצוגן של נשים בהנהלות של קופות החולים ושל משרד הבריאות גבוה יותר. במשרד הבריאות עומדת לקום ועדה שתדון באתגרי כוח האדם במערכת הבריאות בהיבט מגדרי.
מנתונים בנוגע לבתי חולים ממשלתיים שנמסרו עולה כי מתוך 404 משרות מנהל מחלקה מאוישות או משרות במתח דרגה מקביל לזה, 109 מאוישות על ידי נשים. כמו כן, מתוך 22 מנהלי בתי חולים, שש הן נשים. מבין 30 סגני מנהלי בתי חולים, שמונה הן נשים.
כיום אין אף אישה שמנהלת את אחד ממרכזי הטראומה השלישוניים בישראל. ברוב המקרים, הנשים שעובדות כמנהלות בתי חולים, מנהלות בתי חולים קטנים, או בתי חולים לשיקום ובתי חולים גריאטריים. כך שאומנם רואים התקדמות בתחום ייצוג הנשים, אך עדיין הפער בין המצב בשטח ובין היעד של ייצוג שווה בין גברים לנשים הוא רב.[1]
בדומה למגמה בשאר העולם, גם בישראל אחוז הנשים בקרב בוגרי בתי הספר לרפואה נמצא בעלייה מתמדת. עם זאת, שיעור המתמחות במִ נהל רפואי הוא נמוך )פחות משליש( ושיעור הרופאות עם מומחיות זו עומד על %11 בלבד. כיוון שהתמחות במנהל רפואי היא תנאי בסיס למשרות ניהול בכירות, צריך שיותר נשים יעברו התמחות זו כדי לראות שינוי במאזן גברים-נשים בתפקידי ניהול. הסבר נוסף לפער הגדול בדרגי הניהול, שנשמר על אף הגידול במספר הרופאות, הוא קצב התחלופה הנמוך של ההנהלה הבכירה במוסדות האלה, שחוסם כניסה של אנשים חדשים לתפקידים אלה. כדי לפתור מצב זה, התקבלה החלטת ממשלה לקצוב את תקופת הכהונה בתפקידי ניהול בכירים, אך יישום החלטה זו עדיין תלוי בהסדרה מול ההסתדרות הרפואית בישראל.
נינקט מחקר איכותני, רואיינו רופאות חלקן בתפקידי ניהול במערכת הבריאות.
דוג' מראיון:
שורש הבעיה היא בהתנהלות המדינה, המערכת הממשלתית לא יודעת להתנהל נכון וגופים רבים נפגעים מכך.
הנטייה שלנו להפיל על הבית חולים בו אנחנו עובדים, המרפאה, אנחנו מסתכלים בקטן על כך שמערכת הבריאות אחראית על ההתנהלות של גורמי הרפואה, אך אנחנו צריכים לזכור כי מערכת הבריאות כפופה למדינה והמדינה לא מאפשרת למערכת הבריאות לתנהל כמו שצריך, מערכת הבריאות מנסה להסתדר עם מה שיש ומקצים להם, המדינה לא מתקצבת את מערכת הבריאות כראוי ולכן לא קיימת אפשרות של עבודה מעמיקה ורווחה של העובדים וניהול הגיוני.
נכון שיש גופי רפואה יותר עשירים שיכולים להתנהל בצורה יותר ראויה מהשאר, אך זה לא פותר את בעיית ההתנהלות הלקויה
נשים יכולות להתקדם אך זה לא פמניסטי.
ש: האם הוצע לך קידום ונענית בשלילה, ומהן הסיבות לכך ?
ת: פנו אליי מהפקולטה ורצו להציע לי איזה שהוא תפקיד,אך סירבתי כי זה היה יותר מידי עומס בשבילי והתמורה מועטה, אני לא מצליחה להתקדם בפקולטה שלי כמו שמגיע לי, לכן לא רציתי לקחת עוד תפקידים על עצמי
ש: זה לא היה קשור למשפחה ?
ת : כן זה גם, כל ההחלטות המקצועיות שלי בסופו של דבר קשורות למשפחה, אני עובדת מאוד קשה, להיות שעות ארוכות בעבודה או לעבוד ללא הפסקה, לעבוד בסופי שבוע. למרות שאני מאוד אוהבת לעבוד ואני אוהבת את העבודה שלי אבל אני צריכה גבולות אז גם מסיבה זו לא הסכמתי כי זו מעמסה מיותרת, אני לא אפריד ביני לבין המשפחה למרות שגם כשאני בבית אני עובדת.
אני צריכה שליטה על החיים שלי גם כי אני אמא וגם כי אני בן אדם ולא רק עבד של המערכת.
ש: האם במהלך עבודתך הרגשת כי ההיית חסות אלייך שונה מאל עמיתיך בני המין השני ?
ת:בטח ברור, משתמשים במגדר שלך כדי להשתיק אותך, כדי להקטין אותך, מטרידים אותך מינית כל הזמן.., היום זה פחות קורה כי יש לי כוח הבאתי את עצמי למקום שיש בו כוח והמגדר שלי לא מושפע מכך אך ככל שאת במעמד נמוך יותר כך היחס מורגש יותר.
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
פרסומי ועדת המשמעת של הר"י ההסתדרות הרפואית בישראל, אתיקה רפואית, הוצאת הר"י, 2023
יעל אשכנזי, תמר מדינה-הרטום ורינה מעוז-ברויאר, קידומן של רופאות לתפקידי ניהול במערכת הבריאות בישראל - נקודת מבט מגדרית, מכון ברוקדייל
פרופ' הנרייט דהאן כלב, נשים בישימון: מרי וסירוב בשולי החברה, הוצאת רסלינג
אורית קמיר, סקס בעבודה, מאבק סמכויות, אוטונומיה מינית, פוריטניות, רגולציה, והפרת אמונים