עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון אתיקה של שופטים, מקצוע השיפוט, משפט משווה שפיטה בעולם, כללי אתיקה לשופטים (עבודה אקדמית מס. 5863)


‏290.00 ₪

49 עמודים

עבודה אקדמית מספר 5863
סמינריון כללי אתיקה לשופטים

 

תוכן עניינים

 

מבוא. 4

פסילת שופט. 6

אתיקה של שופטים - היבטים הסטוריים והשוואתיים. 8

השיטה האדוורסרית. 8

הליך משפטי 11

האם עדיף הסדר דיוני או עשיית צדק?. 12

"צדק" בהליך משפטי 12

צדק פרוצדוראלי וצדק מהותי 13

הפעלת שיקול דעת שיפוטי 14

הפרשנות המשפטית והחקיקה השיפוטית. 14

עצמאות שיפוטית. 15

המסגרת הנורמטיבית. 17

פקודת הנזיקין [נוסח חדש], נ"ח התשכ"ח 1968 - סעיפים 35, 36 ו- 63: 17

פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, נ"ח 421: 17

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ק"ת 2220 – תקנות 127, 128, 130, 136 ו-137(א) 18

סעיף 128: בדיקה רפואית והגשת חוות דעת מטעם בעל דין אחר. 18

סעיף 130: מומחה מטעם בית המשפט. 18

סעיף 136: תיקון כתבי הטענות. 19

סעיף 137: אי קיום התקנות. 19

כללי אתיקה לשופטים, התשס"ז – 2007, ק"ת 934: 19

חוק-יסוד: השפיטה, ס"ח תשמ"ד, 78 – סעיף 2 ו- 6 : 20

כללי פסלות. 22

חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב – 2002, ס"ח התשס"ב: 22

מהו תפקידו של בית המשפט. 23

משפט משווה של אתיקה של שופטים. 24

אוסטרליה. 24

איטליה. 25

אירלנד. 25

ארצות-הברית. 25

בלגיה. 26

בריטניה. 26

גרמניה. 26

דנמרק. 27

קנדה. 27

שבדיה. 27

משפט עברי 28

פרסום חקירות על שופטים. 30

מקרה בוחן (טסט קייס) 32

תיאור המקרה. 32

רקע כללי 34

כללי פסלות. 36

תקנה 15. 36

תביעת נזיקין 37

פתרונות אפשריים וסיכום. 39

ביבליוגרפיה. 40

נספח. 43

 

עבודה זו תעסוק בשופטים ובאתיקה המקצועית שלהם.

הוראות החוק הרלוונטיות לאי תלותו של השופט והתנהגותו מצויים בחוק יסוד השפיטה ובחוק בתי המשפט. חוק י"מ אומר בסעיף 2 שאין על השופט מרות זולת מרות הדין.

 

סעיף 6 אומר שמי שנתמנה לשופט יצהיר הצהרת אמונים לפני המדינה[1].

 

סעיף 7 מדבר על כהונת שופט. קובע את משך השהות ואופן הקבלה. לא ניתן להדיח, לכן לא מאיימים עליו שיפרישו אותו אם הוא לא ימצא חן.

 

סעיף 11 מדבר על ייחוד כהונה. שופט לא יעסוק בתפקיד נוסף או ימלא תפקיד ציבורי אלא לפי חוק או לפי הסכמת נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים.

 

חוק בתי המשפט בסעיף 18 מדבר על קובלנות נגד שופטים: א. נהג שלא כהלכה. ב. ג. הורשע בעבירה שיש בה קלון ד. הוועדה מצאה שהשיג את מינויו שלא כדין

 

כך למשל, סעיף 24 קובע שאם שופט מעורב בדיון משפטי, זה לא יישמע במחוז שלו.

 

עד לפני שנים אחדות כיהנו 250 עד 290 שופטים בכל המערכת, כולל תעבורה, ובתי המשפט האחרים. היום יש כ-500.

 

ישנה פעילות רבה כדי לוודא שהשופטים יפעלו בצורה נכונה ורצינית. ישנו מעקב של נשיאי בתי הדין על פסקי הדין. אין כללי אתיקה לשופטים כרגע, אך יש וועדה שעובדת על זה.

 

בעקבות ועדות וכינוסים, הוציא נשיא בית המשפט העליון דאז, שמגר כללי אתיקה שיפוטית. זה מסמך פנימי, שאיננו מחייב רשמית. אבל הכל נוהגים על פיו.

 

השורה התחתונה היא ציפיה מהשופט לנהוג בצורה ישרה, ובלתי תלויה. כמו כן יש איסור כי השופט יהיה פעיל בתחום הפוליטי. אסור להם להיות מעורבים בשום אירגון שאוסף כספים.

 

קיימת אצל השופטים וועדת אתיקה. היא שונה מזו של עורכי הדין. עוסקת בחריגות אתיות שאינן מגיעות לידי בית דין לאתיקה. כמו כן מייעצת לשופט אם מותר לו לעסוק בדבר מסויים או לעשות דבר אחר. כמו כן היא מעניקה אישורים לפעולות שאינן עיסוק נוסף אך בכל זאת יכולה לצוץ בעיה אתית לגביהן[2].

 

מהן התרופות של אזרח או עורך דין שאיננו מרוצה מהיחס אליו, מההחלטות של שופט או מהתנהגותו? ראשית ניתן לערער על החלטות שיפוטיות. על חוסר יעילות, אי מתן פסקי דין או אי מתן תשובה, יש בעיה להתלונן עליו. כלומר בדרך כלל שולחים את הלקוח כדי לא לשרוף את עצמנו.

 

אבל אפשרות אחרת היא לפנות לנשיא של אותו בית משפט. יושבים ומיישבים איתו. אם לא עוזר, פונים לנשיא בית המשפט העליון.

 

במקרה הקיצוני שהתנהגות השופט ממש אינה הולמת, המערכת תפעל לפי סעיף 18 לחוק בתי המשפט והשופט יובא לפני בית דין משמעתי.

 

בד"כ מדובר בתלונות מוצדקות. אם מדובר בפיגור בפסקי דין, יש סנקציות. לא מאפשרים ללמד, לא נותנים חופשות וכיוב. כמו כן לא מעבירים לו תיקים חדשים. ניתן להעביר לבית משפט אחר לדוגמא.

 

אם ממש מתרשמים שהשופט צריך לסיים את תפקידו, מבקשים ממנו להתפטר. לפעמים, במקרים ממש חריגים, שרוצים שיפרוש אך אין עילה להעמיד לדין, מאשרים תוספת לפנסיה כדי שלא ימתין עד גיל 70 ויפריע למערכת. עד היום אף שופט לא סרב לנשיא בית המשפט העליון למעט אחד. אותו אחד שהתעקש, שום דבר לא עזר. [3]

 

שר המשפטים יזם הליך של קובלנה נגד השופט, וכשזה הגיע לזה, הוא הבין את הרמז הדקיק ופרש.

 

הציבור לא הסתפק בזה, ויוסי פריצקי משינוי הציע להקים נציבות תלונות על שופטים, שהוא סבר שיש בה איזונים שישמרו גם על כבוד המערכת. זה גוף סטטוטורי שיחליף את הפנייה לנשיאי בתי המשפט וכיוב. בהצעת החוק נקבע כי שופט כנושא משרה אינו עומד מעל הדין. הצעת החוק הזו התקבלה בזמן קצר מאוד ברוב של 40 חברי כנסת, 0 נמנעים, 0 מתנגדים.

 

היתה בעבר הצעת חוק "הסדרי טיעון", שהוגשה לפני כ-10 שנים. כולם נוהגים על-פיה, אך היא מעולם לא התקבלה.

 

סעיף 14 לחוק מינוי שופטים עוסק בתלונה על השופטים. סעיף 17 קובע שהחוק אינו עוסק בטענות משפטיות שניתן לערער עליהן בפני ערכאת הערעור, ולא בטענות שבגינן ניתן לבקש פסילת שופט. כלומר – הוא עוסק פרופר במה שדיברנו ושהיו להם פתרונות בנוהג ונוהל.

 

 

הוראת החוק המהותית בדבר פסילה מצויה בחוק בתי המשפט, סעיף 77א.

 

הנוהל הוא שאם התקבלה טענת פסלות נגד שופט, הוא יחליט בה לפני שיתן החלטות אחרות בסוגיה. בעל דין רשאי לערער על החלטת שופט בדבר פסלות, או נשיא בית המשפט העליון או מותב שיוקם. הכל לפי קביעת הנשיא. למרות שקיימות שתי הוראות בנושא הזה, הרי שיתר הכללים הנוגעים לאופן הגשת הבקשה, מועדה, מועדי הערעור עליה מצויים בחוקים העוסקים בפרוצדורה הפלילית והאזרחית.

 

למשל בחוק סדר הדין הפלילי קובע סעיף 146 כי המועד לטענת פסלות הוא לאחר תחילה המשפט, ובערעור מיד בתחילת הערעור לפני כל טענה אחרת. כמו כן מיד עם החלפת שופט – בהזדמנות הראשונה.

 

סעיף קטן ג אומר שאם לא היה באפשרותו של בעל דין לטעון טענת פסלות בשלב האמור, הוא רשאי לטעון אותה מיד כשנתגלתה לו עילת הפסלות. אחרת, תיאורטית, לא תשמע הבקשה. זאת משום שמעטים המקרים שבהם השיהוי הזה היה הסיבה היחידה לדחיית בקשה כזו.

 

סעיף 47 הוא המדבר על ערעור על החלטת שופט בדבר ערעור. הוא צריך להודיע לבית המשפט ומשיודיע יופסק הדיון אלא אם יחליט השופט שיש להמשיך. יש לתת תשובה תוך חמישה ימים. [4]

 

סעיף 471א ו-471ב בחסד"א מדברים על מועדים דומים בתחום האזרחי.

 

בפרק המשפט המשווה נסקרת דרך הסדרת כללי האתיקה לשופטים באוסטריה, באוסטרליה, באיטליה, באירלנד, בארצות-הברית, בבלגיה, בבריטניה, בגרמניה, בדנמרק, בקנדה ובשבדיה. בכל מדינה נבדק אם הוסדרו , ואם הוסדרו, באיזו מסגרת (בחקיקה או במסגרת אחרת). [1]

ככלל, האחריות להתנהגות ראויה ואתית מוטלת על השופטים עצמם, בהתאם לחובתם לפעול על-פי עקרונות היסוד בשיטת המשפט, ובעיקר עקרונות עצמאות השפיטה, אי משוא פנים והגינות. עם זאת, אפשר לטעון כי כללי אתיקה כתובים עשויים להנחות את השופטים ולסייע להם במילוי תפקידם ואף לחזק את אמון הציבור במערכת השפיטה.

על אף החשיבות שבשמירה על כללים ועקרונות התנהגות מסוימים מצד השופטים, אפשר לטעון כי אין מקום לקביעת כללי אתיקה מחייבים (בעלי תוקף סטטוטורי) לשופטים, מאחר שאופיה של העבודה השיפוטית מחייב שוני גדול ביישום כללים אלה בכל מקרה ומקרה, וכן מאחר שלעתים קרובות יש צורך להתאים כללים כאלה למציאות המשתנה.[2]

מעבר לכך עולה השאלה איזה גורם ראוי שיקבע את כללי האתיקה לשופטים, אם גורמים במערכת המשפט בלבד או גורמים ברשות אחרת .

עיקרי הממצאים :

ברוב המדינות שנסקרו לא נמצא קוד אתי כתוב הקובע . החקיקה ברוב מדינות אלה קובעת כמה עקרונות יסוד להתנהגות אתית של שופטים (כגון עצמאות השפיטה ואי משוא פנים).

במדינות שבהן נקבע קוד אתי לשופטים, נמצא כי מדובר בקוד חסר תוקף סטטוטורי או בחיבור הנחיות בלבד. במקרים אלה כללי האתיקה מנוסחים ומאומצים על-ידי גורמים במערכת השפיטה, איגודי שופטים

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)


 השופט ד"ר גבריאל קלינג אתיקה של שופטים (הוצאת בורסי, 2014)

H.L.A Hart. Essays in Jurisprudence and Philosophy (Oxford ) 139-140, 157

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)