‏290.00 ₪

שאלת מחקר: האם יש קשר בין משתנים סוציו-דמוגרפיים לבין עמדות כלפי אלימות נגד נשים בקרב המגזר הערבי?

תוכן עיניינים

מבוא

סקירת ספרות

רציונל למחקר

שאלת המחקר

הגדרת משתנים

מערך המחקר

מדגם (תיאור האוכלוסייה)

שיטה (מדגם נוחות/כדור שלג וכו')

הליך המחקר

כלי המחקר

תוקף ומהימנות

ביבליוגרפיה

נספחים

(שאלון)

בקשה לאישור ועדת האתיקה

תופעת האלימות נגד נשים מתועדת לאורך ההיסטוריה ותופסת מקום נכבד בשיח הציבורי כיום. בעבר, ראו בתופעה זו בעיה של הפרט, אך בשנים אחרונות גוברת ההתייחסות אליה כאל בעיה חברתית, האלימות המופנה כלפי הנשים כוללת אלימות מילולית, פיזית, מינית וכלכלית, ולעיתים קרובות היא משפיעה על קורבנותיה ברמה פיזיולוגית, קוגניטיבית, רגשית והתנהגותית (ליברזון, 2015). בחלק מהחברה הערבית בארץ, המשפחה עדיין שומרת על המבנה הפטריארכלי, קולקטיביסטי שבו הבעל במעמד עליון. תפיסה חברתית זו משתקפת בהצדקת האלימות מצד הבעל כלפי האישה, האישה נושאת בסבל ונמנעת מפניה לעזרה אפילו ממשפחתה. פניה לעזרה עלולה להיחשב כבגידה ולהגביר את הסכנה לשלומה הפיזי של האישה (בן-ישראל, 2017)

 מחקר זה בדק את הקשר בין משתנים סוציו-דמוגרפים (מגדר, השכלה ודת) לבין עמדות כלפי אלימות נגד נשים במגזר הערבי. על סמך סקירת הספרות נגזרו מספר השערות אשר מצביעות על עמדה חיובית יותר של נשים נגד אלימות מאשר גברים במגזר הערבי . גברים ונשים בעלי השכלה גבוהה ורמת דתיות גבוהה יביעו עמדה חיובית יותר נגד אלימות כלפי נשים במגזר . (קרומר-נבו, לביא-אג'אי, הקר, 2014)

 איסוף הנתונים נעשה באמצעות שאלון שחולק בקרב 60 נבדקים מהאוכלוסיה הכללית במגזר הערבי. השאלון כלל שני חלקים: חלק א. שאלות דמוגרפיים. חלק ב. 23 היגדים אשר קובצו ל4 קטיגוריות: (1.קבלת החלטות בנוגע לאישה, 2.בקשת עזרה, 3.האשמת האישה, 4.התנהגות הבעל כלפי האישה) Sample ,2014).)

 מניתוח הניתונים נמצא, בהשערה 1: ששני המגדרים מתנגדים לאלימות כלפי נשים מלבד בקטגורית קבל החלטות. נשים יותר מגברים רואים בגברים את הסמכות לקבלת החלטות בעניינן. כמו כן, נשים מצדיקות יותר את התנהגות הבעל כלפיהן. הפער בין שני המגדרים היה מאוד קטן, ההשערה הופרכה. השערה 2: בניגוד לצפייה, נמצא כי ככל שהנבדקים בעלי השכלה נמוכה יותר, כך עולה התנגדותם לאלימות כלפי נשים, פרט לקטגוריית התנהגות הבעל. ההשערה הופרכה. השערה 3: אוששה חלקית, נמצא שאנשים דתיים מאוד מתנגדים לפניית האישה לקבלת עזרה מכל גורם שהוא, ומאשימים את האישה באחריות להיות מוכה. מסורתיים ודתיים מתגדים לאליות בכל הקטגוריות מלבד קטגורית קבלת החלטות.

לסיכום, גברים ונשים במגזר הערבי מתנגדים לאלימות כלפי נשים, ככל שההשכלה נמוכה יותר כך גוברת ההתנגדות לאלימות כלפי נשים. דתיים מאוד מקרב המגזר הערבי מביעים עמדות חיוביות יותר כלפי אלימות נגד נשים מאשר מסורתיים ודתיים. (קרומר-נבו, לביא-אג'אי, הקר, 2014)

שאלון דוגמא:

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

בן-ישראל, רות. הגדת רות - מאין אני באה ולאן אני הולכת. עם עובד (2017)

בן-יהושע צבר, נעמה (עורכת) מסורות וזרמים במחקר האיכותני - תפיסות, אסטרטגיות וכלים למתקדמים. תל אביב, מופת. (2016)

מיכל קרומר-נבו, מיה לביא-אג'אי, דפנה הקר (עורכות) מתודולוגיות מחקר פמיניסטיות (הוצאת הקיבוץ המאוחד)