‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי מעורבות האב בטיפול הילדים?

תוכן עניינים

מבוא

סקירת ספרות

גורמים ברמת המיקרו:

אידאולוגיה מגדרית.

Gatekeeping Maternal.

relative resources.

Time availability.

הקונטקסט החברתי – רמת המאקרו:

שבדיה

חופשת הלידה בשבדיה:

ישראל

חופשת הלידה בישראל:

טבלה 1 - חופשת לידה בישראל ובשבדיה

השערות המחקר

שיטה

מקור הנתונים

הגדרת המדגם

משתנים משתנים תלויים:

משתנים בלתי תלויים:

סטטיסטיקה תיאורית של מאפייני המדגם

טבלה 1: סטטיסטיקה תיאורית של משתני המחקר

ניתוח הנתונים

ממצאים

תרשים 2: עמדות על חלוקת הטיפול בילדים לפני גיל בית ספר בישראל ושבדיה

טבלה 2: הבדלי ממוצעים בחלוקה היחסית של האב בטיפול הילדים בין ישראל ושבדיה לפי מגדר

טבלה 3: קורלציות בין עמדות בני הזוג על חלוקת הטיפול בילדים לבין מעורבות האב בטיפול

שלב 3 – ניתוחי רגרסיה לניבוי החלוקה היחסית של האב בטיפול בילדים

טבלה 5 – רגרסיות לניבוי מעורבות האב בטיפול הילדים בקרב זוגות ישראלים וזוגות שבדים, בנפרד

דיון

ביבליוגרפיה

כניסתם של האבות אל משק הבית ועליית שיח "האב החדש", שמעורר את הדיון סביב השינוי בתפקיד האב והמעורבות ההולכת וגדלה של אבות בטיפול ילדיהם, זוכה לדיון והתעניינות ציבורית רבה בישראל ובעולם. אך השינוי בפועל בישראל, מצומצם יותר מהעולה בדיון זה. הספרות בתחום מציגה כי המהפכה המגדרית מתמהמהת במדינות מסוימות בהיבט של כניסת הגבר אל המסגרת המשפחתית, בעוד שבמדינות אחרות יש הפנמה של נחיצותו של הגבר לתפקד כאב וכמטפל ומימושה בפועל. (מעוז, רביב, שקד, 2019)

במחקר זה נעמוד על הגורמים העשויים להשפיע על מידת המעורבות של האב בטיפול בילדיו, הן בהיבט המיקרו והן בהיבט המאקרו. המדיניות והתרבות בישראל אינה מעודדת ואפילו במידה מסוימת מקשה על כניסתם של הגברים למשק הבית, ואילו מדינות סקנדינביה ושבדיה בראשה, שמות בראש סדר העדיפויות את ערך השוויון. שבדיה היא החלוצה בהשמת מדיניות משפחתית שוויונית, שמטרתה לקדם שוויון מגדרי במסגרת המשפחתית והעבודה. אם כך, מעניין לבחון האם יש הבדלים מובהקים בין ישראל לשבדיה במידת הלגיטימציה של מעורבות האבות בטיפול בילדים מבחינה אידאולוגית והתנהגותית. ההשוואה בין שני מקרי מבחן הנבדלים בתפיסתם העקרונית של מהות חלוקת התפקידים המגדרית, תסייע לנו לשפוך אור על הקשר בין הקונטקסט המדיניותי לבין הורות פעילה של הגבר, לצד גורמים מצביים ואישיותיים.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2020, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

ד"ר דריה מעוז, פרופ' עמירם רביב, פרופ' עמי שקד אמנות הזוגיות, זב"מ (2019)

חסון, י'. ודגן – בוזגלו, נ'. (2019). הגירעון הטיפולי בישראל: מי נושאת בנטל וכיצד ניתן לצמצמו? מרכז אדוה.

Aassve, A., Fuochi, G., & Mencarini, L. Desperate housework: Relative resources, time availability, economic dependency, and gender ideology across Europe. Journal of Family Issues, 35(8), 1000

תח חסינה MRN