‏290.00 ₪

סרטון הפורס צילום כל קובץ הוורד של העבודה האקדמית, כולל מקורות הביבליוגרפיה ודרכי הציטוט והאיזכור- ככה שלא תקנו חתול בשק!  לינק: https://youtu.be/o45IHFUiQKs

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הפקעת קרקעות ערביות לטובת יהודים לאור עקרונות המשפט הישראלי וחוק יסוד הלאום החדש? 

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר   

בנייה בלתי חוקית          

מאקרו: אפליית המגזר הערבי     

מיקרו - בנייה בלתי חוקית – מגזר ערבי   

מקרה בוחן: פרשת הכפר נבי אליאס        

בניה לא חוקית מגזר ערבי- הגליל           

בניה לא חוקית בנגב      

בניה לא חוקית ביהודה ושומרון   

הגופים האחראים לטיפול בבעיית הבנייה בלתי חוקית       

היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה במשרד הפנים

אישור למפרע של בנייה בלתי חוקית        

כפרים ערבים לא מוכרים

נתונים  

רקע היסטורי    

ועדת גולדברג - הוועדה להצעת מדיניות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב           

פרשת הריסת בניה בלתי חוקית במגזר -אום אל חיראן      

הליכים משפטיים           

פינוי אום אלחיראן          

דיני ההפקעה בעידן החוקתי       

ביביליוגרפיה     

עבודה זו עוסקת בהפקעות מקרקעין במגזר הערבי וסקירת מדיניות ההשתקה שמאפיינת תופעה זו לאורך השנים. "הפקעה" הינה רכישה כפויה של זכויות פרטיות במקרקעין על-ידי המדינה או מטעמה, לרוב כנגד תשלום פיצויים. הפקעה גורמת להתנגשות בין שני אינטרסים נוגדים מצד אחד האינטרס של בעל המקרקעין, או בעל זכות או טובת הנאה בהם, להוסיף ולהחזיק בהם, או ליהנות מהם בכל דרך שהיא כפי שנהג עד להפקעה. מצד שני האינטרס של הציבור בהעברת הזכויות במקרקעין לידיו על- מנת לממש צורך ציבורי חיוני. חוק יסוד הלאום[1] יכול לשמש חיזוק חקיקתי למצדדי הפקעות קרקעות הערבים. חוק היסוד קובע כי מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ומטרתה מימוש זכותו הטבעית של העם היהודי להגדרה עצמית. סעיף 7 לחוק יסוד הלאום מדבר על התיישבות יהודית: "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה".

חרף העובדה כי זכות הקניין הוכרה כזכות יסוד חוקתית על- חוקית[2], בהתנגשות בינה לבין האינטרס הציבורי בביצוע ההפקעה, על פי רוב גובר האינטרס הציבורי, זכותו של בעל המקרקעין נסוגה בפני אותו אינטרס, והמקרקעין מופקעים לטובת הציבור.[3]

לדעתו של פרופ' אייל גרוס ראוי להגביל את זכות הקניין החוקתית לתחומים בהם קניין פרטי בעל זכות הנאה ממעמד מיוחד של חסינות מהתערבותה של הרשות המחוקקת הנבחרת במדינה דמוקרטית. כך שתגן על האנושיות המשותפת לכל בני האדם. כלומר זכות הקניין החוקתית צריכה לנבוע מ"כבוד האדם" ולשקף אותו. ולכן מכאן, כפועל יוצא, לא כל פגיעה באינטרס רכושי מהווה הפרה של זכות הקניין החוקתית, אלא רק פגיעות המסכנות את כבוד האדם שנפגע. כאן בהחלט יש לערוך הבחנה בין פגיעה כללית לבין פגיעה בה נלקח קורת הגג של אדם. פרופ' גרוס מציג תפיסה לפיה מעמדה החוקתי של זכות הקניין בישראל יגרום להקפאה ולהנצחה של הסטאטוס- קוו הקנייני שנוצר לאחר היסטוריה ארוכה של הפקעת אדמות בכל הקשור ליצירת חלוקה כזו מול ערבים.

 לפי דו"ח בצלם[4] השלטונות הישראליים יוזמים בנייה רחבת ממדים בירושלים, ובהשקעות עצומות, בתחומי השטח שסופח, המיועדת לשכונות ליהודים. בד בבד פועל השלטון הישראלי, במעשה ובמחדל, להחניק את הפיתוח והבנייה עבור האוכלוסייה הפלסטינית, שנתפסת כ"איום דמוגרפי" על השליטה הישראלית בעיר. האמצעים להגשמת מדיניות זו כוללים, בין השאר: הפקעת קרקעות. לפי דו"ח בצלם[5] רוב הקרקעות שהופקעו מאז 1967 היו בבעלות ערבית פרטית. על האדמות שהופקעו במהלך השנים נבנו כ-38,500 יחידות-דיור לאוכלוסייה היהודית, ואף לא יחידה אחת עבור פלסטינים.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

אמנון רובינשטיין ליברליזם ורב-תרבותיות בישראל, הוצאת דביר

מ' דוכן דיני קרקעות במדינת ישראל (מהדורה חדשה)

דו"ח בצלם , מדיניות של אפליה: הפקעת קרקעות, תכנון ובנייה במזרח ירושלים, ירושלים