‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מעון לגברים אלימים בית נעם?

תוכן עניינים

1. מבוא. 

1.1אלימות במשפחה. 

1.2אלימות בין בני זוג 

1.3אלימות בין בני זוג: אישה מוכה , גבר מכה. 

2. בית נועם - הוסטל לטיפול בגברים אלימים. 

יוזמת הביטוח הלאומי בבית נועם.

נתונים מספריים – בית נועם.

בית-נועם כתכנית ניסיונית.

דרכי הפעולה של ״בית-נועם״.

הפעולות להחדרת המודעות הראשונית ל״בית-נועם״.

הקשרים בין בית-נועם והחוק.

פניות גברים מספרים ונתונים. 

צורת הפעולה של המעון 

פעילות הצוות המקצועי בבית־נועם.

הקבוצות הטיפוליות הפועלות בייבית-נועם״.

דין רצוי בטיפול באלימות במשפחה.

סיכום.

נספח.

נספח –  בית נועם.

בסוף שנות התשעים  הקימה עמותת בית נועם את הפרויקט הייחודי : הוסטל טיפולי-חינוכי-לימודי לגברים אלימים במשפחה.

הפעלת ההוסטל מאפשרת :

• מיקוד הטיפול באחראי הישיר לאלימות במשפחה – הגבר האלים
• ניצול פרק הזמן שבו מורחק הגבר מביתו על ידי בית המשפט למטרות טיפוליות
• השארת המשפחה (האישה והילדים) בסביבתה הטבעית לצורך שיקום

הגברים מופנים לבית נועם על ידי שירות המבחן ומוסדות הרווחה והם שוהים בו במשך ארבעה חודשים. במהלך תקופה זו הם רוכשים כלים לתקשורת לא אלימה, לקיום חיי משפחה וקהילה תקינים ולהורות מתקנת.

בבית נועם מטופל הגרעין הקשה מבין אוכלוסיית הגברים האלימים במדינה, על פי מודל טיפולי אינטגרטיבי, מילולי והשלכתי.

העבודה הטיפולית כוללת שש שעות יומיות המורכבות מטיפולים קבוצתיים, פרטניים, טיפול באמנות ובתנועה וכן תוכניות הפעלה שונות להעשרה.

המגורים בהוסטל בית נועם מזמנים לגברים מסגרת ביתית שוויונית, הדורשת פיתוח מיומנויות חברתיות, חלוקת תפקידים, שיתוף פעולה ופתרון בעיות בדרכים לא אלימות.

המוסד לביטוח לאומי פרסם מחקר בתום שלוש שנות פעילותו הראשונות של הבית. תוצאותיו של המחקר, שעקב אחר בוגרי בית נועם, הראו כי רובם המכריע של הבוגרים לא חזר להשתמש בדפוסי התנהגות אלימים.

בית-נועם הוא תכנית ניסיונית שאושרה כמפעל מיוחד על ידי המוסד לביטוח לאומי, במימון משותף של המוסד לביטוח לאומי ושל משרד העבודה והרווחה, מתוך יוזמה של עמותת נועם למניעת אלימות במשפחה. בית-נועם הוא ניסיון ליצור מסגרת טיפולית קבוצתית ואינטגרטיבית, אשר תיתן מענה לרובד הקשה יחסית של גברים אלימים. זוהי מסגרת בה חיים הגברים תקופה של ארבעה חודשים. בתקופה זו הגברים גרים בבית-נועם ומטופלים בו, אך בשעות הבוקר יוצאים לעבודה. הטיפול מורכב מטיפול קבוצתי (חמש קבוצות בשבוע לכל מטופל), טיפול אישי וסיוע אל מול הגורמים הקולטים בקהילה. המודל הטיפולי מבוסס על ממצאי מחקרים ועל מודלים טיפוליים דומים שהוכיחו את הצלחתם בעולם הרחב (,Pressman & Sheps, 1994; Saunders 1995 ,1996; Walker) אך הוא מהווה פיתוח ייחודי שעיקרו שהייה במעון טיפולי יחד עם גברים נוספים ובהפעלה של מערכת טיפולים אינטנסיבית. חשיבות התוכנית הוא במתן מענה לבעיה החברתית והאישית של אלימות בבית שגורמת נזקים ישירים לבנות הזוג המוכות וסדרה של נזקים ישירים ועקיפים לילדים, גם כשאינם מוכים פיזית.

תופעת האלימות במשפחה[1] הנה אחד מהנגעים החברתיים הקשים ביותר עמם נאלצת להתמודד החברה המודרנית. בישראל, כמו גם במקומות רבים אחרים בעולם, מתרחשים מדי שנה אלפי מקרים של אלימות פיסית, נפשית ומינית במסגרת התא המשפחתי[2]ברוב המכריע של המקרים מכוונת האלימות מצד גברים נגד נשים[3]. על פי מחקרים שונים, אלימות במשפחה אינה תופעה האופיינית דווקא למגזר מסוים או לשכבה מסוימת באוכלוסייה, והיא קיימת בקרב משפחות מכל השכבות הסוציו-אקונומיות4.
הקושי שבהתמודדות מערכת המשפט עם תופעת האלימות במשפחה אינו נובע רק מהיקפה הנרחב של התופעה ומהנתח הנכבד שהיא תופסת מכלל מקרי האלימות המתרחשים בחברה5. ניתן להצביע לפחות על שני גורמים נוספים המקשים על המאבק המשפטי בתופעה. ראשית,במקרים רבים קיים "קשר שתיקה" סביב מקרי אלימות במשפחה[4]. הדבר נובע מכמה סיבות אפשריות: קרבן האלימות עשוי לחשוש כי דיווח על מעשה האלימות יחשוף אותו לתגובה אלימה עוד יותר מצד בן המשפחה האלים[5]; לעתים הקרבן מעריך כי המחיר הכרוך בפגיעה בשלמות התא המשפחתי, כתוצאה מעירוב רשויות שלטוניות בסכסוך המשפחתי, והבושה שיחוש כתוצאה מהחשיפה הפומבית של מקרי האלימות[6], עולים על התועלת שבמיצוי הסיכוי (אשר אינו בהכרח גבוה) כי התערבות הרשויות תוביל להפסקת מעשי האלימות; ויש מקרים בהם הקרבן עצמו רואה באלימות במשפחה (בעיקר כאשר זו מתקיימת לאורך זמן), מעין "גזרת גורל" שיש להשלים עמה - ראייה הנובעת לעתים תכופות מתפיסה מעוותת באשר למודל היחסים הראוי בין חברי התא המשפחתי[7]. כאשר מדובר באלימות בתוך המשפחה המכוונת נגד קטינים, מתווספים שיקולים מיוחדים המקשים על דיווח מצד הקרבנות, כדוגמת קשיי התבטאות, חוסר מודעות לאפשרות לדווח ואי-הבנת הפסול שבמעשה ההתעללות.

לינק למצגת אקדמית מעון לגברים אלימים נגד נשים מוכות 

ביבליוגרפיה לדוגמא ( מתוך כ- 20 מקורות אקדמיים מעודכנים באנגלית ובעברית) 

 ל' שלף "בין הריגה פלילית לבין הגנה משפטית" פלילים ו  89, 94.

בן דוד, ל'. ריכוז נתונים בנושא אלימות נגד נשים – הוגש לוועדה לקידום מעמד האישה לקראת ציון יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים: הכנסת- מרכז המחקר והמידע.

בר-אלי מ', מוחא מ', ופרנקל ד'  הבעייתיות של הרחקה מהבית מקרים של חשד לאלימות נגד בני זוג במשפחה: פרספקטיבה של לקיחת סיכונים. משטרה וחברה, 8, 53-37.

גל, נ'. אלימות נגד נשים: נורמה או סטיה? תל אביב: הקיבוץ המאוחד.