‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הפרטת הדיור הציבורי על הבטחון הסוציאלי של הזכאים לדיור ציבורי?

תוכן עניינים

מבוא

פרק .1 סקירת ספרות

1.2 דיור ציבורי בישראל

פרק.2 פסיקה על מדיניות רווחה ודיור הציבורי

פרק. 3 נתונים לגבי מצב הדיור הציבורי

פרק. 4 הפרטה והשפעתה על רווחה ובטחון סוציאלי של זכאי הדיור הציבורי

פרק. 5 דיון

בביבליוגרפיה

עבודה זו תבחן את הפרטת הדיור הציבורי וההשפעה של משטר נאו ליברלי על הבטחון הסוציאלי של הזכאים לדיור ציבורי. משטר הרווחה הנאו ליברלי הישראלי היה במקורו משטר רווחה בעל אופי סוציאל דמוקרטי. החל מסוף שנות השבעים החל להתקיים מעבר למשטר רווחה ליברלי אולם אף על פי כן גם כיום אנו עדים לסימניו המובהקים של משטר הרווחה הסוציאל דמוקרטי. בשנים האחרונות, הולכים ומתרבים הגורמים הפטרוניים- פוליטיים המעורבים במדיניות הרווחה הישראלית. מדיניות זו מהווה סכנה משמעותית ללכידות החברה הישראלית, ליציבותה ולעוצמתה בשנים הבאות; משטר זה מתאפיין במעורבות גבוהה של רשתות קליינטים- פטרונים הנטוות סביב תכניות רווחה ובטחון סוציאלי. משמעות הדבר היא כי תכניות הביטחון הסוציאלי המופעלות במסגרת משטר מתקיימות תחת ארגוני עובדים ומעסיקים בעלי עוצמה כלכלית ופוליטית רבה.

ההוצאה הדרושה לניהול של הדיור הציבורי הינו תקציב שעל פי מדיניות הממשלה הינו חשוב לניהול מטרות אחרות והממשלה נתונה ללחצים מצד ארגונים וגם מצד רשויות מקומיות להעברת תקציבים לפעולות ציבוריות. כך למעשה הממשלה החליטה להגביל בפועל את גובה מימון הממשלה בכך, שהיא מתמקדת רק בשכבות החלשות ביותר, מורידה את איכות הבנייה ואינה מתחזקת את מה שקיים בפועל, זו הפגיעה הממשית בדיירי הדיור הציבורי וברווחתם. למעשה, מה שבפועל קורה זה ששכונות שלמות מאוכלסות על ידי מי שמוגדרים כשכבה החברתית הנמוכה ביותר וכך יש ריכוזים של אזרחים הנחשבים לנחשלי החברה.

הדירות נמכרות או מושכרות לגופים ציבוריים, רשויות ציבוריות, ממוסדות לימוד, משרדי ממשלה ועוד. כמו כן, התנאים לזכאות לרכישת דירה על ידי דייר של הדיור הציבורי הולכים ומתרבים, כשהם מתעצבים על פי האתוס הניאו ליברלי, המעצב את האדם ה"ראוי" להיות זכאי לרכוש דירה: מהוגן, בעל עבודה מסודרת וכזה המפעיל שיקול דעת. במקביל, פסקי דין רבים שהתקבלו בשנים האחרונות מגלים כי קשה עד בלתי אפשרי לממש את הזכות לרכוש דירה השייכת לדיור הציבורי, כאשר המבקש לרכוש הוא אדם דל באמצעים (גלס; זיו). 

בחינת ההפרטה כפי שזו התקיימה במדינת ישראל עד היום אינה מעודדת כלל. על פי מגמה זו, האוכלוסיות החלשות ילכו ויאבדו את יכולתן לקיים אורח חיים הגון וסביר, כשארגונים וגופים ציבוריים ומוסדיים אחרים יתרחבו על חשבונם. (אברהם).

הממשלה מנסה להבנות תכניות על מנת לקדם את הדיור הציבורי אך גם זאת על חשבון קבוצות שונות, כלומר השר גלנט החליט שמי שכרגע מועמד הם אלו הזכאים וממתינים יותר מ – 10 שנים ולכן נשאלת השאלה, מדוע לא להגביר את קצב הרכישה ולא לשנות את רשימת ההמתנה, כלומר העובדה שמורידים מהרשימה משפחות הממתינות רק 3 שנים אינה משפרת את מצבם ולכן בעיני במידה מסוימת, לא מובנת לחלוטין האחריות של המדינה, שכן שוב, האזרח צריך לחכות בסבלנות עד אשר המדינה, הממשלה או כל מי שנוסף המעורב יגלה אחריות וירכוש מספיק דירות. 

קבלת חוק הדיור הציבורי היווה שינוי בתפיסה אך שוב לאחר מכן ועם הקפאת החוק ברור לכל עד כמה ביצוע ויישום החוק הינו גמיש ותלוי מדיניות הממשלה. לכן, חייבת להתקבל החלטה לפיה, אין להפסיק רכישת דירות, היות והצורך ברכישת דירות לא ישתנה ומספר הזכאים, כפי הנראה לא ילך ויקטן אלא רק יגדל. המצב הכלכלי מהווה גורם אשר משפיע רבות על היכולת לרכוש דירה וניכר כי מספר הזכאים לדיור ציבורי יילך ויגדל ולכן על המדינה לקבע תהליכים ללא קשר לתפיסה הכלכלית. אנשים זקוקים לדיור ומי שאמור לדאוג לזכות בסיסית שזו הינה המדינה. 

בישראל יש עוד רבים הממתינים לאישור לדיור ציבורי ורבים המחכים לדירות, אך מנגד תהליך רכישת הדירות לא צבר תאוצה מה שמעיד כי גם תהליך זה עשוי למצוא עצמו לא רלוונטי ונדמה שהזכאים לדיור ציבורי ימשיכו לחכות. 

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2021)

רביב ה'. הדיור הציבורי במשפט הישראלי - הדין, ההלכה והמעשה. אוצר המשפט (2019)

The Blackwell Encyclopedia of Sociology. www.sociologyencyclopedia.com. (2021)

תח, חסינה