‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הוראה מקוונת בבתי ספר בישראל?

תוכן עניינים

מבוא.

סקירת ספרות:

שינוי הבסיס הפדגוגי - תפקידיהם החדשים של המורים. 

על המורים להיות יצרני ומפיקי תכנים. 

הכשרת המורים לתפקידיהם החדשים. 

השימוש במחשב בהוראה בביה"ס. 

סביבת למידה מתוקשבת בביה"ס.

מחשבים ניידים בביה"ס. 

תהליכי שינוי במערכות חינוכיות. 

סיכום והמלצות. 

המלצות : 

ביבליוגרפיה. 

בימי מגיפת הקורונה משרד החינוך עבר להוראה מרחוק מקוונת באופן חלקי. נגיף הקורונה הוכרז כמגיפה עולמית והיכה גלים בארץ ובעולם. בישראל במרץ 2020 הודיע משרד הבריאות על החמרת המדיניות ופרסם הנחיות להתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל: סגירת בתי הספר והאוניברסיטאות, הרחבת הבידוד הביתי לכל החוזרים בשבועיים האחרונים מכל יעד בחו"ל, איסור גורף לקיום כנסים בינלאומיים בישראל, איסור על השתתפות בהתכנסויות מעל 10 איש.

דרכי ההוראה עברו שלבים שונים במהלך השנים: מלימוד מפי המורה בעל פה וללא ספרים, תוך לימוד עצמי על פי ספרים בהנחיית מורה או בלעדיו, ועד לימוד באמצעות שידורי רדיו או טלוויזיה ללא התערבות המורה ועד לשימוש באפליקציית זום.

המחשב הוא מדיום תקשורתי להעברת מידע, כאשר פירוש המושג "הוראה בסביבה מתוקשבת " הוא שימוש במחשב לצורך הוראת תכנים במקצועות השונים. ההוראה יכולה להתבצע בשתי דרכים עיקריות: האחת, ההוראה תיעשה בכל שלביה באמצעות המחשב בלבד: הצגת החומר, תרגול ומבחן כשהמורה עוקב אחר התקדמות התלמיד בתהליך. הדרך השנייה והמקובלת יותר, בה המחשב משמש ככלי המשתלב בהוראה הרגילה בחלק משלבי הלימוד, ובעיקר בשלבים בהם רצוי לימוד עצמי.
(מרב שרון)

טכנולוגיות המחשב שונות מן הטכנולוגיות הקודמות (כגון הטלוויזיה הלימודית) במספר גדול וחשוב של היבטים. המכנה המשותף של היבטים אלה הוא שהשימוש בטכנולוגיות המחשב הוא עשייה פעילה של חשיבה. מכאן נובעים היבטים נוספים, המבדילים בין טכנולוגיות המחשב לבין טכנולוגיות העבר. ראשית, טכנולוגיות המחשב אינן מהוות ביסודן טכנולוגיות של "העברה או מסירת מידע", אלא טכנולוגיות של עיצוב והבנייה קוגניטיבית תוך כדי אינטראקציה אמיתית. שנית, אלה אינן טכנולוגיות של קליטה, אלא הן מאפשרות חשיבה, במובן של שותפות אינטלקטואלית בין הפרט הלומד לבין כלים אינטליגנטיים ומשוכללים. שלישית, טכנולוגיות אלה אינן מכוונות רק אל הפרט, אלא פעילות אינטלקטואלית אשר מזמנת חשיבה של צוות. ורביעית, אלה אינן טכנולוגיות המאפשרות רק פעילות למידה מובנית, אלא כוחן העיקרי במתן הזדמנויות ללמידה "פתוחה", המבוססת על התמודדות עם מצבורי ידע, סינונם וצירופם כתהליך של פתרון בעיות (חנה קורלנד, רחל הרץ-לזרוביץ)

עם הופעת המחשב והשימוש בו במגזרים השונים, החלו להשתמש בו גם במערכת החינוך. המחשבים שהחלו להופיע כבר בשנות החמישים חדרו למערכת החינוך רק לקראת סוף עשור זה ולקראת ראשית שנות השישים. השימוש בהם החל בחלק המנהלי של מערכת החינוך. תחילה עיקר השימוש במחשב כמסייע להוראה היה באוניברסיטאות, והחל מאמצע שנות השישים ותחילת שנות השבעים הוכנס המחשב לבתי הספר במסגרת מחקרים וניסויים בפרויקטים מרכזיים אחדים בלבד. המחשבים הראשונים היו גדולים מאוד ויקרים, התפוצה המוגבלת של המחשב לבתי הספר נבעה מחוסר פיתוח תוכנות, ובמיוחד בשל העלות הגבוהה של המערכת הן בקנייה והן בהפעלה. מחשבי המיני היוו את פריצת הדרך הראשונה, ובתי הספר החלו לרכוש מחשבים, והעבודה התבצעה ממחשב אחד ובאמצעות מערכת מסופים שהייתה קשורה אליו. פיתוח שבב הסיליקון הביא לפריצת הדרך החשובה ביותר: הופעת המיקרו מחשבים, אשר היו זולים יחסית ולא תפסו מקום רב, וחדרו גם לבתי הספר בתנופה רבה התקוות שתלו בהכנסת המחשב למערכת החינוך היו עצומות, ולמרות ההשקעה הרבה בכספים ובמאמצים אין המחשב היווה חלק אינטגראלי של התהליך החינוכי.
הכנסת המחשבים לבתי הספר לא הייתה קלה. חלק מהמורים נרתעו מעצם השינוי, ואחרים חששו מטכנולוגיה מתקדמת או מכך שהמחשב יתפוס את מקומו של המורה. גורם מרתיע נוסף היה העובדה שהמחשב חשף את חולשות המערכת, שכללו בין השאר: פערים לימודיים גדולים בתוך שכבת גיל אחת; הוראה הממוקדת בעיקר במיומנויות בסיסיות; וחוסר תשומת לב מספקת לפיתוח תהליכי חשיבה. גם מבחינה פדגוגית-חינוכית היו כאלה שהסתייגו מלימוד ממוחשב בשל איכותן הנמוכה של חלק גדול מלומדות שהיו בשימוש בתקופה הראשונה (אבידב-אונגר) המחשב היה אמור לשפר את שיטות ההוראה בעיקר במיומנויות הבסיסיות, היה אמור לעשות את החומר הנלמד לרלוונטי יותר לתלמיד ולהגביר את המוטיבציה של התלמיד ללימודים, ואף אמור היה להוזיל את עלות החינוך אשר מהווה מעמסה גדולה אימון ותרגול – תוכניות כאלה מאפשרות הכרת עובדות ותרגולן על פי הרמה האישית של התלמיד.

1. הדרכה אישית – המחשב משמש במורה אישי לתלמיד, כאשר התוכנית כוללת: הסבר, תיאור והדגמה, וכן מבחן מסכם בסוף.
2. הדמיה – המחשב מביא בפני התלמיד התנסות במצבים שהם חיקוי מצבים מציאותיים. למעשה זהו משחק מחשב בעל אופי חינוכי, היוצר עניין ומוטיבציה אצל התלמיד.
3. פתרון בעיות – בתוכנית כזו המחשב מציג בעיה בפני התלמיד שעליו לפתור. תוכנית זו אינה מלמדת מושגים חדשים, אלא מאלצת את התלמיד לנצל ידע הקיים זו.

הקניית מיומנות מידע הקשורות למחשב – הכוונה ללמד את התלמיד להשתמש במחשב למטרות הדפסות מסמכים, עריכתם וחיפוש מידע. יותר ויותר על התקציב הלאומי.
(אבידב-אונגר)

התפשטותו העצומה של המחשב האירה את הבעיות הכרוכות במדיום זה. אם קודם לכן ראו והדגישו רק את היתרונות, הרי שכיום דנים הרבה גם בחסרונות המחשב. ברור לחלוטין כי המחשב לא יוכל לבוא במקום המורה, וספק אם יוכל להוזיל את עלות ההוראה. כיום הדגש הוא על כך שהמחשב יועיל לתלמיד בתהליך הלמידה ויועיל לו בחייו כמבוגר, כך שהיכרות מוקדמת עם מדיום זה תקל עליו את השימוש בו כשיזדקק לכך. 

בשל הקלות בשימוש הרשת באמצעים מרובי מדיה (מולסימדיה), תחומי תוכן רבים (דיסציפלינות) איפשרו למידה מקוונת .

המאה ה- 21 החלה בשינוי פרדיגמה וגישות כלפי חינון מקוון. עד כה הסימנים זעירים אך השינויים העתידים לבוא הינם מרחיקי לכת. הבנת מושג הלמידה הושפעה מהגדרה, עיצוב והפצת החינוך. שילוב האינסרנס בחינוך ישנה באופן גלובלי את ציבור הלומדים והמלמדים שיאמצו את סביבת הלמידה השיתופית ברשת.

Ron Owston מציג את רשת האינסרנס כקסם השובה כל דמיון של כל מורה מסביב לעולם יותר מכל קסם אחר בעידן הנוכחי. פיתוח הרשת ממקד באופן דרמסי את רוב התפיסות בתהליכי הוראה ולמידה. נוכחות הרשת בחיי היום יום הביאה לשולחן העבודה שלנו סקססים, וידאו, קול, ומקורות תקשורת שלא עלו במחשבותינו בעשור הקודם. לרשות המורים אורבות מעבר לכל פינה אפשרויות פדגוגיות המשלבות את רשת האינסרנס בהוראה. לרוע המזל, שדה המחקר צעיר עדיין והרקע התאורסי לשימוש בכלים אלו להוראה הינו מינימלי בינתיים. סכנולוגיות מידע תהיינה, ללא ספק, בעלות השפעה עמוקה על הדרכים לפיהם נלמד ונלמד. עם כניסתם של לומדים לכיתות וירסואליות ניתן למצוא קבוצות למידה מקוונות, רשתות עמיתים, ספריות מקוונות, מעגלי למידה שיתופיים (1993 Riel), המשפיעים על הדרכים לפיהן בני האדם מתקשרים ויוצרים קהילות. הרשתות הוירסואליות מחברות אנשים מכל הגלובוס, זוהי התנסות חיה בלמידה אלקסרונית ובמצבים בהם תלמידים משתפים ברעיונות ובמקורות, ניגשים למידע ולנתוני אמת, חווים למידה משותפת, יוצרים אינסראקציות עם מומחים מכל העולם .

כל אלה יוצרים שינוים במארג החינוך, ההוראה והלמידה ומעלים בין היתר את השאלות:

מהו תפקידו של המורה ברשת ? איזו השפעה תהיה על ההוראה עם השימוש בכלים ללמידה ברשת ? אילו אססרסגיות פדגוגיות יש לבנות עבור הוראה מסוג זה ?

משיסוס בדוגמאות רבות ברשת, ניתן למצוא חלקיקים של פריסים מסוגים שונים: עבודות תלמידים, קבוצות דיון, מקורות, מבחנים מקוונים, סיכומי הרצאות, צ'אסים סינכרוניים, מרחבים מקוונים, קישורים (links), חקר מקרים ועוד. ניתן גם למצוא בקלות מבנים ועיצובים דומים באתרים. ככל שמתרבים אתרים כאלה, חשוב ביותר לעמוד על פיתוח אססרסגיות פדגוגיות שונות להוראה מקוונת.

מצגת תיקשוב, שילוב טכנולוגיה בהוראה,פאוורפוינט מקצועי כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית):

ׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁכהן ליאן מ'."דגמים של משימות מתוקשבות לילדים המביעות יצירתיות".

ניל פוסטמן, חשיבה ביקורתית בעידן האלקטרוניקה, בשדה חמד גיליון ז, תשנ"ו מתורגם מתוך "חינוך החשיבה" עלון מס 6, מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה

Catchings, La Shnda S. Frm the Bttm Up: Refrming a Lw Perfrming High Schl int ne f Success