עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה על פקודה בלתי חוקית לעומת הפקודה הבלתי חוקית בעליל, סרבנות, פרשת כפר-קאסם, מבחן הדגל השחור, פרשת קו 300, פרשת גבעתי (עבודה אקדמית מס. 5748)

‏290.00 ₪

40 עמ'

עבודה על פקודה בלתי חוקית לעומת הפקודה הבלתי חוקית בעליל, סרבנות, פרשת כפר-קאסם, מבחן הדגל השחור, פרשת קו 300, פרשת גבעתי

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי פקודה בלתי חוקית לעומת פקודה בלתי חוקית בעליל?

תוכן עניינים 

מבוא. 

פקודה בלתי חוקית לעומת פקודה בלתי חוקית בעליל

הגישות השונות

אי-ציות אזרחי 

החובה לציית לחוק. 

מהי פקודה בלתי חוקית בעליל? 

הגורמים להתרחבותה של התופעה.

דיון תיאורטי 

המסגרת הנורמטיבית. 

פסיקת בתי-המשפט בישראל.

משפט עברי

פסקי דין נבחרים.

פסק-הדין פרשת כפר-קאסם- מבחן הדגל השחור והפקודה הבלתי חוקית בעליל

פרשת קו 300.

סג"מ אחי מאיר פורת נ' התובע הצבאי הראשי

פרשת יהודה מאיר.

פרשת גבעתי א'

ביבליוגרפיה. 

החיבור עוסק בסוגיית פקודה בלתי חוקית לעומת פקודה בלתי חוקית בעליל.

סוגיה זו מלווה את מדינת ישראל בכל שנות קיומה. לבני נוער יש בה עניין רב, שכן הם מיועדים לשירות חובה, ולא אחת בני נוער הם שמעלים אותה על סדר-היום הציבורי.

נפתח את החיבור בסקירת הרקע ההיסטורי לתופעת הסרבנות למילוי פקודה צבאית בישראל, ובה נקודות ציון מרכזיות בהתפתחותה של התופעה. לאחר מכן נדון בגורמים להתרחבות התופעה ובטיעוני המצדיקים את הסרבנות אל מול טיעוני השוללים אותה. לבסוף נסקור את המצב המשפטי בעניין זה כפי שהוא בא לידי ביטוי בהוראות החוק ובפסיקת בתי-המשפט בישראל ואת עמדת המשפט העברי בסוגיה .

ביום שבו החלה מלחמת-סיני, ב-29 באוקטובר, בשעה , הוטל עוצר על כפר-קאסם. מיד לאחר הטלת העוצר, עצרה חוליית חיילים, בכניסה לכפר, קבוצה של 43 בני-אדם, בכללם נשים, ילדים וזקנים, שחזרו לכפר אחרי שסיימו את עבודתם ביישובי האזור. למרות שלא ידעו כלל על העוצר שהוטל על הכפר, העמידו אותם החיילים בשורה וירו בהם למוות. בבית-המשפט טענו חיילים אלה להגנתם, כי הם היו חייבים לעשות מה שעשו משום שקיבלו ממפקד המחלקה שלהם פקודה לירות ללא הבחנה בכל מי שיימצא אחרי הטלת העוצר מחוץ לביתו. מפקד המחלקה טען, כי הוא פקד עליהם לעשות מה שעשו רק משום שציווה עליו לעשות כך מפקד הגדוד שלו. מפקד הגדוד טען, כי הוא היה כפוף בעניין זה לפקודה שקיבל ממפקד החטיבה. הגנה זו, הגנת הציות לפקודה (או "הגנת הצידוק" במינוח המשפטי המקובל), מעסיקה בשנים האחרונות שוב ושוב את הציבור הישראלי, והיא משמשת נושא לוויכוחים רבים, בין כותלי בית-המשפט ומחוצה להם.

מהחוק הישראלי עולה, כי אדם המקבל פקודה בלתי-חוקית בעליל רשאי ואף חייב להפר פקודה זו. אך החוק עצמו אינו מבהיר כיצד יש להבין את המושג של פקודה בלתי-חוקית בעליל - במה נבדלת פקודה בלתי-חוקית בעליל מפקודה שאינה בלתי-חוקית בעליל. בפסק-הדין שניתן בפרשת כפר-קאסם, עסק בית-הדין הצבאי המחוזי בהרחבה בשאלה זו. לפי פסק-דין זה, שנכתב על-ידי השופט בנימין הלוי, קיים "סימן היכר מובהק, ברור ופשוט בתכלית" שעל-פיו יכול החייל להחליט "בשעת מעשה" אם הפקודה שהוא מקבל היא פקודה בלתי-חוקית בעליל. סימן-ההיכר של פקודה זו, כך קבע בית-הדין, הוא הדגל השחור, האומר "אסור", המתנוסס מעליה. אי-החוקיות שבה מדובר אינה, לפי פסק-הדין, "אי-חוקיות פורמלית", אלא "אי-חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב, אם העין איננה עיוורת והלב אינו אטום או מושחת"[1].

על בסיס מבחן זה, "מבחן הדגל השחור" קבע בית-הדין, כי הפקודה שניתנה בפרשת כפר-קאסם הייתה פקודה בלתי-חוקית בעליל, ודחה את ההגנה של הציות לפקודה, שעליה נשענו הנאשמים. העמדה שנקט בית-הדין בשאלת אופייה של הפקודה הבלתי-חוקית בעליל אושרה על-ידי בית-הדין הצבאי לערעורים. לדברי השופט לנדוי, המבחן לפקודה הבלתי-חוקית בעליל תלוי ב"הרגשת החוקיות הצפונה במעמקי מצפונו של כל אדם באשר הוא אדם", ו"חובה על כל חייל לבחון לפי קול מצפונו את חוקיות הפקודות הניתנות לו"[2].

מן הדברים שאמר בית-המשפט על סימן-ההיכר של הפקודה הבלתי-חוקית בעליל עולה, כי הוא היה סבור שההכרעה בשאלה, אם פקודה כלשהי מהווה פקודה בלתי-חוקית בעליל, תלויה בשאלה, אם מתנוסס מעל פקודה זו דגל שחור מוסרי. היו אף חוקרים שטענו, כי התפיסה שהנחתה את בית-המשפט, בעת שקבע את מבחן הדגל השחור, היא התפיסה המזוהה בדרך-כלל עם הרעיון של המשפט הטבעי, אותה תפיסה שלפיה חוקיותו (תוקפו המשפטי) של כל חוק תלויה בכך שאין הוא עומד בסתירה לעקרונות מוסריים בסיסיים מסוימים. החשיבות שיש לדיון במבחן הדגל השחור חורגת אפוא מהחשיבות שיש לדיון בסוגיה המשפטית של גבולות הציות לפקודה, שכן הבעיות שמעורר מבחן זה שופכות אור על מערכת היחסים המורכבת בין חוק למוסר[3].

על רקע האפיון שנתן למושג של הפקודה הבלתי-חוקית בעליל, קבע בית-המשפט, כי הפקודה שניתנה בפרשת כפר-קאסם הייתה פקודה בלתי-חוקית בעליל - אלה שקיבלו פקודה זו היו צריכים לתת דעתם לדגל השחור המתנוסס מעליה ולהפר אותה. הדגל השחור היה, במקרה זה, בולט במיוחד, לדעת בית-המשפט, שכן, היה ברור למקבלי הפקודה כי האנשים שבהם ירו למוות לא היו חיילי אויב בשעת מלחמה, אלא אזרחים ישראליים, ביניהם ילדים, נשים וזקנים, שלא ידעו כלל על העוצר שהוטל על כפרם. אכן, כאשר מבהיר בית-המשפט מדוע יש לראות בפקודה להרוג אנשים אלה פקודה בלתי-חוקית בעליל, הוא מדגיש וחוזר ומדגיש את האופי המזעזע והמחריד של הפקודה. הוא מאפיין אותה כ"פקודה אכזרית ובלתי-אנושית"[4], ומגנה אותה בכל לשון של גינוי מוסרי. אין ספק, כי גם התיאור שמתאר בית-המשפט את סימן-ההיכר של כל פקודה בלתי-חוקית בעליל וגם האפיון שנתן לפקודה המסוימת שניתנה בפרשת כפר-קאסם טבועים בחותמם של שיקולים מוסריים מובהקים.

בית-המשפט בחן את ההוראות המשפטיות המיוחדות הנוגעות להטלת עוצר, כפי שהן באות לביטוי בתקנות 8 ו-124 לתקנות ההגנה (שעת חרום). מתקנות אלה עולה, כי מפקד שיש לו סמכות להטיל עוצר רשאי "להשתמש בכל הכוח הנחוץ באופן סביר לשם ביצוע סמכותו", וכפי שקבע בית-המשפט, הכוח שהופעל בכפר-קאסם לא היה "נחוץ באופן סביר". המסקנה שאליה מגיע בית-המשפט בסעיף 16 של פסק-הדין היא, כי הפקודה שניתנה בפרשת כפר-קאסם מנוגדת הן לעקרונות משפטיים כלליים והן להוראות המשפטיות המיוחדות בדבר העוצר. מטעם זה, המעוגן במשפט הפוזיטיבי שלנו, קבע בית-המשפט, כי הפקודה שניתנה היא בלתי-חוקית.

השופט בנימין הלוי אמר בפסק-דין בעניין כפר-קאסם כי : "לא נוכל לדרוש ממפקדינו ומחיילינו להלחם כשחוק השיפוט הצבאי מצוי בכיסם. על כן באות הוראות חוק אלה לעודד את מצפונם המוסרי והאנושי של חיילינו. חיל סביר יוכל להבחין בפקודה בלתי חוקית בעליל על פניה, מבלי לדרוש ביועץ משפטי או לעיין בספר החוקים. הוראות חוק אלה מטילות אחריות מוסרית ומשפטית על כל חייל, בלי הבדל דרגה. דבר זה גורם לכך שמפקד בכל דרג חייב לשקול חייב לשקול את מוסריות הפקודה הניתנת על-ידו וגם את חוקיותה, וכך תיבלם הסכנה הצפויה מפקודות בלתי-חוקיות ובלתי-מוסריות, הניתנות בזדון או ברשלנות או אפילו מתוך כוונות טובות. המשמעת בצה"ל אינה משמעת עיוורת. כל דרג פיקודי, המקבל פקודה חייב לבצעה תוך מחשבה ותוך השקעת יוזמה רבה ככל האפשר. משמעת מסוג זה לא תיפגם כתוצאה מקיום הוראות החוק הנדונות. אם קיום המשמעת הוא אחד מיסודות הצבא, הרי סעיפים אל מחייבים קודם כל את המפקדים, ככל שדרגתם גבוהה יותר, להשקיע מחשב במתן פקודותיהם. מחשבה זו דרושה כדי שהפקודות לא תגרומנה למעשים בלתי-חוקיים ובלתי-מוסריים, וגם כדי שלא תבאנה את החיילים לערעור המשמעת בצה"ל...[5]".

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

[1] ביד"צ תובע צבאי נ' רס"ן מלינקי, פ"מ יז 90.

[2] עדי פרוש "פסק-הדין בפרשת כפר-קאסם, מבחן הדגל השחור והמושג של פקודה בלתי-חוקית בעליל" עיוני משפט טו 245

[3] ז' בורר "הגנת הצידוק עקב ציות לפקודת המפקד ופקודות בלתי חוקיות בעליל בצה"ל" משפט וצבא. 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה