‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי מוטיבציה בכלל ומוטיבציה ללמידה?

תוכן עניינים

תקציר  

מבוא    

הנעה   

מהי מוטיבציה? 

מוטיבציה פנימית מול מוטיבציה חיצונית: 

הגדרות חדשות ומתקדמות יותר:

ארבעת הרמות של וויסות חיצוני:

מוטיבציה פנימית וחיצונית בבית הספר    

חוויות כשלון, הצלחה ומשוב       

אקלים כיתתי וסגנון הוראה         

סיכום ביניים:    

בית הספר לדוגמא- עקרונות ודרכי פעולה

מקרים המדגימים מוטיבציה פנימית         

מוטיבציה מתוך בטחון עצמי ותחושת הצלחה       

"מוטיבצית ההישג"        

"הנעה ללמידה" לפי טיפוסי לומדים   

שיטה - מתודולוגיה. 30 

אוכלוסיית המחקר. 32 

כלי המחקר

הליך המחקר. 32

ביבליוגרפיה. 33

שאלון דמוגרפי 36

שאלון מוטיבציה. 37

פלטי SPSS      

ביבליוגרפיה   

המושג מוטיבציה הוא מושג הקשור בתנועה ובמניעיה. בעבר עיקר הגדרת המוטיבציה התייחס לדחפים ואינסטינקטים הגורמים לאדם לפעול. התייחסות נוספת הייתה התבוננות על האדם כ"מתוכנת" לחפש עונג ולברוח מסבל וזהו המניע שלו. בהמשך השתנתה הגדרת המוטיבציה ומתהליך שכמעט אינו בחירי היא הפכה להיות תהליך והתייחסות נפשית- פנימית: הרצון והעניין לעסוק בדבר מסויים ולהשקיע בו מאמץ. כך ניתן לחלק את המוטיבציות לפנימיות וחיצוניות. מוטיבציה פנימית היא עניין בדבר עצמו ומוטיבציה חיצונית היא כאשר המניע לפעולה אינו קשור לפעולה עצמה אלא לרווח חיצוני או להימנעות מנזק (שגם הוא אינו קשור לפעולה עצמה).

באשר למניעים של התלמיד ללמוד, הם עשויים להשתנות בין יחס חיובי לבית הספר על כל המשתמע ממנו, רצון לקבל אישורים וחיזוקים מן המורים או התלמידים, פחד מבעלי הסמכות ומעונשים, פחד מכשלון או עניין בלמידה עצמה. על פי סולם הצרכים של אברהם מסלו ניתן להגדיר שלושה צרכים רגשיים של התלמיד. כאשר המורה והסביבה תומכים בצרכים של הילד המוטיבציה הפנימית שלו גדלה. הצרכים הם:

• מסוגלות- הבנה כיצד להשיג תוצאות וכיצד להיות יעיל.
• קשר- צורך בקשר משמעותי ותומך עם אחרים.
• אוטונומיה- יכולת עצמית ליזום ולווסת את המעשים.

כאשר מורה מתייחס בכבוד, בהערכה ובאהבה לתלמידיו ומאפשר להם לחוות חוויות של הצלחה, הוא בונה אצלם את תחושת המסוגלות, את האמון שלהם בעצמם וכך מחזק את הדימוי העצמי שהם יוצרים. זהו הבסיס הראשוני שממנו באה כל פעילות וכל הצלחה של התלמיד. כאשר נותנים לתלמידים אפשריות בחירה ומרחב ליוזמות משלהם תחושת האוטונומיה גדלה והתלמידים מגלים יותר רצון ועניין בלימוד. 

זכיתי לעבוד בבית הספר "לשון לימודים" שבעפרה, בארבע השנים הראשונות שלו. במהלך השנים שמנו לב לתופעה שחזרה על עצמה בכל שנה ושנה אף התחזקה ככל שגדל מספר הילדים בבית הספר. בכל שנה בתחילת השנה נכנסים ילדי כיתה א' לבית הספר ועדיין אינם מכירים את בית הספר ואת התכנית ולא ברור להם מדוע עליהם ללמוד ולא רק לשחק כמו בגן. לאחר תקופה קצרה אפשר לראות את הילדים "נדבקים" באווירת הלמידה, לומדים בהתלהבות, מתוך מרץ ושמחה וממש מתוך רצון עצמי. ניסיתי לשאול את עצמי מהו הגורים לתופעה זו? מה מחזק רצון עצמי ללמידה? איך מתפתח רצון כזה? מהם הגורמים המחלישים אותו (ואולי גורמים לכך שרוב המחנכים עדים בדרך כלל לתופעה הפוכה- ירידת הרצון וההתלהבות ככל שנמשכת השנה...) מתוך רצון לחפש תשובה לשאלות אלו נולדה העבודה הבאה. בעבודה ניסיתי לברר את נושא ה"מוטיבציה" בכלל, שעבר גלגולים שונים במשך השנים ו"מוטיבציה ללמידה" בפרט. בהמשך הבאתי סיכום על בית הספר "לשון לימודים", גישתו החינוכית וצורות העבודה שמתוכו צמחה העבודה ומכתב שכתב המנהל להורים שהתעניינו בבית הספר. כדי להראות איך הדברים יכולים לבוא לידי ביטוי בפועל ולהפוך להיות "תלמוד המביא לידי מעשה" הבאתי בסוף העבודה מקרים שונים שקרו במשך השנה בנושא מוטיבציה (קיומה או חסרונה, מקרים שבהם נדרשה התייחסות ועבודה ומקרים שפשוט קרו מעצמם) והם מדגימים יישום של עקרונות שונים שמופיעים במחקרים שהובאו בעבודה. 

שאלון מוטיבציה (חלקי)