‏290.00 ₪

שאלת המחקר: 

כיצד באה לידי ביטוי מדיניות מס למען רווחת תושבי ישראל– אלטרנטיבות רצויות?

תוכן עניינים 

 מבוא. 4

שאלת המחקר. 5

נתונים סטטיסטיים. 6

מדיניות להגברת הרווחה. 8

שכר מינימום. 8

נתונים על שכר המינימום בישראל. 8

הרכב האוכלוסיה והענפים בהם משתכרים שכר מינימום. 9

השפעת שכר המינימום על התעסוקה. 10

השפעתו של שכר המינימום על אי השיוויון בחלוקת ההכנסות. 14

לימודים והשכרה מקצועית. 15

לימודים והכשרה עצמית. 16

שכר מינימום – יתרונות וחסרונות. 17

מדיניות של מס הכנסה נגאטיבי 19

רקע תיאורטי 19

מנגנונים של מס הכנסה שלילי במדינות שונות. 20

ארה"ב וצרפת. 20

אירלנד, ניו זילנד ובריטניה. 21

הפעלת מס הכנסה שלילי בישראל – ההצעות שהוגשו 21

הצעות בנק ישראל. 22

כניסה לעבודה ותעסוקה. 23

חלקיות המשרה. 24

אפשרויות הפעלה. 25

הצעת המוסד לביטוח לאומי 27

סיכום – יתרונות וחסרונות. 28

דיון באלטרנטיבות למדיניות מס ורווחה רצויה. 30

סיכום. 37

ביבליוגרפיה. 39

 עבודה זו תעסוק בנושא חשוב בשיח האקדמי בישראל ובעולם. מהי מדיניות המיסוי הרצויה למיקסום הרווחה וצמצום העוני?

בעבודה תבחן מספר משתנים אשר ימקדו את הקשר הלוגי בין השיטות השונות (מס הכנסה שלילי ושכר מינימום) לבין צמצום האבטלה והעוני.

המשתנה היסודי ביותר הוא "עקומת ההיצע", אשר השיפוע שלה מראה את גמישות הכניסה לעבודה כפונקציה של שינוי בשכר. עקומת ההיצע מושפעת רבות מהכניסות ומהיציאות מהעבודה.

ניתן לראות בגרפים המצורפים את הקשר הבסיסי הטבוע בין העלאת השכר ובין המוטיבציה לצאת לשוק העבודה. קשר זה, על אף היותו לכאורה טריוויאלי במבט ראשון אינו כה פשוט ממבט מעמיק יותר. ראשית, עקומת ההיצע מושפעת מסך כל המשתתפים בשוק העבודה בישראל, ובכללם עובדים קיימים אשר שינו את אופי עבודתם (שעות), עובדים חדשים, עובדים העובדים במשרה חלקית וכו'. מעבר לכך, ישנו שוני מובהק בין הענפים השונים, בגמישות העקומה. כלומר, השפעת עליית השכר על עליית כמות העובדים.

   לכאורה, התשובה לשאלה לעיל הגיונית לגמרי – ככל שהשכר עולה, הרצון לעבוד עולה בהתאם (עקומת ההיצע עולה משמאל לימין). יחד עם זאת, יש לשים לב כי היחס בין עבודה לשכר שונה בקרב קבוצות אוכלוסיה שונות. לדוגמא, ישנן אוכלוסיות, כגון אמהות לילד חדש, שבן זוגן מועסק, ו/או נשים ערביות ו/או נשים בעלות השכלה נמוכה, אשר הנן בעלת גמישות המתקרבת ל"קשיחה" (הגרף השמאלי), כלומר, ישנו ישנו פחות כי העלאה בשכר תביא לכניסתן לעבודה. בקטגוריה זו נמצאים גם גברים הקרובים לגיל הפנסיה.

מאידך, ישנן אוכלוסיות המתאפיינות בגמישות "נמוכה" (הגרף הימני), כלומר, יותר אנשים מקרב אוכלוסיה זו ירצו לעבוד גם אם השכר לא יגדל, או לא יגדל משמעותית. כאן ניתן למצוא, לדוגמא, עולים, נשים בגילאים 20-30, ואנשים המתגוררים בעיירות פיתוח, שם אפשרויות התעסוקה נמוכות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ד. גוטליב, ק. פלוג ונ. קסיר, ( "הצעה לשינוי המדיניות בנושא שכר מינימום", באתר האינטרנט של בנק ישראל, https://www.bankisrael.gov.il/deptdata/papers/paper02h.htm ,

דו"ח הוועדה הציבורית לבחינת חוק שכר מינימום בישראל, ירושלים.