‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מימון זר של פעילות מדינית פוליטית?

תוכן עניינים

מבוא

החוק אוסר על עמותות פוליטיות וארגוני זכויות אדם לקבל תרומות כספיות ממדינות זרות

חוק העמותות

תיקון מס' 11 לחוק העמותות

היסטוריה חקיקתית

השוואה בין-לאומית של הסדרים חוקיים הקובעים מגבלות על מימון זר של פעילויות פוליטיות

ארה״ב

חובת גילוי

מימון טרור

אוסטרליה

קרן וקסנר

ביקורת על הקרן כמימון זר לפעילות מדינית לעובדי מדינה ישראלים

הקרן החדשה לישראל

ביקורת על הקרן החדשה כמימון זר לפעילות מדינית ופוליטית

סיכום ודיעה אישית (רפלקציה)

ביבליוגרפיה

עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא מרתק:  הגבלת מימון זר של פעילות מדינית-פוליטית בעיקר של עמותות כמו קרן וקסנר, הקרן החדשה לישראל ועוד.

בתיקון מס' 11 לחוק העמותות שנחקק בשנת 2008 ביוזמת ח"כ אורי אריאל, נוסף לחוק החיוב של עמותה[1], שקיבלה במהלך שנה תרומות מצטברות של יותר מ-20,000 ש"ח מישויות מדיניות זרות, לדווח על כך בדו"ח הכספי שלה[2]. דברי ההסבר להצעת החוק[3] הציגו את מטרתה:

גופים רבים מקבלים תרומות ממדינות זרות ומגופים מדיניים זרים. פעמים רבות תרומות אלה משמשות לפעילויות פוליטיות בישראל. הצעת החוק באה להגביר את השקיפות בהתנהלותן של עמותות וחברות לתועלת הציבור ולאפשר ביקורת ציבורית על פעילותן על ידי חיובן בפרסום כל תרומה העולה על סכום מסוים המגיעה אליהן מגוף מדיני זר.

הוראה זו הורחבה בשנת 2011 בחוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה.

בקרב הימין הישראלי הפך קשר עם הקרן החדשה לישראל, ובפרט קבלת מימון ממנה, לאות גנאי. פוליטיקאים מהימין, ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, טענו שמדובר בקרן אנטי ציונית. באפריל 2018 נתניהו טען שהקרן היא הגורם המרכזי שהפעיל לחץ אירופי על ממשלת רואנדה לסגת מההסכם להחזרת מסתננים מאפריקה לתחומה. הוא הוסיף כי מטרת העל של הקרן היא מחיקת הצביון היהודי של ישראל והפיכתה למדינת כל אזרחיה, לצד מדינת לאום פלסטינית נקייה מיהודים בקווי 67' שבירתה ירושלים".נשיאת הקרן הכחישה שהארגון פנה לרואנדה או לגורמים אירופאים והוסיפה כי "ראש הממשלה עבר הערב כל קו אדום בהסתה נגד הקרן החדשה לישראל". בהודעה שהוציאה מפלגת הבית היהודי בשנת 2015 נכתב כי הקרן פוגעת "בחיילי צה״ל ובכל אינטרס ישראלי".[1]

בתחילת 2010 תנועת "אם תרצו" יצאה במסע פרסום נגד הקרן ונשיאתה, נעמי חזן, בטענה שהקרן תומכת בארגונים המגישים תביעות נגד קציני צה"ל מחוץ לישראל בהאשמה של פשעי מלחמה, ובתמיכה בארגונים שסיפקו נתונים לוועדת גולדסטון. הקרן פרסמה מסמך תגובה לטענות "אם תרצו", ובו טענה שהמסמך של "אם תרצו" הוא מניפולציה שקרית.

ארגון NGO Monitor הלין במכתב פומבי למנכ"לית הקרן רחל ליאל, נגד ארגון השמאל הרדיקלי "קואליציית נשים לשלום" המשתתף בקמפיין ה-BDS נגד ישראל וכנגד תמיכת הקרן בו. בעקבות זאת הופסקה הזרמת המענקים ל"קואליציית נשים לשלום" והקרן דרשה מהם להסיר את שמה מרשימת התורמים באתר. בתגובה האשימה הקואליציה את הקרן ב"כניעה למסע ההסתה".

מוסדות הקשורים בתנועת "הקיבוץ הדתי", ובהם "קרן הרצוג" ונאמני תורה ועבודה, קיבלו תקציבים מהקרן. בפברואר 2011 קראה תנועת "הקיבוץ הדתי" למוסדות אלה שלא לקבל כספים מהקרן, בשל המטרות שלטענתה הקרן מנסה לקדם. באוגוסט 2018 פתח ארגון "חותם" במסע פרסום נגד עמותות ואישים דתיים שקיבלו מימון מהקרן ופעלו לפי הקמפיין למען מטרות כהפרדת הדת מהמדינה, וקרא לציונות הדתית להתנתק מהם. על המסע פרסום נמתחה ביקורת, בין השאר על ידי אותם ארגונים.

ב-2016 החליט ארגון השמאל "מולד" לוותר על תקצוב מהקרן החדשה בנימוק שהקרן החדשה משתפת פעולה עם ארגונים אנטי-ציוניים.

מנגד פרסמו אנשי רוח, ובהם הסופר א. ב. יהושע והמחזאים יהושע סובול ועדנה מזי"א, עצומה שבה הביעו "שאט נפש ממסע ההסתה והשנאה המתנהל בשבועות האחרונים נגד הקרן החדשה לישראל ונגד ארגוני זכויות האדם בישראל".מספר אמנים וחברי כנסת ערכו אירוע תמיכה בקרן החדשה לישראל. בעקבות הביקורת נגדה יצאה הקרן במסע פרסום תחת הכותרת "לא נסתום" שבמסגרתו הועלה אתר אינטרנט בשם זה וגויסו בלוגרים על מנת שישתתפו במאבקה של הקרן. העיתונאי האמריקאי אדווין בלאק אמר שהקרן מממנת כ-800 ארגונים שהמטרות של מרביתם טובות, אך 80 מהם הם ארגונים פוליטיים הפועלים נגד ישראל. [2]

אנשי ימין טוענים נגד קרן וקסנר שהיא בעלת אג'נדה פרוגרסיבית ושהאג'נדה שלה ושל הלימודים באוניברסיטת הרווארד משפיעים מבחינה אידאולוגית על עובדי המדינה המשתתפים בתוכניותיה, ושהתקשרותה עם נציבות שירות המדינה מתנהלת בניגוד לכללי מנהל תקין. בדיון שנערך בעניין ביולי 2020 בועדת החוקה, חוק ומשפט הודיע מנכ"ל משרד ראש הממשלה כי עד שיוסדר שיתוף הפעולה עם גופים חוץ ממשלתיים בתוכניות מעין זו הוא מקפיא את השתתפות עובדי המשרד בתוכנית. עתירה לבג"ץ נגד תוכניות העמיתים והמנהיגות הבכירה, הוגשה על ידי ארגון אם תרצו, ונדחתה תוך חיוב "אם תרצו" בהוצאות המשיבים. [1]

עתירה של הליכוד בנושאים אלה נדחתה בנימוק שלא הונחה תשתית עובדתית מינימלית, תוך חיוב הליכוד בהוצאות המשיבים.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

 הצעת חוק העמותות (תיקון - איסור תמיכה של ישות מדינית זרה בעמותות פוליטיות בישראל)

דוד א' פרנקל וצבי פרנקל, דיני עמותות בישראל, הוצאת פרלשטיין-גינוסר (2021)

ביילין יוסי, סודות שלא אקח איתי, הוצאת ספרי חמד (2021)

Emmanuel Navon. The Star and the Scepter: A Diplomatic History of Israel, The Jewish Publication Society/University of Nebraska Press 2020