עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון מסורבות גט, מחלת נפש של הבעל או האישה, מעוכבות הגט, בעל שוטה, הגט מקליווא, סרבנות גט, עגונות, עגינות, סנקציות כנגד סרבני גט (עבודה אקדמית מס. 57)

‏390.00 ₪

41 עמודים  

סמינריון מסורבות הגט מעוכבות הגט

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי עיכוב גט מצד בעל חולה נפש?

תוכן עניינים

מבוא    

פירוש מונחי יסוד             

המונח עגינות     

עגינות כתוצאה מסרבנות גט        

עגינות ויבום       

משמעות העגינות             

סנקציות כנגד סרבני גט  

פסק דין של בית הדין הרבני          

גברים שנשותיהם אינן מסכימות או אינן נמצאות כדי לקבל גט        

הגט צריך להינתן ולהתקבל מרצון חופשי  

עגינות שלא כתוצאה מסרבנות     

יחס בית הדין הרבני לאישה חולת נפש שבעלה מסרב לתת לה כתובתה בשל מחלת הנפש שלה 

הגט מקליווא- בעל ששפיות דעתו הייתה מוטלת בספק נתן גט          

השיקולים ההלכתיים: כשירות לצורך מתן גט        

ההסדר במשפט הישראלי              

ישראל ביחס לעולם         

ארצות-הברית מול ישראל             

קנדה     

היבטים חוקתיים             

סיכום   

עגינות שלא כתוצאה מסרבנות- כמו בן זוג המצוי באשפוז כפוי בבי"ח לחולי נפש:      

אישה חולת נפש שבעלה מסרב לתת לה כתובתה בשל מחלת הנפש שלה          

ביבליוגרפיה       

הפעלת אמצעי כפייה נגד סרבן-גט במטרה להניעו לתת/לקבל גט פוגעת ברצון החופשי להתגרש ובזכויות-אדם. המגמה צריכה להיות התאמה בדרך הולמת, במידת האפשר, בין דרגת פגיעה זו בסרבן-הגט לבין דרגת הפגיעה במסורב/ת-הגט. ככל שאמצעי הכפייה ו/או האילוץ המופעל כלפי סרבן/נית-הגט כדי להניעו לתת/לקבל גט חריף יותר, כן יש מקום לשקול ביתר כובד-ראש אם השימוש בו מוצדק לאור האיזון הראוי בין הפגיעה בסרבן/נית לבין הפגיעה במסורב/ת.

לגבי חולה נפש לא ברור האם יש לו רצון חופשי ושימוש בסנקציות כדי להניע סרבן/נית לתת/לקבל גט חייב לעלות בקנה אחד עם עקרונות-היסוד של המשפט העברי בנוגע לשימוש בסנקציות הללו. שימוש שאינו הולם בסנקציות אלה עלול להביא לידי מתן גט או קבלתו שלא מרצון חופשי, שבגינו/ה הגט הינו "מעושה" כפוי, שלא כדין. מוקד הדיון לאור חוק-יסוד זה הוא הפגיעה בזכויות-אדם, האיזון הראוי בין זכויות הבעל והאשה והמדרג ההולם בנוגע לפגיעה בזכויות-אדם.

לגבי חולה נפש לא ברור האם יש לו רצון חופשי ושימוש בסנקציות כדי להניע סרבן/נית לתת/לקבל גט חייב לעלות בקנה אחד עם עקרונות-היסוד של המשפט העברי בנוגע לשימוש בסנקציות הללו. שימוש שאינו הולם בסנקציות אלה עלול להביא לידי מתן גט או קבלתו שלא מרצון חופשי, שבגינו/ה הגט הינו "מעושה" כפוי, שלא כדין. מוקד הדיון לאור חוק-יסוד זה הוא הפגיעה בזכויות-אדם, האיזון הראוי בין זכויות הבעל והאשה והמדרג ההולם בנוגע לפגיעה בזכויות-אדם.

מחלת הנפילה נחשבת כמחלת נפש לפי האיגוד האמריקאי לפסיכיאטריה (DSM). הבאתי שני גאונים בדורות האחרונים:

 "מפני חומר באשת איש [חומרת איסור אשת איש וחשש גט מעושה] לא מלאו ליבו להקל למעשה [לכפות עליו] וכל זה לעניין איסור, אבל בנוגע לעניין ממון, ותופסו כדי שיגרשנה בודאי סמוך לנו לעשות כן"[1].

כאשר אחד מבני-הזוג נעלם, ועקבותיו לא נודעו, או כאשר מחלת נפש פוגעת ביכולתו של בן הזוג ליתן או לקבל את הגט .בסיטואציה בו לא ניתן לסדר גט, אם מחמת סרבנות או מסיבה אחרת, שונה מצבו של הגבר ממצבה של האישה. בעוד שהגבר יכול לקבל היתר מאת בית-הדין הרבני לשאת אישה נוספת על אישתו -"היתר מאה רבנים", עשויה האישה להיוותר עגונה, אלא אם יוכח כי בעלה נפטר או אם חלה במחלת נפש - אם בעת שפיות יתן לה את הגט.

בפס"ד שהזכרתי דובר באישה שדרשה כתובה בסכום כספי גבוה. למערער טענות הלכתיות כי אינו חייב בכתובה כלל, היות ולמשיבה הפרעות נפשיות, ששורשן נעוץ בימי ילדותה, וכמו"כ יש במשפחתה מקרים נוספים של בעיות נפשיות. בספר "פרקים נבחרים בפסיכיאטריה" (אליצור, טיאנו, מוניץ, נוימן) – ספר יסוד במקצוע זה, נאמר (עמ' 58):

"ברור שלא כל סטיה מנורמה, היא מחלהלא כל מצב של סבל, כאב או הפרעה תפקודית היא בהכרח מחלה במונח הרפואי".

ביחס להפרעת אישיות פרנואידית, נאמר שם (עמ' 235):

"הקו הבולט ביותר, הוא חוסר האימון והחשדנות שחשים תמיד כלפי הזולת...

הדיינים קבעו כי יש לבחון אם קיימת פגיעה ממשית בבוחן המציאות ומחשבות שוא. אם לא הפרעה רגילה אינה "מחלת נפש", במובן המקובל.

אין למהר לטפול "מחלת נפש" על בן זוג. ופסקו לאשה את כתובתה!

ראוי שבתי-הדין הרבניים במדינה ילכו בדרך שהתווה הרב שלמה דיכובסקי, דיין בית-הדין הרבני הגדול, בפסק-דינו בתיק 1-21-022106561, שניתן ביום כ"ג כסלו תשס"א -20.12.2000:ישנה רגישות רבה לבעיית העגינות [בגין מחלת נפש בן הזוג] פתרון הבעיה של סרבנות-גט, לא רק במערכת בתי-הדין הרבניים, אלא גם במערכת בתי המשפט בכלל, ובהמ"ש העליון בפרט... "בית-המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, ידון בעניינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק." "צדק" ו"משפט" אינם מושגים זהים, ולא כל מי שזוכה במשפט הוא גם צודק. על הקב"ה נאמר שהוא "מלך אוהב צדקה ומשפט". אצלו בלבד, שני הדברים זהים. נושא העגינות שייך לתחום ה"צדק", ובית המשפט העליון עוסק בו כ"בית משפט גבוה לצדק", ומכאן המדיניות הברוכה שלא לתת יד למעגנים[2].

לינק למצגת אקדמית ספיציפית  ב-99 שח

 ביבליוגרפיה לדוגמא(כ- 30 מקורות אקדמיים):

ד"ר דריה מעוז, פרופ' עמירם רביב, פרופ' עמי שקד אמנות הזוגיות, זב"מ (2019)

א' מרקוס מומחים לדיני משפחה, הוצאת אוצר המשפט, 2017

רבקה לוביץ מסע הייסורים של נשים בבית הדין הרבני, הוצאת משכל, 2017


David Fewer "Constitutionalizing Copyright: Freedom of Expression and Limits on Copyright in Canada" 55 University of Toronto Faculty of Law Review  175, 226-227.
P. W. Hogg Constitutional Law of Canada (Scarborough) 819.
A.P. Allan & C. Hutchinson "Rights in Conflict: The Dilemma of Charter Legitimacy" 23 U.B.C. Law Review  531, 543-544. המלומד Joseph M.  I. Muehlhoff "Freedom of Religion in
 

העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏390.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

תוספות/מחיקה ובלעדיות