‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי צמיחה מתוך משבר אי-פריון?

תוכן עניינים

תקציר

מבוא

צמיחה בעקבות טראומה

תחומי ה"צמיחה הפוסט טראומטית"

משבר אי-פריון

חמלה עצמית

"מיקוד שליטה בריאותי"

תפיסות "מיקוד שליטה" כפרספקטיבה תלוית תרבות

דת

שיטה

נבדקים

כלים

הליך

תוצאות

דיון

מסקנות

מקורות

נספחים

מחקר- "צמיחה אישית" בעקבות אי-פריון

שאלון דמוגרפי:

שאלון "מיקוד שליטה בריאותי", Wallston, Walltson, Kaplan & Maids)

"צמיחה בעקבות טראומה" (PTG= Posttraumatic growth), המוגדרת כ"תחושת שינוי פסיכולוגי חיובי, הנובעת ממאבק עם נסיבות חיים מאתגרות במיוחד"Tedeschi & Calhoun,) 2004) הינה מודל חדש בספרות המחקרית. (כץ, 2021)

על בסיס מודל זה, המחקר הנוכחי עוסק בהיבטים החיוביים שבהתמודדות עם משבר האי-פריון,שלהלן יכונה PTG ובתרומתם של המשתנים "חמלה עצמית", "מיקוד שליטה בריאותי", "תרבות" ו"דת" לצמיחה ממשבר זה. המחקר התבצע בקרב 104 נשים יהודיות ישראליות, דתיות וחילוניות בעודן חוות אי-פריון במשך שנתיים לפחות, כאשר משך הזמן שחלף מאז קבלת האבחנה הרפואית הראשונית הינו שנה לפחות ממועד זה, במטרה לבחון כיצד המשתנים הללו תורמים ל"יכולת הצמיחה" בקרב נשים אלו עוד במהלך התמודדותן עם אי-הפריון.

במחקר השתמשנו בשאלונים הבאים: שאלון דמוגרפי ובו שאלה על אוריינטציה דתית, שאלון–'MHLC' לבדיקת אופי "מיקוד השליטה הבריאותי", שאלון PTGI'' לבדיקת ממוצעי "הצמיחה ממשבר אי-פריון" ושאלון 'SCS' לבדיקת רמת ה"חמלה העצמית" של הנבדקות.

השערתנו על הקשר החיובי בין מרכיביה החיוביים של "חמלה עצמית" ל- PTG אוששה לעומת זאת השערתנו על הקשר השלילי בין מרכיביה השליליים של "חמלה עצמית" לבין PTG אוששה רק לגבי תת-הסולם השלילי "הזדהות-יתר".

וכן, השערתנו לגבי הקשר החיובי בין "מיקוד שליטה בריאותי פנימי" והקשר השלילי בין "מיקוד שליטה חיצוני"-"אחרים בעלי כוח/מזל" לבין PTG לא אוששה. בניגוד להשערתנו, נמצא קשר חיובי בין "מיקוד שליטה חיצוני"- "אחרים בעלי כוח" לבין ה- PTG, ממצא זה תואם ממצאים דומים בקרב חולים או אנשים להם בעיה רפואית שאינה בשליטתם.

בנוסף, השערתנו על ההבדל בין נשים דתיות לנשים חילוניות באופי "מיקוד השליטה הבריאותי" למרכיביו, אוששה חלקית. ההבדל בין נשים דתיות לנשים חילוניות נמצא בממוצעי "מיקוד שליטה בריאותי פנימי" בלבד, לא נמצא כל הבדל בין "מיקוד שליטה בריאותי חיצוני"- "אחרים בעלי כוח/מזל" יתכן ושינויים תרבותיים כגון: השפעת התרבות המערבית על התרבות הישראלית טשטשה הבדלים אלו כמו גם היעדר תת-סולם "אלוקים" בשאלון 'MHLC'.

השערתנו על קיומו של הבדל בין נשים דתיות לנשים חילוניות במידת ה-PTG אוששה. ממוצעי ה- PTG נמצאו גבוהים יותר בקרב נשים דתיות מאשר בקרב נשים חילוניות.

יתר על כן, שוער על קשר בין "מיקוד שליטה בריאותי" לממוצעי PTG באינטראקציה עם דת. לבחינת ההשערה נערך ניתוח שונות משותפת, מן הנתונים עולה כי לא קיימת אינטראקציה בין המשתנים, כך שהשערתנו לא אוששה.

לתוצאות המחקר חשיבות רבה, שכן עולה כי המשתנים "דת", "חמלה עצמית" ו"מיקוד שליטה בריאותי חיצוני"- "אחרים בעלי כוח" תורמים ל"יכולת הצמיחה של נשים ממשבר האי-פריון" עוד במהלך התמודדותן. למחקר אף השלכות תיאורטיות ומעשיות.

דוגמא משאלון

מהו משך הזמן המינימלי שחלף מאז קבלת אבחנה רפואית ראשונית על אי-פוריות?

חודש

חצי שנה

שנה ויותר

במידה וענית על שאלה זו: חודש או חצי שנה אין צורך להמשיך ולמלא את השאלון.

נא סמני את מספר השנים בו הינך מנסה להרות כעת ללא הצלחה

שנתיים

3-5 שנים

5-7 שנים

7-9 שנים

9-11 שנים

11-13 שנים

13-15 שנים

15-17 שנים

17-20 שנים

האם יש לך כבר ילדים ביולוגים?

כן

לא

אתה חייב להשיב לשאלה זו

האם מדובר באי-פוריות ראשונית או משנית?

ראשונית (כאשר שום התעברות אינה מובילה ללידה חיה)

משנית (כאשר אי-פוריות נוצרת לאחר לפחות לידה אחת ביולוגית)

האם יש לך ילדים מאומצים?

כן

לא

האם פנית להמשך טיפול באי-הפריון מאז קבלת האבחנה הרפואית הראשונית?

כן

לא

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2021, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2021)

ספר העובדות העולמי CIA, (2021)

כץ יהודית, פסיכולוגיה חיובית: חושבים טוב. הוצאת ספרים כתר (2021)

פוגל - ביזאוי, ס. האישי, הלאומי, הגלובלי: מבט עכשווי על משפחות בישראל. מאזני משפט, י"ג, 1 -27. (2020)

חסינה מורן