‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הטיפול בענין דואר זבל?

תוכן עניינים 

מבוא.

חוק הגנת פרטיות ו"דיוור ישיר". 

חוק התקשורת לפני חקיקת סעיף 30א. 

רקע לתיקון החוק. 

פרשנות סעיף 30א לחוק התקשורת. 

מהו דיוור ישיר?. 

חקיקה באיחוד האירופאי 

זכויות הנמען 

סנקציות בגין הפרה במישור הפלילי 

סנקציה בגין ההפרה במישור האזרחי 

איסור שיגור מסר פרסומי והתרתו 

מודל OPT-IN ו OPT-OUT.

סנקציה פלילית בגין שיגור אסור. 

סנקציה אזרחית בגין שיגור אסור. 

יישום תיקון 40.

סיכום.

ביבליוגרפיה. 

דואר זבל או ספאם הוא תופעה טורדנית. בעבודה זו אציג הבעיה מבחינה טכנית ואת דרכי הפתרון המשפטיים. התופעה של הודעות המופצות באופן המוני באמצעות רשתות התקשורת השונות  ובעיקר באמצעות דואר אלקטרוני, מלווה את רשת האינטרנט מאז לידתה. ישראל[1], מדינה קטנה של כ- 7 מיליון תושבים וכ 3- מיליון משתמשי אינטרנט, הפכה גם היא כר לפעולתם של מפיצי דואר זבל. הנושא הפך בחודשים האחרונים לאחד הנושאים המשפטיים והציבוריים המדוברים ביותר בישראל, כאשר בעת ובעונה אחת עלו שתי הצעות שונות לחקיקה מיוחדת, שמטרתן להלחם בתופעה. הצעה אחת מאמצת את המודל האירופי, הצעה אחרת הולכת בעקבות המודל האמריקני[2]. כמו כן, הוגשה לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעת ענק במושגים ישראליים של חברת מיקרוסופט העולמית נגד מפיץ דואר זבל מקומי. תביעה זו שמה את ישראל

על המפה הבינלאומית של התופעה, ומעוררת באופן מעשי וקונקרטי את הדילמה העיקרית הנוגעת לדואר הזבל. ישראל נמצאת בצומת דרכים, אך דומה כי אין בידיה אפשרות אחרת אלא להצטרף למגמות העולמיות המקובלות[3].

השאלה המעניינת את המשפטנים בישראל היא מהו המצב המשפטי הנוכחי. האם בית המשפט יקבע בדרך של פרשנות שיפוטית כי אסור להפיץ דואר זבל מסחרי, או שמא יימנע מפסיקה וישאיר את הזירה המשפטית לכנסת, שתיאלץ לבחור בין שתי הצעות החוק המונחות לפניה?

אציע את הפרשנות, לפיה החוק הנוכחי אוסר רק הפצה של דואר זבל בעל תוכן פלילי או דואר זבל הגורם נזק של ממש לציוד, ואינו אוסר הפצה של דואר מסחרי לא מוזמן. מי שאינם משפטנים מתעניינים פחות בשאלה אם יהיה זה בית משפט, או שמא הכנסת, ומתמקדים בעיקר

בשאלה אם יאומץ ההסדר האירופי או שמא ההסדר האמריקני. חיבורי בעבודה זו  מציע את העמדה, שלפיה בנושא זה, כמו בנושאים דומים שמשמעותם גלובלית, רצוי היה לגבש הסדר בינלאומי אחיד, משותף לשני הגושים הגדולים, ולא להשאיר למדינות קטנות, כמו ישראל, את הבחירה[4].

מצגת ספאם, הפצה של דואר זבל

ביבליוגרפיה לדוגמא (כ-20 מקורות אקדמיים)

א' מרקוס מורה דרך לתביעות ספאם, הוצאת סדן, 2017

יובל קרניאל, "חוק המחשבים ודואר זבל – טיפול מקומי בתופעה גלובלית" שערי משפט ד 467, (2016).

אמל ג'בארין "אחריות אתרים לתוכן משתמשים עוולתי- נקודת מבט מוסדית" משפטים 

Bera, Poonam. "Presentation of electronic evidence in court in light of the Supreme Court judgment in Anvar P. K. vs. P.K Basheer & ors. 2017