‏290.00 ₪

שאלת המחקר

האם חלו שינויים בהגדרת הזהות בקרב יהודי גרמניה בעקבות עליית הנאצים לשלטון והתעמולה האנטי יהודית שהופנתה כלפיהם?

תוכן עניינים

מבוא                

התעמולה הנאצית

תעמולה הסבר

ראשית התעמולה בגרמניה                     

 התעמולה הנאצית האמצעים וייחודם

 היבטים פסיכולוגים של התעמולה הנאצית

יישום עקרונות האידיאולוגיות בתעמולה הנאצית

תוכני התעמולה

 זהות יהודי גרמניה 

השתלבות היהודים בגרמניה לפני רפובליקת ויימאר

עם הקמת רפובליקת ויימאר

מינוי היטלר כקנצלר גרמניה בשנת

המתקפה האנטי יהודית של הנאצים

החזרה לשורשים היהודים

סיכום

ביבליוגרפיה

מלחמת העולם הראשונה שהחלה בשנת 1914 תרמה להתפתחות התעמולה והיוותה נדבך חשוב בגיבוש דעת הקהל בעולם. האזרחים בעולם עקבו אחרי מהלכי המלחמה באמצעות העיתון שהיה דאז אמצעי התקשורת.

בשנת 1918 לאחר ארבע שנות לחימה,  הפסידה גרמניה במלחמת העולם הראשונה ואז הוקמה "רפובליקת ויימאר" שניסו להנהיג בגרמניה שלטון דמוקרטי. עד לאותה תקופה נמנעה מהיהודים השתלבות בחברה הגרמנית. רפובליקת ויימאר לא היתה אהודה על חלקים נרחבים בעם הגרמני שהיה רגיל לשלטון יחיד של מנהיג חזק. היו מפלגות קיצוניות אנטי דמוקרטיות שהתחזקו וחתרו תחת הרפובליקה שלא הצליחה לשמור על יציבות שלטונית.

עליית הנאצים לשלטון הייתה תוצאה של כישלון רפובליקת ויימאר. המשטר הנאצי בגרמניה היה משטר טוטליטרי שחלש על כל תחומי החיים של המדינה ושל האדם הפרטי. למשטר זה הייתה אידיאולוגיה ברורה, והוא השתמש באמצעים של חקיקה, חינוך, טרור  ותעמולה על מנת לבסס את משטרו ברחבי גרמניה.

אדולף היטלר היה מודע לכך שהתעמולה הוא היסוד למטרותיו ובעזרת התעמולה ניתן היה להביא את ההמון להאמין בדעות שבעבר לא האמין  לחלוטין בהם, הוא הבין שההמון נוטה לשכוח דברים במהירות ולכן השתית את תפיסתו התעמולתית מתוך ידיעה כי התעמולה חייבת להיות מתועלת למספר נקודות מצומצמות שעליהן יש לחזור שוב ושוב, כמו שכתב בספרו מיין קאמפף:

"בתוך ימים אחדים הפך שם העניין המגוחך לפעולה מדינתית מלאת משמעות, בזמן שבאותה העת    בעיות בעלות חשיבות חיונית נשכחו, או יהיה נכון יותר לומר, פשוט נגנבו מזיכרונו של ההמון". (אדולף היטלר, מיין קאמפף, עמ' 93)

בתעמולה הנאצית  שנאת היהודים תפסה מקום נכבד , היהודים הוצגו בפני העם הגרמני בחזות מאיימת ודוחה ונחותים מכולם, התעמולה השלילית התמקדה ברובה באנטישמיות.

עיקר עבודתי מתמקד במשטר הטוטליטרי הנאצי, בחרתי לחקור את  ההשפעה הפסיכולוגית של התעמולה הנאצית על תהליך גיבוש הזהות של יהודי גרמניה, תוך מתן דגש  לתקופה שבין השנים 1914- 1938, שנמצאת בין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה.

זמן: עבודה זו מתייחסת לזהות יהודי גרמניה בשתי תקופות: בין השנים 1918-1933 ובין השנים 1933-1938.

שיטת המחקר שלי תהיה ניתוח תוכן איכותני . המחקר הוא תיאורי ויתבסס על מספר מקורות: ספרים, חוברות, כתבים ומאמרים.

מבנה העבודה: הפרק הראשון יתאר מהו תעמולה, הגדרות התעמולה הנאצית ואמצעיו. הפרק השני יעסוק בהיבטים הפסיכולוגיים של התעמולה הנאצית, יישום עקרונות האידיאולוגיה הנאצית בתעמולה ותכני התעמולה. הפרק השלישי יבחן את זהות יהודי גרמניה בשנים 1918-1933, בהשתלבות היהודים בגרמניה לפני רפובליקת ויימאר ועם הקמת רפובליקת ויימאר בשנת 1918. הפרק הרביעי יוקדש לזהות יהודי גרמניה בשנים 1933-1938 ממינוי היטלר כקנצלר גרמניה, המתקפה האנטי יהודית של הנאצים והשפעתה על זהות היהודים. ובסוף העבודה יוצג סיכום ומסקנותיי.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ספר העובדות העולמי של ה-CIA, 2020

ע' ריחני, שואה- הכרוניקה, הוצאת אוריון, 2018.

שרון גבע, השואה שעת חינוך. מכון מופ"ת, (2017)

בן מיכאל, ג"ר., יהדות גרמניה בתקופת השואה, המכון ללימודי השואה ע"ש ח.אייבשיץ-חיפה

Cowan, Paula. Understanding and teaching Holocaust education. Los Angeles : Sage Publications, 2017

חסינה מורן