עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון ים- חיל הים,הפלי"ם,זרוע הים,פרשת הצוללות גרמניה העו"ד של ביבי,ימאות בישראל:מבט היסטורי מדיני וצבאי (עבודה אקדמית מס. 562)

‏290.00 ₪

מעל 90 עמודים.

סמינריון ים- חיל הים,הפלי"ם,זרוע הים,פרשת הצוללות גרמניה העו"ד של ביבי,ימאות בישראל:מבט היסטורי מדיני וצבאי


תוכן עניינים

מבוא: התשתית הימית האזרחית בישוב. 

הצי הימי האזרחי של הישוב כלל את: 

התישבות ימית: 

 

מוסדות להכשרה ימית: 

פרק א': הקמת הפלי"ם. 

מערך ההכשרה בפלי"ם. 

פלוגת הנמל: 

פרק ב': תפיסת האיום הימי הערבי. 

פרק ג': הקמת השרות הימי. 

פרק ד': מבנה חיל הים. 

פרק ה':  מערך כ"א, גיוס והכשרה. 

פרק ז': תרומת חיל הים למבצעי מלחמת העצמאות. 

פרשת הצוללות גרמניה 2016-2017

סיכום. 

בבליוגרפיה. 

Abstruct 

 

התשתית הימית בישוב כללה את התשתית האזרחית ואת התשתית הצבאית. התשתית האזרחית כללה את צי הסוחר, חברות השיט הפרטיות, אגודות הדיג וגרעיני ההתישבות לצורך הקמת ישובי דייגים, אגודות ספורט ימיות ובית הספר הימי ליד הטכניון בחיפה. הממסד הימי האזרחי כלל את המחלקה לדיג של הסוכנות והחבל הימי לישראל (החי'ל). התשתית הצבאית כללה את יוצאי הצי הבריטי, יוצאי המוסד לעליה ב', יוצאי הפלי"ם, מתנדבים ומומחים מציים זרים (מח"ל או אחרים).

 הקמת תשתית ימית בישוב החלה יחסית מאוחר לתולדות ההתישבות הציונית. ה"חלום הציוני" לא כלל בתוכו מראשיתו גם נופך ימי. השיבה אל עבודת האדמה ואל הפועלות נתפסה כחלוציות "האמיתית". רק בעשור השלישי של המאה העשרים החלה "היקיצה הימית הציונית", כפי שמכנה אותה אברהם זהר.[1] המפעל הימי התחלק לארבעה תחומים: ימאות אזרחית, עבודה בנמלים, תנועות נוער וספורט ימיות והתישבות לחוף ים המבוססת על ענף הדיג. לאלה יש להוסיף גם את מערך ההכשרה הימי האזרחי. גופים ציבוריים אשר פעלו לעידוד הפעילות הימית הציונית היו ה"חי"ל": 'החבל הימי לישראל' שקם והמחלקה הימית של הסוכנות שבראשה עמד ד. ב גוריון.

מאגר כ"א זה, שעבר הכשרה ימית, אפילו מועטה, היה קטן. גם כלי השיט היו מצומצמים, בעיקר כלים קטנים המיועדים לדיג ומעט ספינות גדולות יותר השייכות לחברות הספנות האזרחיות.

אבל מעבר למשימות הישוביות כלכליות של כיבוש 'הפלח הימי' (כגון דיג ומסחר) צריך היה להערך גם למשימות לאומיות, הן בתחום הביטחוני והן בתחום ההעפלה (מאמצע שנות השלושים ואילך). הגדרת המטרות השתנתה בהתאם לצרכים והתגבשה לאט, כמו גם גיבוש הכח הימי הלוחם.

יש לציין כי החלום על ימאות עברית לא היה רק נחלתה של התנועה החלוצית הפועלית. גם ז'בוטינסקי קרא ל"כיבוש הים" וחלם על הכשרת עתודות של נוער לשירות בצי צבאי ובצי סוחר בעתיד. בית"ר אף הקימה בית ספר לקציני  ים בצ'יוויטווקיה באיטליה. אחראי על ההכשרה (ספורטיבית וימית)  מטעם בית"ר היה ירמיה הלפרין, חבר הנהגת בית"ר העולמית. אחד מחבריו של הלפרין, קפיטן אריה באייבסקי, היה מחלוצי הימאות העברית. באייבסקי, רב חובל רוסי בעל עבר קרבי מימי מלחמת העולם הראשונה ומימי מלחמת האזרחים הרוסית, הגיע לא"י בעבר כחברו של פנחס רוטנברג, התגייר והצטרף לגדוד העבודה. הוא היה ממקימי "אגודת הים", חברה קטנה בעלת ספינה אחת: "החלוץ". בעבר ייסד את "איגוד ימאים עברי", אשר התפרק במהרה עקב המס' הקטן של ימאים עבריים אז. באמצע שנות השלושים היה ממיסדי "זבולון", אגודה לחינוך ימי (יחד עם המהנדס עמנואל טובים).[3] כדוגמת ק' באייבסקי, היו עוד מס' מועט של אנשי עסקים, מכורים לנושא הימי, אשר חלמו את חלום הכיבוש הציוני את הים. רוב המאמצים הושקעו בבנין הספנות המסחרית ספנות הדיג, ולא הודגש כאן הפאן הצבאי.

בבית"ר כן הושם הדגש על הכשרה צבאית של נוער:  נרכשה עבור ביה"ס בצ'יוויטאוקיה ספינת הכשרה: "שרה א'", שהיתה מפרשית בת 200 טון. הקורס הראשון של ביה"ס היה בחורף השתתפו בו קדטים מכל העולם, בניהם גם אנשי בית"ר מהארץ, אחד המשתתפים בקורס ראשון זה היה לימים מפקד חיל הים האלוף שלמה הראל, וכן קציני ים נוספים כגון צבי קינן. ההכשרה הימית של בית"ר לא ארכה זמן רב. בקיץ 37' הפליגה "שרה א'" לחיפה ועגנה בנמלה כחודש ימים. מטרת ההפלגה היתה גיוס כספים להמשך פעילות. עסקני התנועה הרביזיוניסטית הקימו אז את "הליגה הימית העברית" שמטרתה גיוס תרומות להמשך פעילות הכשרה ימית, אולם נכשלו במשימתם. הראל טוען בספרו כי פעילות בית"רית זו היא שדחפה את הממסד האזרחי (שחלק על דרכה האקטיביסטית של בית"ר) להקים את החי"ל ולפתוח את ביה"ס הימי ליד הטכניון. זוהי כמובן טענה אפולוגטית, ואין מענינה של עבודה זו לבדוק את נכונותה. כך או כך הפלגות "שרה א'" נפסקו , כאשר היא נפגעה בסערה בדרכה לצרפת.

 

פרשת הצוללות 2016-2017

פרשה עם חשדות לשוחד של חברה גרמנית לאספקת צוללות במיליארדי דולרים לצה"ל ע"י פרקליטו האישי של ראש הממשלה באמצעות מתווך בשם גנור. עסקת הצוללות כללה שני רכיבים עיקריים: רכש של שלוש צוללות מגרמניה, וחתימת חוזה אחזקה ארוך טווח עם המספנה הגרמנית שמייצג גנור. גורמים במערכת הביטחון אמרו כי בניגוד למה שנדמה לציבור, הכסף הגדול מהעסקה מגיע דווקא מחוזה אחזקת הצוללות, ולא מהתיווך בעסקת הרכש עצמה.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הורה על פתיחת בדיקה משטרתית בפרשת הצוללות. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 


פעיל מ', מן ההגנה לצבא הגנה, הוצ' זמורה ביתן

צור ז', "תקופת הבראשית בכבוש הימי", שורשים א', תשל'ז, 148-171

קיפניס א', "קפיטן באייבסקי, רב חובל רוסי בן אצילים ממיסדי הימאות בארץ", עת-מול, י'ז, (5). עמ. 22-23.

שגב ש' (תירגום), מאחורי הפרגוד, ועדה פרלמנטרית עיראקית על המלחמה בישראל, הוצ' מערכות

שפירא אניטה, מפיטורי הרמ"א עד פירוק הפלמ"ח, הוצ' הקיבוץ המאוחד

 

Heckelman, A. American Volunteers and Israel’s war

Khalidi, W., “The Arab Prespective", The End of the Palestine Mandate, Luis, R., & Stookey, R.W.(edt.), London.

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת