‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא.. 3

התנדבות.. 4

התנדבות בישראל. 8

סקר ההתנדבות בישראל. 8

דפוסי ההתנדבות - מבט משווה לעולם.. 9

התמדה. 10

מעורבות.. 14

ערכי המתנדב וערכי הארגון. 16

מסוגלות עצמית.. 19

תאוריית ההתנדבות, ניתוח ברמת הפרט.. 21

פיתוח מערך מתנדבים.. 22

סיכום.. 23

רשימה ביבליוגרפית.. 25

ההתנדבות נתפסת כמשאב חשוב ומשמעותי במתן שירותים, בעולם בכלל ובמדינת ישראל בפרט. מחקרים רבים נעשו על ההתנדבות, מאפייניה, גיוס מתנדבים וההשקעה בהם ועוד. אולם, רוב הספרות מוקדשת לאוכלוסיית המתנדבים המבוגרת (הכוללת פנסיונרים ונשים שילדיהן בגרו ועזבו את הבית) וחסרה התמקדות בבדיקת המאפיינים של ההתנדבות בקרב בני הנוער, שללא ספק מהווים כוח משמעותי.

מאז מחקרו החלוצי של סילס (Sills) בתחום ההתנדבות הועלו מספר הגדרות שונות שניסו להתמודד עם השאלה – מיהו מתנדב ומתי הופכת פעילות ספונטנית למען הזולת להתנדבות של ממש.

ואן טיל (Van Til) הגדיר את ההתנדבות באמצעות המניעים והתגמולים של פעילות זו: "התנדבות יכולה להיות מוגדרת כפעולה מסייעת של יחיד, שנתפסת כבעלת ערך על ידו, ושאינה מכוונת באופן ישיר לרווח כספי ואינה נכפית על ידי אחרים או מחויבת על פי חוק. כך, במובן הרחב ביותר, התנדבות היא כל פעילות עזרה לא כפויה שעוסקים בה שלא על מנת להשיג, בראש ובראשונה, רווח כספי, ואינה נכפית או מחויבת על פי חוק" (עמוד 6).

אליס ונויס (Eliis & Noyes) שמו דגש אף הן על המניע להתנדבות: "התנדבות פירושה לבחור לפעול מתוך הכרה בצורך קיים, ומתוך גישה של אחריות חברתית, וזאת ללא ציפיה לתגמול כלכלי. עשייה שהיא מעבר לחובותיו הבסיסיות של אדם" (עמוד 4). הדגש של פרס וליס הוא על נושא התמורה: "התנדבות היא מתן שירות מאדם לאדם מרצון חופשי וללא תמורה (או ליתר דיוק, ללא תמורה הדומה, איכותית וכמותית, למחיר השוק של השירות)" (עמוד 1).

הגדרתו של סמית' (Smith) כתובה על דרך השלילה ומסבירה יותר מי אינו נכלל בהגדרה זו: "אדם העוסק בפעילות שאינה ביו-סוציאלית (אכילה, שינה), שאינה נובעת מצרכים כלכליים (עבודה בשכר, עבודות בית, שיפוצים), ושאינה נכפית פוליטית (תשלום מסים, התלבשות לפני הופעה בציבור), אלא פעילות שבעיקרה מונעת על ידי הציפייה להטבות נפשיות מסוג כלשהו, כתוצאה מפעילות בעלת ערך שוק גדול יותר מכל תגמול שניתן עבור פעילות דומה" (עמ' 22-23).

גדרון  הוסיף להגדרה את נושא המוטבים: "התנדבות היא עבודה שאדם עושה, מבלי לקבל שכר, במסגרת ארגונית או אחרת, ושעוזרת לאנשים שאינם בני משפחה או חברים" (עמוד 10).

"המועצה הלאומית להתנדבות בישראל (ע"ר)", עמותה - אשר שמה לה למטרה: לקדם, למנף, לעודד, לאגם את רוח ההתנדבות בחברה הישראלית - כמו-גם יצירת רב שיח בין ארגונים המפעילים מתנדבים - ולצורך כך פרסמה המועצה את "אמנת ההתנדבות: קוד אתיקה - נוהל הפעלת מתנדבים"

ההגדרה המופיעה בקוד האתיקה נחלקת לכמה רמות:

מתנדב/ת: אדם הפועל למען הזולת והחברה מתוך רצון חפשי, וללא קבלת תמורה כלכלית עבור הפעולה ההתנדבותית.

פעילות התנדבותית: תרומת זמן, שירות, מומחיות, ידע, יוקרה ו/או מערכת קשרים על ידי מתנדב, לפחות למשך פרק הזמן לגביו התחייב המתנדב, באופן ישיר או עקיף, לאנשים מוכרים (למעט בני משפחה) ו/או בלתי-מוכרים, לארגונים, למוסדות ולתנועות, לקהילה ו/או לסביבה.

ארגון המפעיל מתנדבים:

עמותה, גוף ציבורי (למשל, ממשלתי או מוניציפלי) או גוף עסקי, המפעיל מתנדבים על-מנת להשיג מטרות למען החברה.

קבוצת אנשים הפועלת בהתנדבות על-פי מטרות שהציבה לעצמה, ללא כוונת רווח.

ברם, כל ההגדרות שהובאו לעיל אינן מתייחסות לפעילות מסודרת ותוך ארגונית של מתנדבים, וכך כמעט כל אדם העושה מעשה זולתני, ויהא זה מעשה חד פעמי ולא מאורגן, יכול לחסות תחת הגדרות ההתנדבות הללו. יש לציין כי סקרים הבוחנים את היקפי ההתנדבות דווקא פועלים בדרך כלל לפי ההגדרה הצרה של ההתנדבות: ההתנדבות הרשמית, שמובחנת מפעילות אלטרואיסטית אגבית. פנר (Penner) הסביר כי להתנדבות רשמית ומסודרת ארבעה מאפיינים: היותה פעילות מתוכננת ולא ספונטנית; התנהגות ארוכת טווח; היעדר קשר חברתי בין המתנדב למוטבים; והקשר ארגוני. לעומת זאת, פעילות אלטרואיסטית אגבית (לדוגמה סיוע לקשיש לעבור את הכביש) היא ספונטנית, משך ההחלטה אם לבצע אותה קצר, ורק לעתים רחוקות מכיר המתנדב את מקבל העזרה. התנדבות מתמשכת, לעומתה, אינה ספונטנית, משך ההחלטה אם להשתתף בה ארוך ויש למתנדב אפשרות לבחור בין אלטרנטיבות שונות.

(ריימונד).

התנדבות היא שירות הניתן מאדם אחד לאחר מתוך רצון חופשי, ללא תמורה חומרית או תמורה השווה למחיר של פעילות זו באופן איכותי או כמותי. בספרות ישנו דגש על כך שההתנדבות היא ככל עבודה היות והיא דורשת השקעת משאבים, זמן ואנרגיה. ייחודה של עבודה זו הוא בכך שהיא נעשית באופן מודע ללא רצון לשכר כלשהו, וכרוכה בהכרה בצרכים של החברה, ועשייה מתוך אחריות חברתית מעבר למחויבות הבסיסית של פרט לחברה בה הוא חי .

בארון ובירן ציינו חמישה שלבים בתהליך הירתמות לפעילות התנדבותית: 1. מודעות – הכרה בכך שיש בעיה בתחום מסוים. מודעות זו יכולה להיווצר ע"י אמצעי המדיה השונים, שמועה מפה לאוזן או מפגש בלתי-אמצעי עם הבעיה בקרבת הפרט. 2. פרשנות – פירוק הבעיה לגורמים המרכיבים אותה והגדרת הצרכים שיש למלא על מנת לפתור את הבעיה. 3. תחושת אחריות – קבלה שכלית ורגשית כי האדם אחראי על מציאת פתרון לבעיה. 4. החלטה – חשיבה והחלטה מה בכוחו של האדם לעשות על מנת לסייע בפתרון הבעיה. 5. ביצוע – עשייה בפועל של מה שהאדם החליט שבכוחו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ערן יחיאל, ארגונים התנדבותיים במערכת הרווחה, אוניברסיטת תל-אביב

L.M. Salamon, "Of Market Failure, Voluntary Failure, and Third Party Government: Toward a Theory of Government-Nonprofit Relations in the Modern Welfare State", Journal of Voluntary Action Research, 16 (1-2.