‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי התיישנות עבירות מין?

תוכן עניינים

מבוא    

התיישנות עבירות מין בישראל    

מוסד ההתיישנות          

התיישנות עבירות          

חוק ההתיישנות 

תיקון מס'  לחוק ההתיישנות סעיף א משנת          

טעמי מוסד ההתיישנות  

הוראת הדין והצדקותיה 

פרשנות סוגיות "התיישנות" וזכות היסוד ל"גישה לערכאות"           

מגבלות על העלאת טענת התיישנות        

כלל מועד היווצר העילה המתיישנת וחריגיו          

אירועים ומצבים עוצרי מרוץ תקופת ההתיישנות    

רפורמה בדיני ההתיישנות          

התיישנות עבירות מין    

התיישנות עבירות מין במשפחה בישראל  

דוקטרינת הפשע המוסתר          

משפט משווה    

התיישנות עבירות מין בארצות הברית     

בריטניה           

התיישנות עבירות מין באנגליה    

ביטול תקופת ההתיישנות בעבירות מין בישראל    

התיישנות עבירות מין בקטינים    

מבט נוסף : ההתיישנות על עבירות מין בקטינים   

התעללות מינית בילדות או בצבא התישנות רק עד גיל  או .

עבירות מין במשפחה     

התיישנות עבירות          

דין מצוי: ישראל 

משפט משווה: ארצות הברית      

תופעת ההתעללות המינית בקטינים בארה״ב       

הצעות חקיקה   

סיכום, מסקנות והצעה לתיקון החקיקה    

ביבליוגרפיה      

מרבית עבירות המין מסווגות כעבירות פשע, כלומר מהסוג החמור ביותר, אולם ישנן גם עבירות מין מסוג עוון ואף מסוג חטא. בהתאם לסוג העבירה נקבעת תקופת ההתיישנות. כך למשל, תחול תקופת התיישנות של עשר שנים ממועד הביצוע בגין עבירות כגון בעילה אסורה בהסכמה, מעשה מגונה או מעשה סדום. במרבית עבירות ההטרדה המינית תנוע תקופת ההתיישנות בין שלוש ועד חמש שנים. [1]

ואולם, כאשר מדובר בעבירות מין אשר בוצעו בקטינים, קיים חריג לתקופת ההתיישנות. אם מדובר בעבירת מין מסוג פשע כגון אונס, מניין תקופת ההתיישנות יחל ביום שבו ימלאו לקטין 28 שנים. משמעות הדבר היא כי ניתן להתלונן על עבירת מין אשר בוצעה כאשר הקורבן היה קטין עד גיל 38. רק לאחר מכן העבירה תתיישן. [2]

לאור כל האמור לעיל, ההבחנה בין גילוי עריות לבין התעללות מינית בקטין ע״י זר לעניין מירוץ ההתיישנות איננה ראויה.

בבחינת המשפט המשווה הזר נראה כי החקיקה והפסיקה כיום אינה מבחינה בין עבירות מין בתוך המשפחה לבין עבירות מין ע״י זרים (בוחנים את חומרת העבירה) ואין כלל הצדקה להבחנה שכזו. הספרות הזרה מייחסת את התמורות הפסיכולוגיות והסוציולוגיות עליו מדברת הספרות הישראלית לא רק לנפגעי גילוי עריות אלא לנפגעי עבירות מין קטינים בכלל.

על המחוקק ראשית לזנוח את ההבחנה בין התעללות מינית במסגרת גילוי עריות והתעללות מינית בכלל. לאחר מכן על המחוקק להגדיר באופן מדויק יותר מה תחשב עבירה חמורה לרבות התעללות מינית ע״י כל מבצע. מומלץ לאמץ את המודל הקנדי לפיו בעבירות חמורות אין תקופת התיישנות כלל ובעבירות מדרגות נמוכות יותר תקופת ההתיישנות לא תחל כל עוד הנפגע לא הוכיח יכולת פיזית ונפשית להתמודד עם הגשת התביעה. הצעת החוק לביטול חוק ההתיישנות בעבירות מין חמורות הנה הדין הראוי כאשר התעללות מינית בקטינים תוגדר עבירה חמורה ללא רלוונטיות לקרבת המבצע לקורבן ויתווסף לה הסדר נוסף הנוגע לעבירות מין מדרגות נמוכות יותר וההתניה כי הנפגע יהיה בעל יכולת פיזית ונפשית להתמודד עם המקרה.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

א' מרקוס הפרשנות לחוק ההתישנות, הוצאת אוצר המשפט, 2017

איילת גז עבירות מין בישראל, הוצאת אוצר המשפט (2017).

טל חבקין התיישנות, נבו הוצאה לאור