‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי אפליה בעבודה על בסיס לאום במדינת ישראל בין המצוי לרצוי?

תוכן עניינים

1.מבוא. 

שאלת המחקר

כיצד באה לידי אפליה בעבודה על בסיס לאום במדינת ישראל בין המצוי לרצוי?

2.הזכות לשוויון בעבודה. 

העדפה מתקנת. 

שוויון חוקתי, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו 

3. אפליה על רקע לאום בעבודה. 
4. המצב המצוי 
5. הדין הרצוי 

6.משפט משווה. 

ארה"ב. 

צרפת. 

גרמניה. 

יפן 

שבדיה. 

סיכום. 

ביבליוגרפיה.

עבודה זו תנסה לבחון, ככל שהיריעה תספיק, כיצד באה לידי אפליה בעבודה על בסיס לאום במדינת ישראל. יהא דיון על הזכות לשוויון בעבודה: ישנן מדינות בהן מופעלים אמצעים אפקטיביים לאכיפתה של העסקה שוויונית בקרב המגזר הפרטי. זהו הסדר משפטי המחייב ספקים וקבלנים, המעוניינים לגשת למכרזים ממשלתיים לגבי אספקת מצרכים או שירותים לממשלה, לעמוד בדרישות מסוימות לגבי העסקה שוויונית ואי-אפליה.

כמו כן יהיה דיון בתת פרק על העדפה מתקנת (בדגש על ערבים). ייוחד פרק לאפליה על רקע לאום בעבודה. יינתן דגש על המצוי והרצוי וכן ניתוח של משפט משווה לעולם (הן המשפט האנגלו-אמריקני והן המשפט הקונטיננטלי).

בישראל דוקטרינת שווה אבל נפרד נקלטת בפס"ד קעדאן : ברק מקבל את ההלכות האמריקאיות הוא אומר שנפרד אבל שווה זה אסור אבל ששווה אבל נפרד כנראה זה מותר עכשיו. פס"ד brown היה מוגבלות של המשפט וקעדאן היא המקבילה של ישראל הוא מתקבל לעליון בשנת 1995 אך פס"ד מתקבל בחודש מרץ 2000 אז ישנה תחושה שהשלום קרב בקיצור העיתוי של פס"ד political laweringניתן גם פס"ד של הוועד נגד עינויים, אם זה היה באוקטובר 2000 קעדאן[1] לא היה ניתן כנראה לעולם. בקעדאן נאמר שהזוג צריך לחזור לוועדת הקבלה כדי שישכלל מחדש בעניין קבלת קרקע בישוב קציר ואז נקבע שיש חוסר התאמה וזה לא קשור לכך שהם ערבים[2]. כך זה ממשיך עוד 4 שנים, ביהמ"ש עצמו פחד כי פס"ד עשה המון רעש דברו על סוף הציונות ועל סוף יהוד הגליל . בשנת 2004 החליט המנהל לאפשר לזוג להיכנס לישוב קציר, אבל הסתבר שלאחרונה לא מאפשרים להם לבנות אפילו לבנה אחת במקום. זו דוגמא לכוחו המוגבל של המשפט ונראה שעד כמה שבית המשפט ינסה לשנות את הגישה זה ייקח זמן רב, אך תפקיד המשפט לזרוע את הזרעים לשינוי. השאלה הנשאלת האם המשפט משקף מציאות או יוצר מציאות ?

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

[1] בג"ץ קעדאן ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(1) 258, בעמ' 275.

[2] מאיר חטינה ומוחמד אל־עטאונה (עורכים), מוסלמים במדינת היהודים: דת, פוליטיקה, חברה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018.