‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי שכר גברים לעומת נשים?

תוכן העניינים

מבוא

סקירת ספרות -סקירה תיאורטית

המהפכה החברתית – מגדר והזכות החוקתית לשוויון

הנורמה בישראל: מגדר ושוויון

סטריאוטיפים בכלל וכלפי נשים בפרט

אכיפת הזכויות למניעת אפליית נשים בעבודה

תנודות ממוצעות כלליות בהבדלי שכר בין המינים

הבדלים סטטיסטיים ממוקדים בשכר גברים לעומת נשים אקדמאיים ולא אקדמאיים

שיטה - מתודולוגיה

בעיות מתודולוגיות איכותניות

שיטה כמותית סטטיסטית

ממצאים כמותיים:

דיון בממצאים הכמותניים

סיכום ומסקנות

רשימה ביבליוגרפית

נספחים:

הראיונות ראיון 1

פלטי SPSS

פערי הכנסה בין גברים לנשים בישראל הוא נושא שמעסיק כיום, יותר מבעבר, את ארגוני הנשים, התקשורת וחלקים נרחבים בציבור. לפיכך, בעבודתי בחרתי לעסוק בסוגיית הבדלי השכר הללו תוך התמקדות באלו שרכשו השכלה גבוהה. כידוע, פערי שכר בין המינים הוא נושא שמעסיק כיום, יותר מבעבר, את ארגוני הנשים, הציבור והתקשורת, כאשר ידוע כי על מנת לצמצם הפרשים בתשלומי המעסיקים למועסקים שהם גברים לעומת מועסקות נשים יש לשנות מן היסוד גורמים בסיסיים בחברה ובתרבות, כמו למשל נטייה פטריארכאלית מובנית או גישור על תפיסות מושרשות באשר לתפקידי המינים בשוק העבודה. חוקרות מגדר אף מניחות כי השתתפות מוגברת של נשים ושכר שוויוני יותר, כמו גם צמצום פערים, עשויים להגביר יציבות חברתית ולעודד חקיקה שתגן לא רק על נשים על אלא על כלל המועסקים באשר הם .              

הרצוג בסקירת הנושא מטעם הכנסת, מציינת כי בעשורים האחרונים גברה מאוד פעילותן של קבוצות לחץ נשיות בתחום הקטנת פערי ההכנסות, כאשר הצעדים החשובים ביותר בתחום היו עיגון הנושא בחוק (חוק שכר שווה תשנ"ו) והקמת מנגנוני פיקוח רציניים יותר בנושא השכר כמו הועדה לקידום מעמד האישה והנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה .

עם זאת, למרות דיווחים ממשיים על התקדמות בצמצום פערים[1], מסתבר שהפערים בין המינים עדיין גדולים ולעיתים אף גדלים. כך לדוגמה, על פי סקר מקיף ועצמאי (לא ממלכתי או ממשלתי) של חברת ה"עוקץ" פערי השכר בין נשים לגברים לא רק שלא צומצמו אלא אף עלו ב- 26.2%.

לכן, על מנת ליישב מעט את הפערים, הבלבול, וחוסר ההתאמה בין הדיווחים השונים, בחרתי לבדוק שאלת מחקר מדגמית בתחום הבדלי השכר שעניינה אותי אישית - "האם פערי שכר בין נשים וגברים אקדמאיים צומצמו ב- 15 השנה האחרונות". ההשערה שהעליתי היא שככל שנתקדם בשנים נראה כי הפער הקיים בין גברים ונשים הולך ומצטמצם.

ננקטה שיטת מחקר האיכותני והכמותי. נערכו 4 ראיונות עם נשים בקשר לאפליה. בנוסף שיטה כמותית סטטיסטית.

בנוסף שיטת המחקר הכמותית שבה בחרתי היא השוואת ממוצעי השכר בין המינים לפי נתוני הלשכה המרכזית בנושא . בעבודה אבדוק אפוא את ממוצעי השכר וההפרשים בקרב אקדמאים ואקדמאיות ואדון בנושא, תוך הפניית החקר גם לתחום של הבדלים במקצועות ספציפיים כמו ראיית חשבון, ניהול בכיר בשירות המדינה, הנדסה וכו'.

דוגמא מתמלול ראיון
שם: ר.ב.

תפקיד: טלרית בבנק

ותק בתפקיד: 16 שנה

השכלה: כלכלה ומנה"ס אונ' דרבי, תואר שני מבר אילן במדעי החברה וניהול (לא סיימתי)

נסיון מקצועי: 3 שנים מזכירה במוקד גרירות רכב בבעלות משפחתי ומאז בבנק.

ש: האם שרתת בצבא ואם כן מה היה תפקידך ?
ת': שרתתי בשירות לאומי בתור סייעת/אחות לא מוסמכת בבי"ח שערי צדק

ש: תארי בבקשה את שירותך ואת היחס שקיבלו הנשים בתקופה זו בו נתקלת ע"י גברים

ת: בסה"כ הייתי אז נערה דתיה מבית טוב (היום אני מגדירה עצמי מסורתית פלוס) נתקלתי ביחס בסדר אני חושבת. היום אני יותר מודעת ונחשבת ה"פמיניסטית" מבין חברותיי.

ש: האם ידוע לך על תיקון הסיטואציה המשפטי בנוגע לאפליה מגדרית?

ת': תראי בבנק זה מאוד מסודר. שלחו לכל העובדים את הנוהל תלו את התקנון על לוח המודעות עם צאת החוק באותה שנה, ובזה חשבו שיוכלו להסתפק.

ש:תארי בבקשה את האווירה השררה בין גברים לנשים לפני התקנון אשר נתלה על לוח המודעות במקום עבודתך ואחרי, האם את שמה לב לשינויים ביחס?

ת': בהחלט שמתי לב לשינויים אחר התחוללו, לפני צאת החוק הגברים נהגו ופנו אלינו יותר בזלזול, אף היו כאלה שזרקו הערות שהם ממש לא במקום, וגברים שהם באותו התפקיד כמוני הרשו לעצמם לבקש שאכין להם קפה על אף פי שזהו לא תפקידי בכלל ואף לא מתקרב לזה.

ש:תארי בבקשה את האווירה בין גברים לנשים במקום עבודתך הקודם.

ת': זה היה מזמן אני לא זוכרת ממש.

ש: האם ישנו יחוד של עובד/ת בארגון כנציב/ת תלונות בנוגע לאפליה מגדרית, פרטי

ת': לא הייתי אומרת שהתפקיד של אותה הבחורה, שולה שהיא מנהלת המחלקה, הוא לטפל בתלונות אבל ישנה מישהי שניתן לפנות אליה לגבי בעיות חברתיות במקום העבודה זו היא.
ש: תודה רבה לך על שיתוף הפעולה עזרת לנו מאוד.

לינק: מצגת שכר נשים, פערי שכר בין נשים וגברים

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2020, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

שפירא ע', סוגיות מעשיות בניהול ומנהיגות, זב"מ (2019)

הרצוג, ח', חזן, נ', קרצ'ק, ה' ."מדד המגדר- אי שוויון מגדרי בישראל". מכון ון ליר בירושלים.

Dreyfuss, Bnaya, Ori Heffetz, and Matthew Rabin. October, 2019. Expectations-Based Loss Aversion May Help Explain Seemingly Dominated Choices in Strategy-Proof Mechanisms.

MacKinnon, Catharine A. Gender in Constitutional Law. Edward Elgar Academic Publication.