‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באים לידי ביטוי יסודות ריאליסטיים ויחסי גברים ונשים ברומן גאווה ודיעה קדומה, ג'ין אוסטין ?

תוכן עניינים

מבוא

פרק 1 – אפיון הדמויות בגאווה ודעה קדומה

מר וגברת בנט

אליזבת' בנט

דארסי

עיצוב העלילה והדמויות אבחן על רקע המציאות החברתית של התקופה

הבחירה עם מי להתחתן, עבור הנשים ההכרעה היא גדולה יותר

כיצד משרת העיצוב הריאליסטי של הדמויות והעלילה בגאווה ודעה קדומה מאת אוסטן, את ייצוג יחסי גברים ונשים במאה התשע עשרה?

פרק 2 – העלילה בגאווה ודעה קדומה

האקספוזיציה

הצעת הנישואים של קולינס

נישואי לידיה

הסיום – החתונות

סיכום

בבליוגרפיה

גאווה ודעה קדומה, אחד הרומנים הידועים של ג'ין אוסטן שזכה גם לעיבודים רבים לקולנוע, עוסק, כמו רבות מיצירות ג'ין אוסטן, במוסד הנישואים. בעבודה זו אבקש להתמקד בעיצוב הריאליסטי המורכב של היחסים בין גברים ונשים ברומן, על בסיס עיצוב העולם הריאליסטי ברומן, המתאפיין בתיאורים של החברה הגבוהה בבריטניה באותה תקופה, ולהראות את המורכבות של התיאורים של אוסטן. ספרה זה של אוסטן כמו ספריה בכלל מתאפיינים בבנייה מתוחכמת וריאליסטית של הדמויות על רקע החברה והמגבלות החברתיות של התקופה. אוסטן מתארת למשל את המגבלות בהן חיו נשים בנות התקופה, ואת מאבקן להשיג עצמאות מסוימת בתוך המגבלות, וכך גם ברומן גאווה ודעה קדומה. 

לא רבות ידוע על חיי הסופרת. היא חיה חיים מעוטי אירועים חיצוניים: מעולם לא התחתנה, וכמעט לא יצאה מחוג המשפחה שלה. היא נולדה כשביעית מבין שמונה ילדים של הכומר ג'ורג' אוסטן, והיו לה שש אחים ואחות אחת לה היתה קרובה, קסנדרה אליזבת. את הרומן הראשון שלה כתבה כבר בגיל 14. ארבעה מתוך ש הרומנים שלה פורסמו באופן אנונימי לא תחת שמה.

באנציקלופדיה בריטניקה מפורט על גאווה ודעה קדומה: הוא פורסם ב-1813, בשלושה כרכים וללא שם המחברת. הוא מתאפיין בשנינות ואפיון דמויות קפדני, ועוסק ביחסים המורכבים בין אליזבת' בנט, בתו של ג'נטלמן כפרי, לבין פיציווליאם דארסי, אריסטוקרט עשיר, והתהפוכות שעוברים היחסים שלהם. הרומן מתרחש במאה התשע עשרה בסביבה כפרית, ועוסק בחמש האחיות לבית בנט, שאימן דואגת שיינשאו במהרה כי ביתם יעבור בירושה למר קולינס אחרי מות האב. בנשף פוגש צ'רלס בינגלי את ג'יין בנט, המבוגרת בבנות, ואילו אליזבת', גיבורת הרומן, פוגשת את דארסי, ודיעות קדומות פוגעות במפגש הראשון ביניהם. 

אליזבת' מסרבת להצעת נישואים של מר קולינס, והוא עובר להתעניין בחברתה שרלוט לוקס. בו בזמן פוגשת אליזבת את ג'ורג' ויקהאם, איש צבא, והם מגלים עניין אחד בשני. אליזבת' חושדת בדארסי שהוא פוגע ביחסים בין בינגלי לג'יין, ומסרבת להצעת נישואים שלו. דרסי מסביר שאכן קלקל את היחסים כי האמין שג'ין אינה אוהבת את בינגלי. כמו כן הזהיר את אליזבת' שויקהאם ניסה להתחתן עם אחותו בת החמש עשרה כדי לזכות בכספה. אליזבת אז מתחילה להכיר באיכותו של דארסי. כשאחותה הצעירה לידיה בורחת עם ויקהאם, דארסי דואג שינשא לה, ולבסוף אליזבת' מתחתנת עם דארסי וג'ין עם בינגלי. 

עיצוב העולם הריאליסטי ברומן הוא מדוקדק, וכולל גם את העולם החברתי של המעמד הגבוה בבריטניה של תחילת המאה התשע-עשרה. בעבודה זו ארצה לבחון את היסודות הריאליסטיים ברומן של אוסטן. כפי שלמדתי בקורס, היסודות הריאליסטיים בספרות אמורים לייצוג מציאות באופן משכנע ככל האפשר: מלאות ריאליסטית של פרטים, הצגה מורכבת של דמויות מבחינה פסיכולוגית מקום האדם בחברה, תיאור מקומות מציאותיים, ועוד. 

דינגוט מגדירה מוסכמות יסוד של הרומן הריאליסטי במאה התשע עשרה, בעזרתו אתייחס בהמשך לעלילה ולדמויות ברומן הנבחר. הרומן הריאליסטי בנויה מעלילה שהיא שרשרת אירועים ברומן, המתרחשת סביב דמויות מסוימות. ההתרחשויות ברומן יכולות להיות מתוארות לפי סדר כרונולוגי כלומר הסדר שהדברים מתרחשים במציאות, או לבנות את האירועים על פי סדר אחר. העלילה "היא מבנה של רצף אירועים המקושרים ביניהם בקישורים סיבתיים, או דרך ארגון סיבתית של האירועים בטקסט". קישורים סיבתיים יכולים להיות בעלי מקור במציאות החיצונית, אבל גם בעלי קישורים פסיכולוגיים על פי האופי של הדמות. מרכיב נוסף של הרומן הריאליסטי הוא אפיון דמויות, כאשר ברומן הריאליסטי נהוג להציג את הדמות בהקשר של רקע משפחתי וחברתי מוגדר (מלאות ריאיליסטית), ולהדגיש פעולות ומעשים. כמו כן במקרים רבים יהיו דמויות שמתפתחות דרך קונפליקט (כך גם אצל אוסטן בגאווה ודעה קדומה, למשל הקונפליקטים של האחיות בנט עם מי להתחתן). 

ברומן הריאליסטי בדרך כלל יהיה מספר כל יודע שאינו חלק מהסיפור ויודע כל שהתרחש. הריאליזם יתאפיין כאמור גם בהדגשת הרקע החברתי, והדגשת המעמד, המוצא והמצב הכלכלי, כמו גם רקע היסטורי מסבירה דינגוט. כמו כן מתאפיין הרומן הריאליסטי של המאה התשע עשרה בסיום סגור, שבו קונפליקטים מגיעים לפיתרון

כמו כן אתייחס בעבודה להגדרות של הרציג לגבי ספרות דמויות מציאות. על פי הרציג "כל יצירה מעצבת גירסה זו או אחרת של עולם [...] בעולם הבדיוני מתרחשים אירועים – אירועי טבע, אירועים במישור היסטורי, חברתי, בין אישי, פסיכולוגי וכו'. האירועים מתרחשים בסדר כרונולוגי [...] באירועים האלה לוקחות חלק דמויות פועלות, הרוקמות מערכות יחסים זו עם זו, והמונחות על ידי נסיבות, אופי, השקפת עולם וכו'. הרכיבים הבדיוניים האלה השאובים מן המציאות, [...] מכונים אפוא תבניות דמויות מציאות, והחוקיות המדריכה אותם, זו שכל עולם בדיוני מתנהל על פיה, מכונה חוקיות דמוית מציאות". 

אוסטן היתה סופרת ריאליסטית. דינגוט מסבירה ש"מחויבותה של אוסטן לריאליזם, העולה מן העובדה שהיא משתמשת במוסכמה וגם מערערת אותה וכך יוצרת רומן שחותר להיות דמוי מציאות יותר [...] אוסטן עצמה הקפידה מאד בפרטים מן הממשות שחשבה להכליל ברומנים שלה [...] הן ההקפדה על עקרון הדומות, היינו הנאמנות למציאות [...] אוסטן כותבת רומנים העוקים ביום יומי ובמוכר, וזה סימן ההיכר של הרומנים שלה. נראה לי כי אוסטן, באמצה לעצמה עמדה השואפת למסתדר ולריאליסטי (בחתירתה נגד המוסכמות, בראייתה המפוכחת מאוד של חיי הנישואים, האהב , הרכוש) מאששת בעצם את הקשר בין רומן מסתבר, דמוי מציאות, לבין ההשפעה המוסרית שעשויה להיות לרומן".

בעבודה אתמקד בשני היבטים ספרותיים: דמויות ועלילה. אראה כיצד אוסטן מעצבת את הדמויות ומאפיינת אותן באופן עקיף על ידי הפעולות והבחירות שלהן. ואראה את שלבי העלילה השונים ואת הקשרים הסיבתיים והאנלוגיים ביניהם. אלה עוזרים לבניית העולם הריאליסטי, ותורמים לפרשנות. 

את עיצוב העלילה והדמויות אבחן על רקע המציאות החברתית של התקופה, ואתמקד בעיקר בסוגיה המגדרית. בסוף המאה השמונה עשרה ותחילת התשע עשרה נשים עדיין היו רחוקות משוויון, אבל בעקבות שינויים והתחלה של מודעות לנושא, האפשרויות המצומצמות הורחבו מעט. כך למשל האפשרות של נשים, לפחות במעמד הגבוה, לבחור בן זוג ולא להינשא בשידוך, המיוצג ברומן. 

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

 דינגוט, נילי, הפואטיקה של הסיפורת, רעננה: האוניברסיטה הפתוחה. 

אוסטן, ג'ין, גאווה ודעה קדומה, תל אביב: כתר

Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge, (2018)