‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי סרטן השד?

סרטן השד היא מחלת הסרטן השכיחה ביותר בקרב נשים בארצות המערב, ומהווה כ-30% מכל התחלואה בסרטן בנשים. הוא סוג הסרטן השלישי בשכיחותו בין כל סוגי הסרטן בשני הזוויגים, ומהווה 10% מהתחלואה הגלובאלית בסרטן. ההתרחשות השנתית של סרטן השד עומדת על 114 מקרים חדשים כל שנה, באוכלוסיה של 100 אלף, ומקובל שאחת מתוך תשע נשים במדינות המערב תתגלה כנגועה בסרטן זה בשלב מסוים של חייה. סרטן השד הוא גורם המוות העיקרי בנשים מכלל מקרי הסרטן ואמנם סרטן השד היא הסיבה העיקרית למקרי מוות בנשים בגילים שבין 35 ו-55 שנה, בעוד ששכיחות המחלה עלתה ב-15% , התמותה ממנה נמצאת בקו ירידה מאז שהגיעה לשיאה במחצית שנות ה-80 Key et al.. מנתונים אפידימיולוגיים עולה כי הסיכון לפתח סרטן שד במדינות מתועשות גבוה פי חמש מהסיכון במדינות לא מתועשות Chu ) et al., ), ולכן השיעור הגבוה והמטריד של סרטן השד במדינות מתועשות הניב בעת האחרונה מחקרים המנסים לאתר קשר בין גורמים סביבתיים לבין התפתחות סרטן זה.

פתופיזיולגיה של סרטן השד

סרטן השד מתפתח באופן ראשוני משגשוג ממאיר של תאים אפיתליאליים המצפים את האונות (Lobes) או הצינורות (Ducts) כשהמקור הוא שפיר (התחלקות יתר באיזור המקורי של התא, ברקמת האפיתל) (Woodward et al.,. נתיבי סיגנליזציה ספציפיים אשר פתולוגית או מוטציונלית מאקטבים את התקדמות שגשוג תאי האפיתל להופעת סרטן שד פולשני או טרום פולשני עדיין לא זוהו. למרות זאת, נמצא שהאנזים טירוֹזין קינאזָה (tyrosine kinase-TK) המהווה חלק מרצפטור ממשפחת ה Human epidermal growth factor receptor-HER הממוקם על פני הממברנה החיצונית של תאים סרטניים מעודד קישורם של הורמונים וגורמי גדילה (growth factors) אל התאים הסרטניים, ומגביר את שגשוגםYarden and) (Sliwkowski, 2001. נמצא שהגברה (Amplification) של הגן HER2 וביטוי מוגבר של החלבון HER2  נפוצים בסרטן שד פולשני וטרום פולשני. החלבון HER3 מתבטא באופן מוגבר בסרטן השד. משפחת הרצפטורים HER מאקטבים את מערכת העברת הסיגנלים במשוב השלילי (downstream signaling pathways) כמו: המערכת האנטי פוליפרטיבית, המערכת המטבולית ומערכת האפופטוזיס et al., Pietras.

איבוד ביציבות הגנומית והופעת מוטציה בתאי הנבט (germline mutations) כגורם מוטוגני בגנים המעורבים במערכת תיקון הדנ"א tumor suppressors genes הנה התרחשות נפוצה בפתוגנזה של סרטן השד  , .Lewisהגנים הקשורים לסרטן שד זוהו ושובטו. הגן 1BRCA מופה בכרומוזום  17 Hall et al   והגן BRCA2   מופה בכרומוזום  (Wooster et al ). הגנים מתבטאים ברקמות אפיתליאליות שונות כתלות במעגל חיי התא, ברמה גבוהה בשלב ה S, בשלב רפליקציית ה DNA וממוקמים בגרעין בפיזור המזכיר פיזור חלבוני תיקון לאחר יצירת נזק ומכאן שתפקידם הוא אחראיות ליציבות של הגנום ותיקון נזקים ב DNA. מוטציות בגנים אלה קשורים ל כ- 80% מהמקרים של סרטן שד תורשתי במשפחות שבהן התגלו כ 6 מקרים או יותר. מוטציות בגנים אלו יגרמו לחוסר יציבות גנטית, הצטברות נזקים, מוטציות ב-p53, אפופטוזיס או פרוליפרציה ,דיפרנציאציה פגומה ואקטיבציה של אונקוגנים. כמו כן  תאי סרטן השד ההומניים הפגומים ב-1BRCA או 2BRCA מראים אברציות כרומוזומליות כמו מבנים כרומוזומליים טריראדיאליים וקאואדריראדיאליים Levy-Lahad and Friedman,)   Han et al. ).

 מוטציות בגן המדכא גידולים tumor suppressor gene- P53, מופיעות ב 40% ממקרי סרטן השד ההומניים.  3P5 הוא פקטור שעתוק אשר בעקבות גילוי נזקים ב-DNA עובר אינדוקצייה, מצטבר בתוך התא ונקשר לגני המטרה שלו (שהם רבים ומגוונים). באופן כללי פעילותו היא לאפשר לתא להתמודד עם הנזק בדרכים שונות (Gasco et al).

הפתופיזיולגיה של השד מדגימה כיצד תאי סטרומה (Stromal cells) יכולים להיות מגוייסים להאצת צמיחת הגידול ותהליך פולשנות הגידול  .Woodward and Haslam גורמים החשודים בתיווך תגובה זאת כוללים חומרים פיברוגניים כמו: TGF-alpha ו PDGF אשר מופרשים בסמוך לתאי הסטרומה בתגובה לתאי סרטן, מכניזם העלול לזרז באופן אקוטי את צמיחת התאים ונדידתם. גורמים אנגיוגנים כמו פקטורי גדילה פיברובלסטים מיוצרים על ידי תאי הגידול או תאי הסטרומה ויכולים לקדם  היווצרות של מערכת נימי דם חדשה ההכרחית בתמיכה בצמיחת הגידול בשד. De Jong

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

Abrahamson EE, Moore RY. Suprachiasmatic nucleus in the mouse: retinal innervation, intrinsic organization and efferent projections. Brain Research;916:172–191.

• Adcock I. Molecular Mechanisms of Glucocorticosteroid Actions.  Pulmonary Pharmacology and Therapeutics. ; 13(3): 115-126.
• Akagi T, Ushinohama K, Ikesue S, Yukawa E, Higuchi S, Hamase K, Zaitsu K, Ohdo S. Chronopharmacology of melatonin in mice to maximize the anthtumor effect and minimize the rhythm disturbance effect. The Journal of pharmacology and experimental therapeutics; 308:378-384.