שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי שילוב המגזר החרדי בשוק העבודה ? 

תוכן עניינים 

מבוא. 

שאלת המחקר. 

תעסוקת חרדים.

שלב האיזון בין הנורמה לדילמה. 

תשלומי העברה

הקהילה החרדית. 

נתונים.

חברת הלומדים- העדפת לימו תורה על פני עבודה. 

רקע היסטורי 

מאפיינים.

רקע אידאולוגי 

במאה ה21. 

בציונות הדתית. 

תעסוקת נשים חרדיות. 

רצונם של החרדים לצאת לעבוד. 

סיכום

ביבליוגרפיה. 

נספחים.. 

ראיון מס 1 זוג חרדים

ראיון מס 2 זוג חרדים

ראיון מס 3 זוג חרדים

ראיון מס 4 זוג חרדים

סוגיית שילובה של האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה, מעבר להיותה קריטית לאינטרס הכלכלי והלאומי של המדינה (השתתפות מגזר משמעותי בשוק העבודה), היא אבן בוחן ליכולתה של החברה הישראלית לממש את חובתה לקיום הזכות לשוויון. ואכן, בעשור האחרון החלה מדיניות ממשלתית המעודדת את השתתפותו של המגזר החרדי בשוק העבודה ומתפתחת תשתית למדיניות עבודה אקטיבית. מטרתה של מדיניות זו היא הסרת חסמים להשתלבות בשוק העבודה, בעיקר באמצעות עידוד ממשלתי להעסקת עובדים חרדים והקמת מרכזים לפיתוח ועידוד תעסוקתי.

בנוסף לכך, ישנם שינויים בתמריצי המאקרו שפועלים על החברה החרדית כמו קיצוץ בתקציבי הרווחה לרבות קצבאות הילדים וצעדי מדיניות ממשלתיים כמו קידום השירות הצבאי והאזרחי בקרב גברים חרדים. נראה כי תמריצים אינסטרומנטליים הקשורים בהטבות כלכליות וסיוע בהשמה בתעסוקה לאחר תום הלימודים מהווים את התמריצים הטובים ביותר.

 בשנים האחרונות מגמת ההשתלבות של המגזר החרדי בעולם האקדמיה הולכת וגדלה. על אף התרחבות מגמה זו, איננו רואים שינוי גם במצב ההשתתפות היחסי בשירות הציבורי כפי שהיינו מצפים לראות. נוכחותו המועטת, אם בכלל, של המגזר החרדי בשירות הציבורי לאורך שנים נבעה בעיקר מהחסם של העדר השכלה פורמלית נדרשת. בעקבות פתיחת שערי האקדמיה לאוכלוסייה החרדית היו פרוזדורי השירות הציבורי אמורים להיפתח גם הם, אך הדבר עדיין לא קורה.

אפשר להסביר זאת על ידי שתי סיבות עיקריות. הסיבה הראשונה היא חוסר השכלה פורמלית מספקת, כלומר שעל אף המסלול האקדמי עדיין ישנם קשיים בהשלמת פערי ידע והשכלה (בעיקר באנגלית איכותית ותארים מתקדמים). הסיבה השנייה עמוקה יותר ונעוצה ברובדי עומק בזהות החברה החרדית. קיימת הסתכלות סקטוריאלית בחברה החרדית, היוצרת חוסר רצון ומעוף להשתלבות ציבורית והשפעה חברתית. הדבר מתבטא באופן מעשי, בין השאר, בשיעור הנמוך של השתתפות חרדים בתכניות שונות של התמחויות, פרקטיקום או לימודים לתארים מתקדמים.

על אף כל האמור לעיל, חשוב לסייג ולומר שמכל כלל יש היוצא ממנו. ישנם לא מעט חרדים שעברו דרך חתחתים שגם צלחו אותה; השלימו פערים, התקדמו בבטחה במסלולי האקדמיה וכיום מציגים הוכחות על כשירותם המקצועית והמנטאלית להשתלבות איכותית בשירות הציבורי. (צרפתי, א. ובלייס, ד.)

האם הפתרון בדרך לשילובה של האוכלוסיה החרדית בשירות הציבורי עובר דרך העדפה מתקנת בחקיקה או בתקנות? ברמה המהותית, הדבר מעורר סוגיות קשות וחוקתיות של אפליה, הן לעומת שאר חלקי האוכלוסייה והן לעומת מיעוטים אחרים (ועוד יותר לעומת המשרתים בשירות הצבאי). כאשר קובעים קריטריון להעדפה של החברה החרדית, וכך מוכר בפסיקה של בית המשפט העליון, בעצם מדובר במצב של אפליה עקיפה ותוצאתית, כי התוצאה ככל הנראה תגרום לאפליה כלפי קבוצות אחרות באוכלוסייה. אפליה של אותן קבוצות עולה לכדי פגיעה בגרעין הקשה של הזכות לשוויון, שמעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. במקרה כזה, בו מדובר בפגיעה בשוויון, יש צורך לברר אם הפגיעה היא לתכלית ראויה, שהולמת את ערכיה של מדינת ישראל ואם היא עולה או לא עולה על הנדרש. כידוע, פגיעה בזכות יסוד חייבת להיות כזאת שלא עולה על הנדרש. לטעמנו יש כמה היבטים שמצביעים על כך שהפגיעה פה עולה על הנדרש כיוון שאם המטרה היא שילוב האוכלוסייה החרדית בתעסוקה, ישנן דרכים אחרות כפי שיבואר להלן.

כמו כן, העדפה מתקנת ואוטומטית על רקע זהות באה על חשבון איכות רלוונטית של המושא לתפקיד ועל חשבון מקסום היעילות והרווח שיינתן לחברה מן השירותים הציבוריים. לדידי, אסור שתיקון מציאות לא ראויה ייעשה על חשבון הרמה התכליתית של מקצוע ספציפי. אין ספק כי זו דילמה עמוקה בין חוסר שוויון של המגזר החרדי במקומות עבודה ציבוריים לבין יעילות המגזר הציבורי ומטרתו, אך הדרך צריכה להיות שונה.

הדרך הראויה אם כן, היא תוספת כלים ואמצעי למידה לבני המגזר החרדי המבקשים להשתלב בשירות הציבורי. דווקא השלמת פערים והכוונה מקצועית וטובה, ראויים יותר להינתן כנתינה עודפת אשר תגרום להשתלבות מאסיבית יותר של חרדים במגזר הציבורי בלי לוותר על איכות המועסקים. השילוב הוא חובה לאומית, שכן אין הוא עניין לחיזוק הזכות לשוויון בלבד אלא עניין בעל השפעה ארוכת טווח על תהליכי מאקרו בחברה הישראלית ובתוכה בחברה החרדית, שיגבירו את החוסן הלאומי והלכידות החברתית בחברה. כולי תקווה שנצליח לחזק את החברה החרדית כחברה יוצרת, משמעותית ותורמת למדינת ישראל.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2021, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2021)

שלמה גוזמן כרמלי, מפגשים מסביב לטקסט: אתנוגרפיה של יהדויות, הוצ' פרדס (2020)