‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי נוער ופוליטיקה והתעניינות באקטואליה של צעירים?

תוכן עניינים

מבוא

סקירת ספרות

האינטרנט והשפעתו עלהתעניינות נוער בפוליטיקה

שימוש באינטרנט ובמדיה חברתית בקרב צעירים

שימוש הפוליטיקאים במדיה חברתית כדי להשפיע על נוער ומבוגרים

כיצד שימוש ברשתות חברתיות משפיע על בחירות דמוקרטיות ומדיניות

חינוך לדמוקרטיה ולעניין פוליטי

חינוך לדמוקרטיה

מדיניות משרד החינוך

הפצה של חומרי למידה ללימודי אזרחות ודמוקרטיה

הישגי התלמידים באזרחות ובדמוקרטיה

בחינת הבגרות באזרחות

בחינת המיצ״ב בדמוקרטיה

חינוך לסובלנות, קבלת האחר, רב-תרבותיות

מגבלות החינוך לסובלנות

עמדות בני הנוער כלפי מצב הדמוקרטיה בישראל

השתתפות פוליטית:

תמיכה בחופש הביטוי ובשוויון למיעוטים:

דמות הנוער בישראל בעיני בני הנוער עצמם ובעיני מבוגרים:

חינוך לדמוקרטיה במוסדות החינוך הדתיים

תוכניות חינוך לדמוקרטיה

״יסודות״ - המרכז לליבון ענייני תורה ומדינה

המכון הישראלי לדמוקרטיה

מרכז יצחק רבין

האגודה לזכויות האזרח בישראל

סיכום

ביבליוגרפיה

עבודה אקדמית זו עוסקת נוער ופוליטיקה: התעניינות באקטואליה, חינוך לערכי הדמוקרטיה בישראל ובעולם.

מחקר בקרב מאות בני נוער מגלה כי בניגוד למה שחלקנו חושבים, בני-נוער בהחלט 'מזפזפים' לחדשות וצורכים אקטואליה באמצעי המדיה השונים, במידה כזו או אחרת. לדעתם של החוקרים, חדשות לא צריכות להיות מקור לבידור אלא לעורר תחושות שייכות ומעורבות[1].

לאחרונה, פורסם מחקר חדש בכנס הראשון לחינוך לתקשורת של מכללת אורנים, המכללה האקדמית לחינוך, אודות צריכת התקשורת בקרב בני נוער, עם שימת דגש על צריכת תכני חדשות ואקטואליה. המחקר נערך על ידי ד"ר מירה פוירשטיין, ראש החוג לתקשורת במכללת אורנים לחינוך אשתקד וד"ר אריה קיזל, ראש החוג הנוכחי. הממצאים מגלים, כי בני נוער מתעניינים באקטואליה ומתעדכנים בחדשות לאורך היום. יתר על כן, בני הנוער רואים בחדשות גורם המעדכן אותם ומספק להם מידע חשוב ורלוונטי לחיי היום יום שלהם בבחינת לדעת מה קורה. יחד עם זאת, הם סבורים שהתקשורת הישראלית לוקה בדיווחיה החדשותיים באי אמינות, מגזימה ובעיקר מפחידה.[2]

"מטרת המחקר שלנו היתה לבדוק דפוסי צריכה תקשורתיים בקרב בני נוער, עם דגש על ערוצי חדשות ואקטואליה", מסבירה ד"ר פוירשטיין. "היום בעידן של חברה רב ערוצית, אנשים ובעיקר בני נוער נוטים להשקיע זמן בתכנים אסקפיסטיים, דוגמת תוכניות ריאליטי ורשתות חברתיות. על רקע זה ומתוך הנחה שתוכניות החדשות הן סוג של תעודת זהות ישראלית, המבנות את המציאות החברתית ומהוות גורם חשוב בעיצוב החיברות הפוליטית של בני נוער – עניין אותנו לבדוק איזה מקום הן תופסות בחייהם". המחקר שבוצע במהלך שנת 2010 נערך בקרב 413 בני נוער יהודים וערבים בכיתות ט' ו-יא'.

בין ממצאיו העיקריים לגבי צריכת חדשות ואקטואליה, עולה כי:

63 אחוז מבני הנוער לא צופים כלל בערוץ הראשון. 4.5 אחוזים מבני הנוער צופים אחת ליום בערוץ הראשון.

ערוץ 2 וערוץ 10 הם הפופולאריים ביותר בקרב בני הנוער. יותר מ-40 אחוז מבני הנוער צופים לפחות פעם אחת ביום בערוץ 2.

36 אחוז מבני הנוער צופים לפחות פעם אחת ביום בערוץ 10.

YNET הוא פורטל החדשות המועדף בקרב בני הנוער.

ידיעות אחרונות הוא העיתון הפופולרי ביותר. 15 אחוז מהם קוראים בו מדי יום.

תוכנית האקטואליה המועדפת היא "היום שהיה" בהנחיית גיא זוהר בערוץ 10, כאשר 11.3 אחוז מבני הנוער דיווחו, כי הם צופים בה "הרבה מאד". התוכנית המועדפת לאחריה, היא "חמש עם רפי רשף", בה דיווחו 5.17 אחוזים כי הם צופים בה "הרבה מאד". מבחינת נתוני הצפייה בטלוויזיה יותר מ-40 אחוז מבני הנוער דיווחו כי הם צופים בין שלוש לחמש שעות ביום בטלוויזיה. מבחינת התכנים בהם הם צופים, המחקר מצביע על כך, כיסרטים ותוכניות ריאליטי ממוקמים במקום הראשון, אך יותר מ-40 אחוז מבני הנוער צופים בתוכניות חדשות ואקטואליה ויותר מ-35 אחוז מבני הנוער צופים בתוכניות תרבות, מדע וטבע. את הלגיטימציה למעורבות של הדור הצעיר בתכנים אלה וליכולתם לעשות בכך שימוש מושכל למען גיבוש תפיסת עולמם והכנתם להיות אזרחים פעילים. רצוי שמשרד החינוך ייתן על כך את הדעת, יתווה את שיעורי התקשורת כלימודי חובה, וכבר בגילאים הצעירים".

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

[1] פרופ' יחזקאל דרור, אמת ממדינת היהודים, הוצאת ספרי חמד (2022)

[2] הרץ, ג'. חינוך־טיפול בקידום נוער: תפיסה, הלכה ומעשה. הוצאת משרד החינוך.